fbpx

מה טעון שיפור?

היום אני רוצה לספר לכם על התמודדות אישית שלי עם כשלון צורב ומתמשך, מה למדתי ממנו, ולמה החלטתי לשנות תפיסה ולהתמקד בדברים אחרים בי.

היו לי מורים נהדרים. לחלקם התחברתי יותר, לחלקם פחות, אבל אני מאמין שכולם רצו בטובתי, כולם רצו שאתקדם, אשתפר ואלמד .

יש לי גם הורים נהדרים, שעומדים מאחורי, גאים, ורק דוחפים אותי יותר ויותר. גם הורי, גם מורי, רצו מאוד שיהיו לי ציונים גבוהים. הם תמיד דחפו אותי למעל 80, מעל 90, מאה במתמטיקה, כדי שאוכל להתקבל לתואר נחשק, ובעתיד למשרה נחשקת.

 

אז התקבלתי לתואר שרציתי

האמת, עד האוניברסיטה, הלימודים הלכו לי די בקלות. כמעט ולא הייתי צריך עזרה פרטנית, אולי רק במתמטיקה ופיסיקה, ורק בתיכון.

כשהגעתי לאוניברסיטה היה קשה. מאוד קשה. בתיכון היו לי ציונים גבוהים אבל לא למדתי את הדבר הכי חשוב- איך ללמוד. בגלל שהיה לי די קל, לא השקעתי המון מאמץ, לא התמודדתי עם קשיים אמיתיים בהקשרי למידה- והכל התפוצץ לי בפרצוף באוניברסיטה. בעקבות זאת חשתי בחוסר מוטיבציה מטורף, פתאום לא הכרתי את עצמי- לא הצלחתי להוכיח מה אני שווה.

סיימתי את התואר, עם ציונים נמוכים, ממוצע שאני מתבייש בו. שאלתי את עצמי איך אצליח לבנות את חיי עם כזה ממוצע? מי יקבל אותי לעבודה? איך אלמד תואר שני? אז זה היה כל כך ברור שממשיכים לתואר שני, כל כך ברור שלומדים באוניברסיטה.

 

פרפקציוניסט

כמו שראיתם היו לי מאתיים סיבות למה לא הצלחתי בתואר הראשון שלי. ידעתי שיש בי יכולות גבוהות שלא באו לידי ביטוי, ושאותם אבליט בעבודה, בפרויקטים שלי ובחיים האישיים שלי.

לקראת סיום התואר ותחילת תפקידי בצבא עברתי סדרה של ריאיונות, הדומים באופיים לריאיונות עבודה. אחת השאלות שתמיד שואלים בריאיונות עבודה היא “מהן החוזקות והחולשות שלך?”.

על החולשות תמיד ידעתי לדבר. אני משער שזה קל להרבה אנשים להגיד מה לא מספיק טוב בהם. אבל לדבר על החוזקות? וואו, יש לי בכלל חוזקות? יש בי משהו ששווה להדגיש? אה כן, אני פרפקציוניסט ובעל מוטיבציה מאוד גדולה ויש לי יכולות גבוהות. התשובות האלו ברוב המקרים מעלות פיהוק גדול אצל המראיין. הן כל כך משעממות, כל כך לא מייחדות אותי- ההיפך ממה שאני רוצה להדגיש, כמה אני יחודי ושונה.

 

אדם ממוצע סך הכל

אז בואו נרחיב את השיח למה זה קורה. זה קורה כי בהשפעת החינוך שקיבלנו והסביבה בה גדלנו, אנחנו מאוד מודעים לחולשות שלנו ומנהלים מאבק ממושך כדי לשפר אותן.

מבחנים, תעודות, אסיפות ההורים, הערות מהמורה, ההכוונה של אמא ואבא, הערות מחברים ומהבוס בעבודה. כל אלה משפיעים מאוד על הדימוי העצמי שלנו, ומכריחים אותנו להשתפר בתחומים החלשים שלנו. ככל שיגידו לנו יותר שאנחנו צריכים להשתפר בא’ וב-ב’, יגידו לנו שאנחנו צריכים להיות כמו ההוא, המוצלח, ככה נעמיק את העבודה על החולשות שלנו.

אז בלימודים יש את המבחנים והציונים, והשקלול שלהם לכדי ממוצע. בכלל, ממוצע זה דבר נורא. ממוצע זה אולי טוב לחישוב הוצאות חודשיות או שנתיות- אבל למה לעזאזל הוא משמש כלי למדידת בני אדם? אין הרי בן אדם שכל היכולות שלו גבוהות, וגם אם הממוצע שלו גבוה- זה ברור שהציונים לא מודדים את כל יכולותינו. למה שארצה בכלל להיות ממוצע בהכל? להיות בהכל טוב או בינוני? במקום לקחת משהו אחד, שאני מתחבר אליו ואוהב אותו ולהיות בו לא פחות ממצטיין? זה מה שיכול להבדיל אותי מאחרים, להדגיש את הייחודיות שלי, את החוזקות שלי. שלא נדבר על זה שההבדל בין מקצועות לא קיים בעולם האמיתי.

הדגשתי פה את האספקט הלימודי- אך המיקוד בחולשות שלנו חוצה פלטפורמות. כמעט בכל תחומי חיינו, מבלי להרגיש, אנחנו עסוקים רק בחולשות. אנחנו שואלים את עצמנו למה ההוא יותר מוצלח ממני, למה לו יש יותר חברים. כמובן שקשה לנו לקבל ביקורת, שמדגישים לנו עוד משהו שאנחנו חלשים בו, אנחנו מרגישים כאילו הנחיתו לנו עוד קלסר על השולחן, עוד משהו לעבוד עליו, וזה לא נגמר, לא נגמר.

 

להתמקד בחוזקות

חברים, בואו נהיה כנים עם עצמנו. אנחנו לא מושלמים ולא נהיה מושלמים. מה לעשות, לכל אחד יש את הדפקות שלו.

ככל שאנחנו מתבגרים ואישיותינו מתעצבת, אנחנו נגיע למצב שלמרות שממש ממש ננסה לשפר את החולשות שלנו – לא נצליח לשפרן בהרבה. במקרה הטוב נהיה בינוניים ולא חלשים. את הזמן הרב שהשקענו בבניית ושיפור החולשות שלנו היינו יכולים לנצל כדי לשפר דווקא את החוזקות שלנו, ולמה שנעשה את זה?

קודם כל, זה נתמך ע”י גישות פסיכולוגיות הוליסטיות עכשיויות תומכות בעקרון זה. מחקרים שנעשו בתחום הפסיכולוגיה החיובית, ספרים שנכתבו ע”י מכון גאלופ, טוענים כי הפוטציאל הגדול לשיפור כולל של יכולותינו נמצא בחוזקות שלנו.

במילים אחרות – החוזקות שלנו יכולות לכפר על החולשות שלנו. ככל שנתמקד בהן, ככה החולשות שלנו ייעשו פחות ופחות משמעותיות, תחושת המסוגלות שלנו תגדל. נניח למשל שקשה לכם לבצע מספר משימות במקביל. קשה מאוד לשפר את היכולת הזו, בעיקר אם אתם חלשים בכך. אבל יש לכם יכולת רתימת אנשים טובה, או שאתם בעלי יכולת ניהול טובה – תוכלו להשתמש בחוזקות כדי לכפר על החולשות. תוכלו למצוא בעצמכם עוד דוגמאות, אנחנו עושים את זה הרבה פעמים בלי להרגיש.

בנוסף, בדרך כלל החוזקות שלנו קשורות לדברים שאנחנו יותר אוהבים לעשות, לדרך הפעולה שלנו ואף לייחודיות שלנו. אם נשפר את החולשות אנחנו נהיה “בסדר” בכל דבר, ולא יהיה בנו שום דבר שיבליט אותנו. במקום זאת, אם נהיה הכי טובים שאנחנו יכולים בתחומים שאנחנו חזקים בהם – זה וואחד הבדל, וואחד בונוס. שם אנחנו ננצנץ, נהיה מיוחדים, וזה מה שאנחנו צריכים להיות בעולם שלנו.

 

ככה אני עשיתי את זה

מדובר בקו מחשבה שונה לגמרי ממה שהורגלנו אליו. וגם אני עשיתי את זה. אם נחזור לסיפור שלי, למרות הממוצע הגרוע של התואר הראשון התקבלתי לתואר שני בתחום שאני מאוד רוצה להתקדם בו. עשיתי את זה כי הוכחתי שהציונים שקיבלתי לא אומרים עלי דבר, בטח לא בתחום שבו בחרתי ללמוד בתואר השני. הוכחתי שיש לי יכולות, חוזקות שלא באו לידי ביטוי עד עכשיו, ושאני יודע כיצד להשתמש בהן כדי להצליח, כדי להגשים את מה שארצה להיות.

אסכם ואומר דבר קצת אחר. אסור לנו להתעלם מהחולשות שלנו, אנחנו חייבים להיות מודעים גם להן ולדעת איך להתמודד איתן. בנוסף, המיקוד בחוזקות שלנו יכול להביא לכך שנסרב להתמודד עם אתגרים חדשים, נסרב ללמוד, להתפתח ובעצם נשאר לעד באיזור הנוחות שלנו. כדאי שנהיה מודעים גם לכך, ונניח הנחה שלא רחוקה מהמציאות – רב הנסתר על הגלוי. לא את הכל אנחנו יודעים על עצמנו, ובחיים לא נפגוש בכל הדברים שאנחנו יכולים לעשות. תאתגרו את עצמכם, אל תפסיקו ללמוד, והשתמשו בחוזקות שלכם כדי לעשות את כל זה.

אני בטוח שגם אתם תצליחו, חזקו ואמצו!

חינוך בעולם החדש זה אתם?

רוצים להמשיך להאזין ולקרוא? אשמח לשלוח לכם עדכונים, אעשה זאת רק שיש משהו באמת מעניין

שמרו על קשר

היי, אני טל

טל מוסקוביץ

הרבה מאיתנו בוחרים את הדרך שלהם על ידי מה ש”צריך” לעשות, או מדברים לפי מה ש”נכון” להגיד.

חינוך תופס כבר שנים מרכיב משמעותי בחיי ואני חושב שבשביל שינוי אמיתי צריך לשנות מוסכמות מהיסוד.

לכן אני שואף להמציא מחדש את החינוך בעולם החדש

פרקים אחרונים

פוסטים אחרונים