עלייתה מחדש של אפל בעקבות האייפוד והאייפון, העלתה גם את קרנם של המעצבים. תחום חדש החל להיווצר – Design Thinking. החשיבה העיצובית, שכבר מזמן נהפכה לבאזזוורד בעולמות העסקיים והיזמיים, מפיקה חיים חדשים בתהליכים ארגוניים ועסקיים.
עם מיקי מלניק, מעצב ומומחה למיתוג, דיברתי על המשמעות הרחבה של החשיבה העיצובית. למי היא מיועדת? האם אנחנו מבינים מה המשמעות של עיצוב? מה הערך המוסף של Design Thinking בימינו אנו? וכמובן דוגמאות רבות ושלבי התהליך שניתן להתחיל ליישם מהיום בכל תחומי חיינו.
דרך הלמידה של מיקי היא ייחודית ומשקפת את הידע הרחב שהוא מביא עימו. הוא שייך לדור שלמד בהמונים באקדמיה, ושילב תארים רבים בתחומי הפסיכולוגיה, הניהול והעיצוב. השתמשנו בתהליך האישי שלו ודיברנו גם על הערך של הלמידה הרוחבית, שמקנה שפה רחבה שיכולה לקשר בין תחומים רבים.
מה זה Design Thinking?
חשיבה עיצובית, או Design Thinking באנגלית, היא מתודולוגייה או שיטת עבודה לפתירת בעיות מגוונות בתחומים שונים. מה שמאפיין את מתודולוגייה זו הוא הנסיון להבין את היוזר, להבין את הבעיה שאיתה הוא נתקל ומתוך כך ליצור את הפתרון.
השיטה מנסה להביא לעולם העסקי והיזמי פרקטיקות שנולדו בעולם העיצוב.
יותר ויותר אנשים הבינו שתהליך העיצוב הקלאסי, האופן שבו מעצב מסתכל על הבעיה ופותר אותה, יכול להיות פרקטי גם לתהליכים עסקיים וחדשניים.
לחשיבה עיצובית יש הגדרות וגישות שונות. בחלק מהמקורות אפילו השמות שונים – יש שקוראים למשפחת המתודולוגיות האלה Lean Design או Human-Centered Design. השוני נובע מהסוגים השונים של מעצבים ותהליכי העיצוב. אפשר לומר שהמשותף לכולם הוא הפנים למשתמש, גיבוש פרספקטיבה בכלים אמפתיים.
לכלי יש הרבה תועלות, לא רק לעולם העבודה, חדשנות, עסקים. הוא יכול לשמש אותנו בקבלת החלטות אישיות, בעיצוב הבית, במערכות יחסים.
המשמעות של עיצוב
תהליך של עיצוב הוא כל מה שאנחנו עושים כדי לשפר מצב נתון.
זה מתחיל מכלים מתודולגיים, רצון לשנות.מכאן נובע שכנראה כולנו מעצבים באופן כלשהו.
עיצוב זה לא רק “נראה יפה”, זה לא רק פוטושופ ואילוסטרייטור. לפן האסתטי יש חשיבות, אבל המטרה היא לשפר- עיצוב של תהליך, של ארגון, של מודל עסקי, של מנגנון לא כוללים פן אסתטי נראה לעין, אבל הם תהליכים עיצוביים שמשפרים מצב נתון.
במה Design Thinking שונה מגישות אחרות?
גישות עסקיות שונות מנסות להסיק מסקנות מהכלל אל הפרט, בדרך-כלל ע”י שימוש בנתונים, בסקרים, ובשורות אקסל ארוכות.
אפשר להסתכל על Design Thinking כשיטה שפועלת באופן הפוך- באמצעותה מסיקים מסקנות מן הפרט אל הכלל. צורת העבודה העמוקה לא מאפשרת לנו להתעמק ולאסוף נתונים על קבוצה גדולה. לעיתים המשתמשים שבהם אנחנו מתמקדים הם בודדים מאוד, לעיתים מדובר במשתמש אחד מייצג.
יש לנו הרבה מאוד Data, למה לנו להשתמש בחשיבה עיצובית?
Design Thinking לא פוסל את השימוש בדאטה.
המציאות שאנחנו רואים תלויה בנקודת המבט שלנו. נתונים כמותיים מייצרים מציאות מסויימת, והמשקפיים של החוויה האנושית מציגים תמונה אחרת.
החוויה האנושית לא יכולה להיתרגם לנתונים, ולכן כלי Design Thinking הם כל כך חשובים בימינו אנו, ככל שהמיקוד וההסתמכות על Data נעשית גדולה יותר.
לדוגמה, אם נשאלת השאלה איך אפשר להשתפר ולהגדיל מכירות, צורת החשיבה הכמותית מסתכלת על הנתונים הגולמיים: סקרים, נתוני שימוש. מעצבים לא יודעים לקרוא נתונים כאלה, אבל הם יכולים להשתמש בכלים כמו סקיצות, קאנבס כדי להבין את הרגשות ואת הלך הרוח של היוזר ולהסיק מסקנה אחרת – שלא באה מכיוון הנתונים הגולמיים.
Case Study של Design Thinking
בפרק הצגנו בהרחבה דוגמה מצויינת לDesign Thinking.
לילדים לוקח יותר זמן לערוך את בדיקת הMRI, מכיוון שהם צריכים לשכב, לא לזוז, ולהיכנס למכונה גדולה ומפחידה. זה הופך לבעיה כאשר מבינים שבדיקת הMRI היא יקרה מאוד, ושואפים כל הזמן לקצר את התור כדי לנצל את המכונה היקרה.
אפשר לתקוף את הבעיה מ-2 כיוונים: איך לקצר את זמן השימוש או לייעל את התור (זו חשיבה תפעולית) או איך להתגבר על הפחד של הילדים (זו חשיבה עיצובית).
מעצבים לקחו את המכשיר המנוכר והאפור ובאמצעות כלים יצירתיים הפכו אותו לחווייה נעימה יותר בשביל ילדים. שדרוג החוויה של הבדיקה עבור ילדים תרם לקיצור משך הבדיקה.
זו דוגמה למבט על היוזר- הילדים, ולמסגור שונה של הבעיה.
כאן תוכלו לקרוא עוד על הדוגמה, ולצפות בסרטון סופר מרגש.
הזכרנו בפרק עוד דוגמה, The Good Kitchen, שמופיעה בקורס Design Thinking for Innovation. תוכלו לקרוא עליה בהרחבה כאן.
שלבי התהליך של חשיבה עיצובית
השלב הראשון בתהליך של חשיבה עיצובית הוא לייצר אמפתיה ולהבין את נקודת המבט של המשתמש. הכלי הטוב ביותר לכך הוא התבוננות. במקום לשאול את המשתמש “מה אתה עושה שאתה גולש באינטרנט?”, טוב יותר לצפות בו בעת גלישתו באינטרנט.
כבני אדם, איננו מודעים עד הסוף למה שאנחנו עושים, לכן אנחנו גם לא יודעים להסביר באופן מילולי תהליכים שאנחנו עוברים. נוכל להבין את הבעיה טוב יותר אם נצפה בהתרחשותה כגורם חיצוני, וכך נדע להסביר אותה לעצמנו.
השלב השני הוא מסגור הבעיה. הבעיה היא נקודת המוצא של התהליך שלנו, ועליה להיות מובנת כהלכה. אנחנו נוטים לקפוץ לפתרונות לפני שמסגרנו את הבעיה באופן ברור, חשוב להימנע מכך. הכלי הטוב ביותר למסגור הבעיה הוא לשאול הרבה “למה”. שאלת ה”למה” מכניסה אותנו לרבדים עמוקים מאוד של הבעיה וכך אנחנו מזהים את הבעיה האמיתית שצריך לפתור.
כך בדוגמת הMRI הגיעו למסקנה שצריך להפוך את הבדיקה לפחות מפחידה. הם הבינו שהבדיקה מתעכבת. למה? כי הילדים מפחדים. למה הם מפחדים? בגלל שהמכונה גדולה, מפחידה… למה היא כזו? כי מי שעיצב אותה לא חשב שהיא תפחיד ילדים, אז אולי נעצב אותה מחדש?
השלב השלישי הוא חשיבה על פתרון הבעיה, ולכך יש כלים יצירתיים רבים כמו בריינסטורמינג. בפרק הראשון של הפודקאסט דיברנו בהרחבה על יצירתיות יומיומית, ועל הדרך לבצע בריינסטורמינג בצורה נכונה. אתם תהיו מופתעים.
אנחנו נדע שהרעיון שלנו טוב ע”י שלוש שאלות: האם לרעיון יש התכנות כלכלית? האם יש לו היתכנות טכנולוגית? האם הלקוח רוצה אותו?
לקריאה נוספת
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com