fbpx

למה לי מתמטיקה עכשיו

“הירידה במספר מסיימי 5 יחידות מתמטיקה היא בעיני איום אסטרטגי על מדינת ישראל”
כך פתח שר החינוך נפתלי בנט כתבה המציגה את הבעיה הגדולה של ההייטק הישראלי– המחסור במהנדסים.
הכתבה שודרה בערוץ 2 לפני כשלוש שנים במאי 2015, במקביל לחשיפת תוכנית משרד החינוך להכפלת מסיימי 5 יחידות במתמטיקה “לתת חמש”. התוכנית שבנתיים מקדימה את היעדים שנקבעו עבורה עוררה ביקורת ציבורית רחבה .

ב-5 השנים האחרונות הייתי שותף למאמצים של העלאת מספר הנבחנים בהיותי חונך בתוכנית “נחשון” של המרכז לטכנולוגיה חינוכית. הרגשתי שהתוכנית שאליה השתייכתי מהווה חלק אינטגרלי חשוב במאמצים אלו וראיתי איך משנה לשנה מגויסים יותר ויותר חונכים לצורך המשימה.
סיפרתי שוב ושוב לחניכיי על “מורשת הקרב” האישית שלי- איך בכיתה יא’ כמעט ירדתי ל-4 יחידות לימוד במתמטיקה ועשיתי הכל כדי להשאר, ובסוף גם סיימתי את הבגרות ברמת 5 יחידות בציון מכובד. האמנתי שמתמטיקה היא הבגרות החשובה ביותר, ואם הם לא ישקיעו בה- פשוט מאוד, הלכו להם החיים.

 

מכבש לחצים

המסר הנ”ל מגיע לתלמידים מכל סביבתם. הוא מגיע ראשית מההורים שדוחפים את ילדיהם למצוינות, הוא מגיע מהמורים ומצוות בית הספר וכן גם מאמצעי התקשורת שדואגת להציג שוב ושוב את תמונת המצב בצורה גרפית מרשימה המשווה בין פריפריה למרכז, בין יהודים וערבים ובין בנים לבנות. אפשר להרגיש כאילו הציון שלך נקבע לפני שאפילו התחלת את הבגרות.

פעם חשבתי שהדרך היחידה להצליח בחיים היא הדרך שאני בחרתי ושאליה חונכתי, חשבתי שכדי להצליח בחיים אני חייב להיות מהנדס. סיימתי את המירוץ לתואר הראשון בהנדסה כבר בגיל 22, אך בתקופה האחרונה הבנתי שזו לא הדרך היחידה.
בשנה האחרונה קראתי ספרים רבים בנושא חינוך, שמעתי ופגשתי אנשים רבים ולאט לאט נקודת המבט שלי החלה להשתנות. התחלתי לשאול את עצמי האם המסר באמת נכון, האם אין באמת סיכוי לחיים מאושרים ללא ציון מעולה ב5 יחידות מתמטיקה.

 

לא כולם נולדו “גאונים”

אני מזהה היום שתי בעיות עיקריות במקום שתפסו לימודי המתמטיקה בשיח הציבורי.
הבעיה הראשונה היא שזה באמת לא מתאים לכל אחד. לא כל אחד נולד להיות מדען או מהנדס, וזה באמת בסדר גמור. אני מתחבר מאוד למכתב של מנהל בית ספר בסינגפור שמופץ שוב ושוב ברשתות החברתיות.

באופן עקרוני אני חושב שכל אחד יכול לקחת משהו מלימודי המתמטיקה, אך אני יודע שהמאמץ שחלק מהתלמידים צריכים להשקיע על מנת להצליח במתמטיקה הוא באמת בלתי יתואר. הדחיפה שניתנת להם מבית הספר, מההורים ומסביבתם הקרובה גורמת להם להשקיע שעות רבות מזמנם, כאשר הם היו רוצים להשקיע במקום במשהו אחר.
כדי ללמוד מתמטיקה צריך המון סבלנות, שקידה והשקעה. יכול להיות שבסולם החיים שהם בונים לעצמם הם בכלל לא צריכים תואר, בגרות או מתמטיקה.

לעומת זאת יש תלמידים רבים שיכולים להצליח מאוד בתחומים המדעיים, אך מסיבות שונות לא לומדים מתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד. חבל לי מאוד שיש תלמידים מוכשרים שפשוט מוותרים לעצמם ובוחרים ב”דרך הקלה” לטווח הקצר, ואינם חושבים אפילו על בגרות איכותית. חבל לי ששוב ושוב אין שיוויון הזדמנויות בין התלמידים, והסיכוי שלי להצליח תלוי פעמים רבות במקום בו אני גר וביכולת של הורי לעזור ולתמוך כלכלית בהוראה פרטית. אל קבוצת תלמידים זו פונה התוכנית הלאומית שמנסה ליצור הזדמנות שווה יותר בין התלמידים.

 

מתמטיקה לעם

הבעיה השנייה שניצבת לנגד עיני הוא אופן הלימוד של המקצועות בבית הספר בכלל, ומקצוע המתמטיקה בפרט.
לתלמידים רבים קשה מאוד להתחבר למתמטיקה מכיוון שלא נוצר שום חיבור בין המתמטיקה לעולם האמיתי. קשה מאוד לתלמידים לצאת מהעולם התיאורטי של הנוסחאות ו”לחוש” במתמטיקה באופן מעשי, המורים אינם יודעים לענות על שאלה מאוד פשוטה: “בשביל מה לומדים את הנושא הזה?”
שיטת הלימוד אינה מגרה מספיק את החוש היצירתי של התלמידים, והם סובלים ממוטיבציה ירודה להצליח במקצוע שאין לו מטרה מוגדרת. פעמים רבות אני מזדהה עם תחושת התלמידים שמרגישים שהם לומדים מתמטיקה רק לשם המתמטיקה.

אנחנו חוטאים בענק אם המתמטיקה כל כך רחוקה מהעולם המעשי, אם התלמיד לא מבין את ההשפעה של המתמטיקה על עולמנו. אפשר לחוש את הקשר בין התיאוריה למעשה כאשר לומדים מקצוע מדעי כמו פיסיקה שמתבסס כמעט כולו על החומר הנלמד במתמטיקה, אך המצב הנתון הוא שכולם לומדים מתמטיקה ברמה כלשהי, ורק מעטים לומדים גם פיסיקה.
אם ממשילים את המתמטיקה לבניין גבוה, כל המתמטיקה שנלמדת בבית הספר היא אפילו לא הקומה הראשונה בבניין. קשה לנו לתפוס כמה העולם המתמטי הוא רחב היקף, עולם בו דבר נסמך על דבר ורואים את הקשר בין תיאוריה למעשה רק בקומות הגבוהות יותר. קשה מקצה המנהרה לראות את סוף הדרך.

 

בין התיאוריה למעשה

על מנת להכשיר את התלמידים למאה ה21 צריך להשקיע יותר מאמצים בהקניית ערכי היזמות, החשיבה היצירתית בכל המקצועות. כיום בתי הספר מקנים בעיקר ידע אך תלמידים מסיימים את פרק בית הספר בחייהם כשהם אינם יודעים כיצד להשתמש בידע שצברו בצורה מעשית.
תלמידים רבים לא מסוגלים להתמודד עם שאלות רבות שנשאלות בבחינות אם הם לא פגשו בשאלה הדומה לה בכיתה או בשיעורי הבית. הפער אינו מצוי באי ידיעת החומר הנלמד, הפער מצוי ביכולת התלמידים להשתמש בחומר שנלמד על מנת להתמודד עם שאלות ובעיות מגוונות.

אז מה אפשר לעשות כבר היום? אולי אי אפשר ליצור קשר בין כל הנושאים הנלמדים לעולם האמיתי, אבל בהחלט אפשר לעשות זאת עם חלק מהם. הגיאומטריה עוזרת לנו לשרטט מבנים, החדו”א נולדה בשביל הפיסיקה, ובאמצעות וקטורים ניתן להנפיש אנימציה וליצור משחקי מחשב ריאליסטיים. הGPS? כולו בנוי על חיתוך בין מעגלים דמיוניים במרחב, הצפנות בעולם המחשבים בנויות על תכונות של מספרים מיוחדים.

הדרך ליישום מעשי בעזרת המתמטיקה היא ארוכה, זה נכון, אבל אפשר לעבוד על שריר המוטיבציה ולדמות את העולם האמיתי אם נשאל יותר שאלות המערבות מספר נושאים ביחד, אם נזכור שכדי לפתור בעיה צריך לפעמים לעשות זום אאוט, ולהסתכל עליה באופן רחב יותר. השאלות שאנו שואלים הן כמו מסגרות שהתשובות משתבצות בתוכן. אם נשאל שאלות פחות ספציפיות נוכל ליצור קרקע פוריה לתשובות יצירתיות ושונות אחת מהשניה. שאלות ריאליסטיות יותר, מהחיים האמיתיים, עשויות לגשר על הפער בין התיאוריה למעשה.
אפשר להיעזר גם ברשת המלאה בסרטונים מדעיים שונים שמגרים את שריר המוטיבציה ללמוד מתמטיקה.
מזמין אתכם להציץ בפוסט נפלא בנושא באתר “הגיע זמן חינוך”

 

לסיכום, דרך לימודי המתמטיקה אפשר ללמוד על התמודדות עם משימה גדולה ומורכבת, אפשר ללמוד על הכוחות הפנימיים שיש בך והאם אתה מוותר לעצמך ברגע האמת, ואפשר לפתח באמצעות מתמטיקה את החשיבה היצירתית ולהצמיח את המדען והמהנדס הבא.
אפשר להשיג את כל אלה גם בדרכים אחרות שמתאימות לבני אדם אחרים.
אנו צריכים להפנים ולהבין שלא כולנו נולדנו עם היכולת להתמודד עם מתמטיקה ברמה גבוהה, בדומה לכך שלא כולנו נולדנו לרקוד או לצייר.
אסור לנו לדחוף את כל התלמידים ולהסליל אותם באותו הכיוון, מחובתנו לקדש את השוני בין התלמידים ולגרום לכל אחד ואחד להגשים את עצמו בדרך שלו.

חינוך בעולם החדש זה אתם?

רוצים להמשיך להאזין ולקרוא? אשמח לשלוח לכם עדכונים, אעשה זאת רק שיש משהו באמת מעניין

שמרו על קשר

היי, אני טל

טל מוסקוביץ

הרבה מאיתנו בוחרים את הדרך שלהם על ידי מה ש”צריך” לעשות, או מדברים לפי מה ש”נכון” להגיד.

חינוך תופס כבר שנים מרכיב משמעותי בחיי ואני חושב שבשביל שינוי אמיתי צריך לשנות מוסכמות מהיסוד.

לכן אני שואף להמציא מחדש את החינוך בעולם החדש

פרקים אחרונים

פוסטים אחרונים