פרק 80 – ניהול זמן עם איתמר עלאיוף
בפרק הזה טל מוסקוביץ’ מארח את איתמר עלאיוף מ-N-זמן, לשיחה על איך לנהל את הזמן שלנו בצורה יעילה יותר ולמצוא זמן למה שחשוב לנו באמת. השיחה הוקלטה בשנת 2023, לפני
טל מוסקוביץ’ מארח בכל פרק מומחה או מומחית למיומנות אחרת, לשיחה מרתקת על עולם הלמידה בכלל והמיומנויות בפרט.
בכל פרק נבין למה המיומנות הזו הכרחית על מנת שנישאר רלוונטים בעולם התעסוקה, איך לומדים ומיישמים אותה, ואיך אנחנו ממשיכים לצמוח, להתפתח ולהבדיל את עצמנו מאחרים בעולם משתנה שבו ידע הוא כבר לא כל-כך כוח.
בפרק הזה טל מוסקוביץ’ מארח את איתמר עלאיוף מ-N-זמן, לשיחה על איך לנהל את הזמן שלנו בצורה יעילה יותר ולמצוא זמן למה שחשוב לנו באמת. השיחה הוקלטה בשנת 2023, לפני
במהלך החודשים האחרונים יצאתי לחקר חדש עם עצמי- הגעתי למסקנה שאני צריך לטפל בהפרעת הקשב שלי ולהתייחס אליה ברצינות. התלבטתי רבות אם לעשות אבחון או פשוט להבין שזה שם. מי
איך תסמונת המתחזה מתחברת לשיווק? איך אנחנו חושפים את עצמנו, במלוא הכוונה, ברשתות חברתיות? למה זה בעצם כלי טיפולי? מהי באמת אותנטיות? מתי היא מנצחת? ומה בכל זאת יש לנו
איך אפשר להיטיב עם עצמנו גם כשלא הכל הולך? ללמוד מכישלונות ולהניע את עצמנו לתיקון, ולא לקבור את עצמנו עוד יותר? חמלה עצמית היא היכולת להרים את עצמנו בנדיבות וברוך
המפתח להצלחה האישית בעולם משתנה טמון לא רק ברכישת ידע חדש, אלא גם בהסרת הידע המיושן שכבר אינו רלוונטי. כדי לצמוח ולהתקדם, עלינו ללמוד לבטל את מה שאנחנו יודעים ומאמינים,
זה ללא ספק אחד מהכלים שהכי תורמים להצלחה ולכישלון של עובדים, מנהלים והארגון בכללותו, ואף אחד ואחת לא מדברים עליו. לפוליטיקה ארגונית יש שם רע, היא נתפסת כגורם משחית, טובעני-בוצי,
מה הקשר בין הגדרת מטרות למילים שאנחנו בוחרים להגיד לעצמנו? ג׳ני רייצין, מלכת הפרודוקטיביות המודעת, הגיעה לפודקאסט לסבב ב’ כדי לשוחח איתי על זה 🙂 דיברנו על מהי מטרה? למה
בשנים האחרונות ההתפתחות האישית הפכה לתחום עיסוק של רבים, ולעולם תוכן משגשג. הרבה אנשים נדבקים בהתפתחות אישית כמקור למוטיבציה, אנרגיה, שינוי עצמי, ועוד הרבה דברים חיוביים. אך בכל דבר חיובי
לא כל פעם יוצא לי לראיין מנהל כל כך מנוסה בתעשיית ההייטק, שהיה שותף ליוניקורנים, הוביל חברות שנמכרו לגוגל, ועדיין כל כך אכפת לו. לא רק מהחברה, לא רק מהאדם
בחצי שנה האחרונה נראה שכל מה שהכרנו השתנה לגמרי. חוסר היציבות הכלכלית בכלל ובארץ בפרט והפריצה הגדולה של כלי ה-Generative AI פיזרו ערפל על כולנו. שאלת הרלוונטיות שלנו בעולם המשתנה
ה-Generative AI משנה לגמרי את הדרך שבה אנחנו לומדים ולומדות, יוצרים ומתקשרים. זו לא מהפיכה רק של טכנולוגיה, זו מהפיכה נוספת של הדרך בה אנחנו חושבים. האם הפיתוחים האלה עושים
דקל ואני פרצנו לאולפן מהרגע להרגע כדי להנגיש לכם ולכן את הדו”ח החשוב הזה! השבוע יצא מידי הפורום הכלכלי העולמי Future Of Jobs 2023, מגה-דו”ח שסוקר מגמות לעולם התעסוקה ל-5
הצטרפו לשיחה מרתקת עם שלומי סרגוסי, שמופקד על פיתוח הטאלנטים ב-WIX, בין השאר דרך סדנאות לפיתוח מיומנויות וליווי מנהלים. צללנו לעומק של החשיבות של מיומנוית בינאישיות במקום העבודה העכשיווי, התמודדנו
מה שקובע את היכולת שלנו לממש את עצמנו זו היכולת לבחור את הסביבה המתאימה להצלחה או לייצר את הסביבה הזו, מבחירה בשותפים נכונים ועד ליצירת מרחב פיזי מתאים במקומות עבודה.
דווקא בחיבור בין ה”וורק” ל”לייף”, אנחנו נמצא הזדמנויות ללמידה שיאפשרו לנו להיות טובים וטובות יותר בחיים האמיתיים ע”י מיומנויות מהג’וב שלנו, ומצד שני יאפשרו לנו לחזק את המיומנויות האלה גם
פארן רז פיתחה ערכה פשוטה וקומפקטית להצלת חיים בתאונות דרכים- “ערכת הזהב”. היא התחילה בדרך הזו לבד, בגיל 16, כשיום אחד החליטה לנסות לשנות את כל העולם. במשך שנים פארן
הדרך שלנו לקום מסיטואציות קשות, ללמוד ולהתפתח מהן עוברת דרך פיתוח החוסן המנטלי שלנו. בשיחה עם נטע ריבקין, מתעמלת אומנותית אולימפית לשעבר ומאמנת מנטלית בהווה, אנחנו לומדים על הניסיון הרב
בהרבה סיטואציות כשאנחנו מתווכחים או מנהלים דיון במטרה להגיע להסכמה, אנחנו לא מוצאים אפילו שבריר של משהו שאפשר להסכים עליו. זה קורה כי אנחנו ניגשים לסיטואציה הזו באופן לא נכון,
עד עכשיו נמנעתי מלעשות פרק על ניהול זמן, בעיקר כי אני חושב שעודף ניהול לא מעודד גמישות. אני הצלחתי להניע הרבה דברים דווקא בגלל שאני לא מנהל את הזמן שלי.
בחודשים האחרונים אנחנו רואים התפרצות של כלי Generative AI רבים, כמו ChatGPT, Midjourney ועוד רבים. התופעה גרמה לחלקינו קצת לפחד ולתהות – האם הכלים האלו עתידים לקחת לנו את העבודה?
קבלת החלטות היא מיומנות יומיומית שקובעת את מידת המימוש שלנו ואת איכות חיינו. בעשרים השנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שמוכיחים שהמוח שלנו משטה בנו, ושקבלת ההחלטות שלנו כושלת מאינספור סיבות. אבל
“לגלגל ולא להתגלגל” הפך לאחד המשפטים הכי מזוהים איתי ועם הפודקאסט. המשפט הקטן והעוצמתי הזה עזר לכל כך הרבה אנשים לפתח מסוגלות ואחריות לגבי הקיירה שלהם ולהתפתח באופן פרואקטיבי. הפעם
צורות החשיבה שאנו מכירים עוזרות לנו פחות ופחות לפתור בעיות בעולם האמיתי. במיוחד כשלא ברורה לנו הגדרת הבעיה, לא ברורה לנו תמונת הניצחון או פתרון הבעיה, ולא ברורים לנו הצעדים
בואו נדבר על ה-דבר שכולנו שואפים לאפטם. כולנו שואפים לעשות יותר בפחות זמן, כולנו משתמשים בעשרות כלים לפרודוקטיביות, אבל כמעט כולנו יוצאים מכל הריצה הזו עם הלשון בחוץ. האם אפשר
בלאס החליט שהטיול שלו אחרי הצבא יהיה שונה. הוא רצה לאתגר את עצמו, להכיר את עצמו בסיטואציות שבהן לא היה, ולשאול את עצמו האם הדרך הברורה מאליה להייטק כקצין מיחידות
כמה פעמים בשבוע אנחנו נותנים לעצמנו לעצור, לשקוט, ליצור לנו מרחב שוטטות ריק שבו אנחנו מתבוננים בעצמנו באמת? מתי אנחנו מרשים לעצמנו לא לדעת, להתבונן באי הוודאות, ולאפשר לעצמנו להיות
לכולנו קשה להוציא את החלומות הגדולים שלנו לדרך פעולה. בפרק אלמוג גולדשטיין, מייסד-שותף ומנכ”ל Beaches.App מספר את הסיפור האישי שלו שהתחיל מהרצון להיות מנכ”ל אפל, ומנגיש בצורה פרקטית צעדים שכולנו
לכל אחד ואחת יש דעה על פרפקציוניסטיות. זה ממש טוב או שזה ממש רע. זו התכונה שהכי מגדירה אותנו או שזו תכונה שאנחנו מנסים לשכוח ממנה. שחר גולדשטיין- הקואוצ’רית ואני
הקריירה שלנו היא כמו רכבת הרים גדולה, מלאה בעליות וירידות. בפרק נירית כהן ואני מתמקדים בניהול והתכוננות לקראת הירידה הבאה בקריירה. אנחנו לומדים שלא ניתן להימנע מהירידות, שירידה לא חייבת
התמדה מול שינוי. שדים שלא מפסיקים לנהל אותנו כי מצד אחד שינוי הפך לקביעות החדשה אנחנו משתנים כתגובה לשינויים סביבנו. אנחנו משנים כדי להרגיש במשחק, כדי להיאחז בהתרגשות חדשה, כדי להיות אחרים,
בני אדם חושבים באופן תבניתי וממוסגר, גם בעולם שהוא הרבה פחות ככה. הנחות יסוד הן התבניות האלה שמנחים אותנו באופן יומיומי בנוגע למה שאפשר לעשות, למה שאי אפשר לעשות, גם
מהי שאלה טובה? למה אנחנו מתביישים לשאול? איך שאילת שאלות מניעה את תהליכי החשיבה שלנו? מהי ההשפעה של שאילת שאלות על השואל ועל הנשאל? איך שואלים שאלות נכון ואיך משתמשים
מערכת יחסים בין פאונדרים היא אולי הדבר החשוב ביותר בסטרטאפ. צוות שיודע לתקשר יוכל לשנות את המטרה עשרות פעמים ובסוף להצליח, צוות שלא יודע לעשות זאת יתפרק במקרה הטוב, ובמקרה
מה הקשר בין צמיחה בזקן לצמיחה אישית ועסקית? גם אני הייתי סקפטי, אבל סקפטיות לא מעודדת צמיחה אלא להיפך. אז נשארתי אופטימי, סקרן, והופתעתי לגלות שזה בעצם אותו הדבר. כי
גלי בללי עשתה בשנים האחרונות פיבוט אישי, כשעברה מתחומי ה-HR לתחומי הפיתוח העסקי והמכירות. הפלטפורמה שאיפשרה לה ללמוד לקראת המעבר, ולבסס את עצמה כמקצועית בתחום היה המיתוג האישי שלה. הדרך
מסביבנו חיים אנשים בזמן עתיד. בעוד שאנחנו רק מתחילים להפנים שינויים גדולים, בשבילם זה כבר חדשות ישנות. היסודות הותיקים של עולם התעסוקה מתערערים, והיום אנחנו רואים סביבנו עוד ועוד פרילנסרים,
כמעט אף אחד ואחת מאיתנו לא משתמש בדאטה נכון, באופן שימקסם את העברת המסר וקבלת ההחלטות. אנחנו מעמיסים מצגות עם גרפים צבעוניים ולא קריאים, הופכים הלכה למעשה את הדאטה למטרה
איך אני מתכנן ומוביל כל פרק? איך אני חושב על רעיונות? למה אני דווקא כן מתעייף מהשגרה אבל כן מוצא זמן להכל? איך אני מציע לתעדף למידה אם הכל מעניין
אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד מיומנויות היא פשוט להתנסות. ליצור לעצמנו מעבדת משחק שמדמה קצת את החיים האמיתיים, יחד עם סביבה וקהילה שמרימות לנו וגם הדרכה צמודה שעוזרת לנו לנתח
אמפתיה היא הוויה פוטנציאלית בכל פעולת תקשורת שאנחנו עושים בנינו לבין עצמינו או לקשרים עם הסביבה שלנו, אבל אנחנו בכלל לא יודעים איך להפעיל אותה. גם כשאנחנו חושבים שאנחנו הכי
יותר ממחצית מהסיבות לכישלונות של סטרטאפים נעוצות במערכת היחסים בין היזמים, ובכלל לא ביכולת האישית שכל אחת ואחד מהם מביאים. הנתון הזה אומר שלמרות כל הרצון להצליח, לפרוץ, לדחוף –
לכולנו יש אסטרטגייה ויעדים. אם הם בעבודה, אם הם בחיים האישיים. לפעמים אנחנו קובעים אותם, לפעמים אנחנו צריכים לגזור יעדים רחבים ליעדי משנה שנמצאים באחריותנו. וכאן זה מתחיל להסתבך. איך
רבים מאיתנו שואלים את עצמנו לפחות פעם אחת בקריירה אם נרצה בעתיד להיות מנהלים ומנהלות. מצד אחד עומד טייטל נחשק, יכולת השפעה, אחריות וקידום, ומהצד שני מדובר בתפקיד לא פשוט
לא פעם אנחנו פוגשים בחיינו בעיות מורכבות או חדשות שפשוט אין לנו מושג איך לגשת אליהן. לפעמים זה כל כך מביך שכל הידע שצברנו פשוט לא עוזר לנו, כי אתגר
לכולנו יש בראש כמה שמות של אנשים שהיינו מאוד רוצים לפגוש, להכיר וללמוד מהם, ולפעמים שעה של “אחד על אחד” עם אותם אנשים היא בגדר חלום. כי האנשים האלה עסוקים
האם יצירתיות היא באמת שריר שניתן לפתח? האם הבסיס של יצירתיות הוא ידע רחב? חוסר ידע יכול לתרום ליצירתיות? במה מתבטאת יצירתיות בחיי היומיום? חייבים ליצור משהו חדש מאפס כדי
הדרך שבה אנחנו מזהים אתגרים וחושבים כיצד לפתור אותם רצופה בשגיאות מתודולוגיות שכולנו חוטאים בהן. חלק מהשגיאות הן לקפוץ מהר מידי לפתרון עוד לפני שניתחנו את האתגר שאנחנו צריכים לפתור
כולנו מבינים בסופו של דבר שיש גבול ליכולת שלנו להוביל פרוייקט לבד. כדי לרוץ רחוק, כדי להרחיב את מעגל ההשפעה דרך הפרוייקט שלנו, אנחנו צריכים לחבר אלינו אנשים. בפרק הזה
התוכן שאני יוצר ברשתות החברתיות הוא כמעט תמיד אימפולסיבי, מהרגע להרגע. אולי חוץ מהפודקאסט. מצד אחד זה יוצא מאוד אותנטי ומאוד מתחבר למה שאני מרגיש בזה הרגע, אך מצד שני
אנחנו פשוט לא מספיקים שום דבר. אם רק הייתה לנו עוד שעה אחת ביממה, אם היו כמה תחומים שהם פחות חשובים. אבל הכל חשוב, הכל דחוף, הכל בזה הרגע. התחושה
ענבר בדיאן לא מסתפקת בלהיות “רק” מנהלת מוצר במייקרוסופט, ובמסגרת הפרוייקט שלה “חושבים קדימה” היא מחברת בין תלמידים בבית הספר לעולם האמיתי. בכך היא יוצרת אימפקט רחב בדרך שלא מתאפשרת
בואו נדבר על הפיל שבחדר, הדבר שהתרגלנו לשנוא – פידבק. חלקנו זזים באי נוחות לקראת שיחת משוב, חלקנו מרגישים חיצי ביקורת רבים מופנים לעברנו כל הזמן, וחלקנו פועלים בתרבות ארגונית
אנחנו חיים בעידן שבו הלמידה הפורמלית מקנה לנו רק 10 אחוז מהמיומנויות שנדרשות לנו כדי להפוך למומחים בתפקיד שלנו. כדי להישאר רלוונטים אנו נדרשים לפתח מיומנות של למידה במשיכה (pull)
בעולם שאנו חיים בו, זה מרגיש כאילו האפשרויות הן בלתי נגמרות. אפשר ממש לגעת בפסגת השאיפות שלנו, במימוש העצמי, ולחלום בגדול. בישראל הקטנה שלנו, יזמות הפכה לחלום של דור שלם. אנחנו מסתכלים
נכון יש את הקטע הזה שאתם וחברים שלכם מדברים על שני דברים שונים, ואתם מגלים שאתם מתכוונים לאותו דבר? אז זה מה שקרה לי עם שחר. מעבר לכך שהיא חברה
אנחנו חיים בעולם של דאטה. היכולת שלנו למדוד תוצאות בצורה מדוייקת רק משתכללת, חברות מחזיקות במאגרי נתונים ענקיים על המשתמשים שלהם, נתונים סיכומיים ותחזיות מוגשות למקבלי ההחלטות בלחיצת כפתור, והמון
בעידן ההתפתחות האישית צמחו גם מקצועות ועיסוקים במטרה לעזור לאנשים אחרים להגשים את המטרות שלהם. אימון, קואוצ’ינג, מנטורינג, ייעוץ, טיפול – כל אלה נראים לחלקינו קצת אותו דבר, אבל מסתבר
העולם שלנו מתחלק ל-2: לתחומים שעדיין צריך ללמוד פורמלית במשך שנים, ולהרבה מאוד תחומים חדשים שעדיין לא הומצאו להם לימודים פורמליים. התחומים החדשים והמסעירים האלה מתחילים מאנשים שיוצרים סינתזה בין
“ללמוד איך ללמוד, להיות אוטודידקט, זו המיומנות הבסיסית ביותר. אם יש לי את היכולת הזו – אני יכול להיות הכל”. איך בוחרים מה ללמוד עכשיו? האם אנחנו חייבים לסיים את
קשה למצוא בעולם המיומנויות נקודת התחלה שממנה מתחיל מסע הלמידה והצמיחה. המצב הנוכחי, הסיפור שאנחנו מספרים, המטרות שלנו- משפיעות מן הסתם על הנקודה ממנה מתחיל תהליך הלמידה שלנו. בשיחה הקבוצתית
״אחד הדברים הכי יפים בנוגע לחוויית משתמש שהוא מונח שכולם יכולים להגיד אותו בחדר ויבינו פלוס מינוס על מה מדובר. זה מרגש שאנחנו חיים בעידן שאפילו רואי חשבון כבר יודעים
מתי לאחרונה חישבת מסלול מחדש? מאפס? מתי קרה לך שהתעסקת בפרוייקט כל כך הרבה זמן, ורק בסוף הבנת שצריך להתחיל הכל מהתחלה? האם גם לך קשה לנהל את הזמן? לתעדף
“זה לא משנה מה אתה יודע, זה משנה את מי אתה מכיר”. האמירה הזו מציגה את כל מה שרע ורדוד בנטוורקינג, ומפספסת את העובדה הפשוטה שאף אחד לא ירצה ליצור
לכולנו יש סטיגמה שאנחנו רוצים לנער מעצמנו. כולנו מסתכלים לא פעם על העולם, וכועסים על איך שפשוט כולו נבנה עקום. איך האנשים מאמינים במה שהם מאמינים, ולמה אנחנו לא יכולים
מכירים את הקול הפנימי שלנו? זה שאף פעם לא מרוצה, זה שלרוב כועס עלינו ואומר לנו עד כמה אנחנו לא מספיק טובים? הקול הזה הוא הדימוי העצמי שלנו, והמחשבות שרצות
שלמה הוא מומחה לחדשנות וניהול שינויים, והוא אחד האנשים המרתקים שיצא לי לפגוש. בקורס חדשנות שהיה בין מרציו הוא הדהים אותנו עם סיפורים רבים על יצירת שינוי, והחלטתי להזמין אותו
כל תחילת שנה כולנו מחליטים מחדש מה לעשות, מה לא וקובעים יעדים אישיים ומקצועיים. למה לקבל החלטה זה כל כך מורכב? איך אפשר לחשוב אחרת על הבעיה? איך מתמודדים עם
מצבי אי הודאות שכולנו חווינו בשנה האחרונה השפיעו על כולנו בפן הרגשי, ולכן דווקא עכשיו מיומנות פיתוח ה-resilience הפכה לקריטית מתמיד. המצב הנפשי שאנחנו חווים כסטרס משפיע אנושות על התפקוד
כל שנתיים הפורום הכלכלי העולמי מפרסם את אחד הדוחות החשובים ביותר בהקשר עתיד עולם התעסוקה, שנקרא Future Of Jobs. הדו”ח האחרון יצא באוקטובר 2020 והוא נותן צפי לעתיד הכלכלה ועולם התעסוקה
כל דו”ח על עתיד עולם התעסוקה מציג את זה, כל הרצאה על מיומנויות עתיד מדברת על זה, כולם מדגישים את החשיבות של למידה לאורך החיים. אבל האם אנחנו באמת יודעים
הבחירות בארצות הברית וההתנהגות של דונאלד טראמפ בעקבותן הציפו שוב את אחד הפחדים העמוקים ביותר של האנושות -הפחד מכישלון. הפחד הזה מונע מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות ולהגשים את החלומות הכי
ברוכים הבאים לעולם משובש, מקוטע ואולטרה-טכנולוגי, שבו איננו יכולים להבדיל בין שקר ואמת, בו רשתות חברתיות מעלות על נס את הקיטוב, הקיצוניות, בו אנחנו לא מאמינים באף אחד, אפילו לא
כתיבה הפכה לאמצעי התקשורת הראשון בחשיבותו בימינו אנו. אם זה הודעת וואטספ, פוסט בפייסבוק, מייל או תוך כדי עבודה – כולנו כותבים, והרבה. אבל האיכות של התוצר הכתוב שלנו לרוב
מה לא נאמר על התקופה האחרונה? הקורונה הכניסה את כולנו לסחרור ועולם חדש נולד. אין חסינות לשינויים, לפחות לא לשינויים כאלה, אבל פיתוח אסטרטגיה אישית שתעזור לנו לגלגל את עצמנו
הקצב שבו אנחנו חיים גורם לנו לפספס הרבה. הטכנולוגיה, הקורונה, משפיעים על ההתנהגות שלנו וגורמים לנו לבסס מערכות יחסים רדודות יחסית ורגשיות מאוד. שכחנו קצת איך להתחבר לאנשים. מודל התקשורת
יציאה מאיזור הנוחות זה כל מה שמגדיר אותי. הסקיל הזה חושף אותי לעשייה חדשה ורעננה, גורם לי להיכשל ולקום חזרה, עוזר לי להרחיב תחומי דעת, להשתנות, לשנות ולהכיר את עצמי.
מה זה מיתוג אישי? דמות דיגיטלית שלנו? לכתוב את עצמנו? תהליך אישי של למידה, צמיחה, התפתחות ושינוי? דיגיטל? העולם האמיתי? אולי הכל ביחד? בפרק מרגש ביותר שהתחיל לפני כשנה, נפגשנו
אם אתם רוצים לבלוט בסביבה שלכם, אם אתם רוצים להכיר יותר אנשים, אם אתם רוצים להרגיש משמעותיים באמת לאנשים סביבכם, אם אתם, יום אחד, רוצים להיות מנהלים. יש משהו אחד
עלייתה מחדש של אפל בעקבות האייפוד והאייפון, העלתה גם את קרנם של המעצבים. תחום חדש החל להיווצר – Design Thinking. החשיבה העיצובית, שכבר מזמן נהפכה לבאזזוורד בעולמות העסקיים והיזמיים, מפיקה
בוקר אחד רציתי ללמוד מה זה סטוריטלינג. חיפשתי הרצאות, גלשתי לבלוגים, ראיתי 20 אלף שיטות, הדגמות, מבנים, והתבלבלתי. אחד לקח מדיסני, אחד לקח מפיקסאר, ולמרות שהם התאחדו – השיטה קצת
מה זה אומר להיות יצירתי? למה זה כל כך חשוב? האם רק אמנים יצירתיים? למה כל כך קשה לנו להצביע על עצמנו כיצירתיים? האם אני יכול להיות יצירתי בעשייה הקיימת
בעולם שבו ידע הוא כבר לא כל כך כוח, בעולם שבו יותר אנשים מבינים שאקדמיה לא מבטיחה קריירה מזהירה, אנחנו צריכים לסגל לעצמנו כמה שיותר מיומנויות, כמה שיותר להתנסות בדברים
בפרק הזה טל מוסקוביץ’ מארח את איתמר עלאיוף מ-N-זמן, לשיחה על איך לנהל את הזמן שלנו בצורה יעילה יותר ולמצוא זמן למה שחשוב לנו באמת. השיחה הוקלטה בשנת 2023, לפני
במהלך החודשים האחרונים יצאתי לחקר חדש עם עצמי- הגעתי למסקנה שאני צריך לטפל בהפרעת הקשב שלי ולהתייחס אליה ברצינות. התלבטתי רבות אם לעשות אבחון או פשוט להבין שזה שם. מי
איך תסמונת המתחזה מתחברת לשיווק? איך אנחנו חושפים את עצמנו, במלוא הכוונה, ברשתות חברתיות? למה זה בעצם כלי טיפולי? מהי באמת אותנטיות? מתי היא מנצחת? ומה בכל זאת יש לנו
איך אפשר להיטיב עם עצמנו גם כשלא הכל הולך? ללמוד מכישלונות ולהניע את עצמנו לתיקון, ולא לקבור את עצמנו עוד יותר? חמלה עצמית היא היכולת להרים את עצמנו בנדיבות וברוך
המפתח להצלחה האישית בעולם משתנה טמון לא רק ברכישת ידע חדש, אלא גם בהסרת הידע המיושן שכבר אינו רלוונטי. כדי לצמוח ולהתקדם, עלינו ללמוד לבטל את מה שאנחנו יודעים ומאמינים,
זה ללא ספק אחד מהכלים שהכי תורמים להצלחה ולכישלון של עובדים, מנהלים והארגון בכללותו, ואף אחד ואחת לא מדברים עליו. לפוליטיקה ארגונית יש שם רע, היא נתפסת כגורם משחית, טובעני-בוצי,
מה הקשר בין הגדרת מטרות למילים שאנחנו בוחרים להגיד לעצמנו? ג׳ני רייצין, מלכת הפרודוקטיביות המודעת, הגיעה לפודקאסט לסבב ב’ כדי לשוחח איתי על זה 🙂 דיברנו על מהי מטרה? למה
בשנים האחרונות ההתפתחות האישית הפכה לתחום עיסוק של רבים, ולעולם תוכן משגשג. הרבה אנשים נדבקים בהתפתחות אישית כמקור למוטיבציה, אנרגיה, שינוי עצמי, ועוד הרבה דברים חיוביים. אך בכל דבר חיובי
לא כל פעם יוצא לי לראיין מנהל כל כך מנוסה בתעשיית ההייטק, שהיה שותף ליוניקורנים, הוביל חברות שנמכרו לגוגל, ועדיין כל כך אכפת לו. לא רק מהחברה, לא רק מהאדם
בחצי שנה האחרונה נראה שכל מה שהכרנו השתנה לגמרי. חוסר היציבות הכלכלית בכלל ובארץ בפרט והפריצה הגדולה של כלי ה-Generative AI פיזרו ערפל על כולנו. שאלת הרלוונטיות שלנו בעולם המשתנה
ה-Generative AI משנה לגמרי את הדרך שבה אנחנו לומדים ולומדות, יוצרים ומתקשרים. זו לא מהפיכה רק של טכנולוגיה, זו מהפיכה נוספת של הדרך בה אנחנו חושבים. האם הפיתוחים האלה עושים
דקל ואני פרצנו לאולפן מהרגע להרגע כדי להנגיש לכם ולכן את הדו”ח החשוב הזה! השבוע יצא מידי הפורום הכלכלי העולמי Future Of Jobs 2023, מגה-דו”ח שסוקר מגמות לעולם התעסוקה ל-5
הצטרפו לשיחה מרתקת עם שלומי סרגוסי, שמופקד על פיתוח הטאלנטים ב-WIX, בין השאר דרך סדנאות לפיתוח מיומנויות וליווי מנהלים. צללנו לעומק של החשיבות של מיומנוית בינאישיות במקום העבודה העכשיווי, התמודדנו
מה שקובע את היכולת שלנו לממש את עצמנו זו היכולת לבחור את הסביבה המתאימה להצלחה או לייצר את הסביבה הזו, מבחירה בשותפים נכונים ועד ליצירת מרחב פיזי מתאים במקומות עבודה.
דווקא בחיבור בין ה”וורק” ל”לייף”, אנחנו נמצא הזדמנויות ללמידה שיאפשרו לנו להיות טובים וטובות יותר בחיים האמיתיים ע”י מיומנויות מהג’וב שלנו, ומצד שני יאפשרו לנו לחזק את המיומנויות האלה גם
פארן רז פיתחה ערכה פשוטה וקומפקטית להצלת חיים בתאונות דרכים- “ערכת הזהב”. היא התחילה בדרך הזו לבד, בגיל 16, כשיום אחד החליטה לנסות לשנות את כל העולם. במשך שנים פארן
הדרך שלנו לקום מסיטואציות קשות, ללמוד ולהתפתח מהן עוברת דרך פיתוח החוסן המנטלי שלנו. בשיחה עם נטע ריבקין, מתעמלת אומנותית אולימפית לשעבר ומאמנת מנטלית בהווה, אנחנו לומדים על הניסיון הרב
בהרבה סיטואציות כשאנחנו מתווכחים או מנהלים דיון במטרה להגיע להסכמה, אנחנו לא מוצאים אפילו שבריר של משהו שאפשר להסכים עליו. זה קורה כי אנחנו ניגשים לסיטואציה הזו באופן לא נכון,
עד עכשיו נמנעתי מלעשות פרק על ניהול זמן, בעיקר כי אני חושב שעודף ניהול לא מעודד גמישות. אני הצלחתי להניע הרבה דברים דווקא בגלל שאני לא מנהל את הזמן שלי.
בחודשים האחרונים אנחנו רואים התפרצות של כלי Generative AI רבים, כמו ChatGPT, Midjourney ועוד רבים. התופעה גרמה לחלקינו קצת לפחד ולתהות – האם הכלים האלו עתידים לקחת לנו את העבודה?
קבלת החלטות היא מיומנות יומיומית שקובעת את מידת המימוש שלנו ואת איכות חיינו. בעשרים השנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שמוכיחים שהמוח שלנו משטה בנו, ושקבלת ההחלטות שלנו כושלת מאינספור סיבות. אבל
“לגלגל ולא להתגלגל” הפך לאחד המשפטים הכי מזוהים איתי ועם הפודקאסט. המשפט הקטן והעוצמתי הזה עזר לכל כך הרבה אנשים לפתח מסוגלות ואחריות לגבי הקיירה שלהם ולהתפתח באופן פרואקטיבי. הפעם
צורות החשיבה שאנו מכירים עוזרות לנו פחות ופחות לפתור בעיות בעולם האמיתי. במיוחד כשלא ברורה לנו הגדרת הבעיה, לא ברורה לנו תמונת הניצחון או פתרון הבעיה, ולא ברורים לנו הצעדים
בואו נדבר על ה-דבר שכולנו שואפים לאפטם. כולנו שואפים לעשות יותר בפחות זמן, כולנו משתמשים בעשרות כלים לפרודוקטיביות, אבל כמעט כולנו יוצאים מכל הריצה הזו עם הלשון בחוץ. האם אפשר
בלאס החליט שהטיול שלו אחרי הצבא יהיה שונה. הוא רצה לאתגר את עצמו, להכיר את עצמו בסיטואציות שבהן לא היה, ולשאול את עצמו האם הדרך הברורה מאליה להייטק כקצין מיחידות
כמה פעמים בשבוע אנחנו נותנים לעצמנו לעצור, לשקוט, ליצור לנו מרחב שוטטות ריק שבו אנחנו מתבוננים בעצמנו באמת? מתי אנחנו מרשים לעצמנו לא לדעת, להתבונן באי הוודאות, ולאפשר לעצמנו להיות
לכולנו קשה להוציא את החלומות הגדולים שלנו לדרך פעולה. בפרק אלמוג גולדשטיין, מייסד-שותף ומנכ”ל Beaches.App מספר את הסיפור האישי שלו שהתחיל מהרצון להיות מנכ”ל אפל, ומנגיש בצורה פרקטית צעדים שכולנו
לכל אחד ואחת יש דעה על פרפקציוניסטיות. זה ממש טוב או שזה ממש רע. זו התכונה שהכי מגדירה אותנו או שזו תכונה שאנחנו מנסים לשכוח ממנה. שחר גולדשטיין- הקואוצ’רית ואני
הקריירה שלנו היא כמו רכבת הרים גדולה, מלאה בעליות וירידות. בפרק נירית כהן ואני מתמקדים בניהול והתכוננות לקראת הירידה הבאה בקריירה. אנחנו לומדים שלא ניתן להימנע מהירידות, שירידה לא חייבת
התמדה מול שינוי. שדים שלא מפסיקים לנהל אותנו כי מצד אחד שינוי הפך לקביעות החדשה אנחנו משתנים כתגובה לשינויים סביבנו. אנחנו משנים כדי להרגיש במשחק, כדי להיאחז בהתרגשות חדשה, כדי להיות אחרים,
בני אדם חושבים באופן תבניתי וממוסגר, גם בעולם שהוא הרבה פחות ככה. הנחות יסוד הן התבניות האלה שמנחים אותנו באופן יומיומי בנוגע למה שאפשר לעשות, למה שאי אפשר לעשות, גם
מהי שאלה טובה? למה אנחנו מתביישים לשאול? איך שאילת שאלות מניעה את תהליכי החשיבה שלנו? מהי ההשפעה של שאילת שאלות על השואל ועל הנשאל? איך שואלים שאלות נכון ואיך משתמשים
מערכת יחסים בין פאונדרים היא אולי הדבר החשוב ביותר בסטרטאפ. צוות שיודע לתקשר יוכל לשנות את המטרה עשרות פעמים ובסוף להצליח, צוות שלא יודע לעשות זאת יתפרק במקרה הטוב, ובמקרה
מה הקשר בין צמיחה בזקן לצמיחה אישית ועסקית? גם אני הייתי סקפטי, אבל סקפטיות לא מעודדת צמיחה אלא להיפך. אז נשארתי אופטימי, סקרן, והופתעתי לגלות שזה בעצם אותו הדבר. כי
גלי בללי עשתה בשנים האחרונות פיבוט אישי, כשעברה מתחומי ה-HR לתחומי הפיתוח העסקי והמכירות. הפלטפורמה שאיפשרה לה ללמוד לקראת המעבר, ולבסס את עצמה כמקצועית בתחום היה המיתוג האישי שלה. הדרך
מסביבנו חיים אנשים בזמן עתיד. בעוד שאנחנו רק מתחילים להפנים שינויים גדולים, בשבילם זה כבר חדשות ישנות. היסודות הותיקים של עולם התעסוקה מתערערים, והיום אנחנו רואים סביבנו עוד ועוד פרילנסרים,
כמעט אף אחד ואחת מאיתנו לא משתמש בדאטה נכון, באופן שימקסם את העברת המסר וקבלת ההחלטות. אנחנו מעמיסים מצגות עם גרפים צבעוניים ולא קריאים, הופכים הלכה למעשה את הדאטה למטרה
איך אני מתכנן ומוביל כל פרק? איך אני חושב על רעיונות? למה אני דווקא כן מתעייף מהשגרה אבל כן מוצא זמן להכל? איך אני מציע לתעדף למידה אם הכל מעניין
אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד מיומנויות היא פשוט להתנסות. ליצור לעצמנו מעבדת משחק שמדמה קצת את החיים האמיתיים, יחד עם סביבה וקהילה שמרימות לנו וגם הדרכה צמודה שעוזרת לנו לנתח
אמפתיה היא הוויה פוטנציאלית בכל פעולת תקשורת שאנחנו עושים בנינו לבין עצמינו או לקשרים עם הסביבה שלנו, אבל אנחנו בכלל לא יודעים איך להפעיל אותה. גם כשאנחנו חושבים שאנחנו הכי
יותר ממחצית מהסיבות לכישלונות של סטרטאפים נעוצות במערכת היחסים בין היזמים, ובכלל לא ביכולת האישית שכל אחת ואחד מהם מביאים. הנתון הזה אומר שלמרות כל הרצון להצליח, לפרוץ, לדחוף –
לכולנו יש אסטרטגייה ויעדים. אם הם בעבודה, אם הם בחיים האישיים. לפעמים אנחנו קובעים אותם, לפעמים אנחנו צריכים לגזור יעדים רחבים ליעדי משנה שנמצאים באחריותנו. וכאן זה מתחיל להסתבך. איך
רבים מאיתנו שואלים את עצמנו לפחות פעם אחת בקריירה אם נרצה בעתיד להיות מנהלים ומנהלות. מצד אחד עומד טייטל נחשק, יכולת השפעה, אחריות וקידום, ומהצד שני מדובר בתפקיד לא פשוט
לא פעם אנחנו פוגשים בחיינו בעיות מורכבות או חדשות שפשוט אין לנו מושג איך לגשת אליהן. לפעמים זה כל כך מביך שכל הידע שצברנו פשוט לא עוזר לנו, כי אתגר
לכולנו יש בראש כמה שמות של אנשים שהיינו מאוד רוצים לפגוש, להכיר וללמוד מהם, ולפעמים שעה של “אחד על אחד” עם אותם אנשים היא בגדר חלום. כי האנשים האלה עסוקים
האם יצירתיות היא באמת שריר שניתן לפתח? האם הבסיס של יצירתיות הוא ידע רחב? חוסר ידע יכול לתרום ליצירתיות? במה מתבטאת יצירתיות בחיי היומיום? חייבים ליצור משהו חדש מאפס כדי
הדרך שבה אנחנו מזהים אתגרים וחושבים כיצד לפתור אותם רצופה בשגיאות מתודולוגיות שכולנו חוטאים בהן. חלק מהשגיאות הן לקפוץ מהר מידי לפתרון עוד לפני שניתחנו את האתגר שאנחנו צריכים לפתור
כולנו מבינים בסופו של דבר שיש גבול ליכולת שלנו להוביל פרוייקט לבד. כדי לרוץ רחוק, כדי להרחיב את מעגל ההשפעה דרך הפרוייקט שלנו, אנחנו צריכים לחבר אלינו אנשים. בפרק הזה
התוכן שאני יוצר ברשתות החברתיות הוא כמעט תמיד אימפולסיבי, מהרגע להרגע. אולי חוץ מהפודקאסט. מצד אחד זה יוצא מאוד אותנטי ומאוד מתחבר למה שאני מרגיש בזה הרגע, אך מצד שני
אנחנו פשוט לא מספיקים שום דבר. אם רק הייתה לנו עוד שעה אחת ביממה, אם היו כמה תחומים שהם פחות חשובים. אבל הכל חשוב, הכל דחוף, הכל בזה הרגע. התחושה
ענבר בדיאן לא מסתפקת בלהיות “רק” מנהלת מוצר במייקרוסופט, ובמסגרת הפרוייקט שלה “חושבים קדימה” היא מחברת בין תלמידים בבית הספר לעולם האמיתי. בכך היא יוצרת אימפקט רחב בדרך שלא מתאפשרת
בואו נדבר על הפיל שבחדר, הדבר שהתרגלנו לשנוא – פידבק. חלקנו זזים באי נוחות לקראת שיחת משוב, חלקנו מרגישים חיצי ביקורת רבים מופנים לעברנו כל הזמן, וחלקנו פועלים בתרבות ארגונית
אנחנו חיים בעידן שבו הלמידה הפורמלית מקנה לנו רק 10 אחוז מהמיומנויות שנדרשות לנו כדי להפוך למומחים בתפקיד שלנו. כדי להישאר רלוונטים אנו נדרשים לפתח מיומנות של למידה במשיכה (pull)
בעולם שאנו חיים בו, זה מרגיש כאילו האפשרויות הן בלתי נגמרות. אפשר ממש לגעת בפסגת השאיפות שלנו, במימוש העצמי, ולחלום בגדול. בישראל הקטנה שלנו, יזמות הפכה לחלום של דור שלם. אנחנו מסתכלים
נכון יש את הקטע הזה שאתם וחברים שלכם מדברים על שני דברים שונים, ואתם מגלים שאתם מתכוונים לאותו דבר? אז זה מה שקרה לי עם שחר. מעבר לכך שהיא חברה
אנחנו חיים בעולם של דאטה. היכולת שלנו למדוד תוצאות בצורה מדוייקת רק משתכללת, חברות מחזיקות במאגרי נתונים ענקיים על המשתמשים שלהם, נתונים סיכומיים ותחזיות מוגשות למקבלי ההחלטות בלחיצת כפתור, והמון
בעידן ההתפתחות האישית צמחו גם מקצועות ועיסוקים במטרה לעזור לאנשים אחרים להגשים את המטרות שלהם. אימון, קואוצ’ינג, מנטורינג, ייעוץ, טיפול – כל אלה נראים לחלקינו קצת אותו דבר, אבל מסתבר
העולם שלנו מתחלק ל-2: לתחומים שעדיין צריך ללמוד פורמלית במשך שנים, ולהרבה מאוד תחומים חדשים שעדיין לא הומצאו להם לימודים פורמליים. התחומים החדשים והמסעירים האלה מתחילים מאנשים שיוצרים סינתזה בין
“ללמוד איך ללמוד, להיות אוטודידקט, זו המיומנות הבסיסית ביותר. אם יש לי את היכולת הזו – אני יכול להיות הכל”. איך בוחרים מה ללמוד עכשיו? האם אנחנו חייבים לסיים את
קשה למצוא בעולם המיומנויות נקודת התחלה שממנה מתחיל מסע הלמידה והצמיחה. המצב הנוכחי, הסיפור שאנחנו מספרים, המטרות שלנו- משפיעות מן הסתם על הנקודה ממנה מתחיל תהליך הלמידה שלנו. בשיחה הקבוצתית
״אחד הדברים הכי יפים בנוגע לחוויית משתמש שהוא מונח שכולם יכולים להגיד אותו בחדר ויבינו פלוס מינוס על מה מדובר. זה מרגש שאנחנו חיים בעידן שאפילו רואי חשבון כבר יודעים
מתי לאחרונה חישבת מסלול מחדש? מאפס? מתי קרה לך שהתעסקת בפרוייקט כל כך הרבה זמן, ורק בסוף הבנת שצריך להתחיל הכל מהתחלה? האם גם לך קשה לנהל את הזמן? לתעדף
“זה לא משנה מה אתה יודע, זה משנה את מי אתה מכיר”. האמירה הזו מציגה את כל מה שרע ורדוד בנטוורקינג, ומפספסת את העובדה הפשוטה שאף אחד לא ירצה ליצור
לכולנו יש סטיגמה שאנחנו רוצים לנער מעצמנו. כולנו מסתכלים לא פעם על העולם, וכועסים על איך שפשוט כולו נבנה עקום. איך האנשים מאמינים במה שהם מאמינים, ולמה אנחנו לא יכולים
מכירים את הקול הפנימי שלנו? זה שאף פעם לא מרוצה, זה שלרוב כועס עלינו ואומר לנו עד כמה אנחנו לא מספיק טובים? הקול הזה הוא הדימוי העצמי שלנו, והמחשבות שרצות
שלמה הוא מומחה לחדשנות וניהול שינויים, והוא אחד האנשים המרתקים שיצא לי לפגוש. בקורס חדשנות שהיה בין מרציו הוא הדהים אותנו עם סיפורים רבים על יצירת שינוי, והחלטתי להזמין אותו
כל תחילת שנה כולנו מחליטים מחדש מה לעשות, מה לא וקובעים יעדים אישיים ומקצועיים. למה לקבל החלטה זה כל כך מורכב? איך אפשר לחשוב אחרת על הבעיה? איך מתמודדים עם
מצבי אי הודאות שכולנו חווינו בשנה האחרונה השפיעו על כולנו בפן הרגשי, ולכן דווקא עכשיו מיומנות פיתוח ה-resilience הפכה לקריטית מתמיד. המצב הנפשי שאנחנו חווים כסטרס משפיע אנושות על התפקוד
כל שנתיים הפורום הכלכלי העולמי מפרסם את אחד הדוחות החשובים ביותר בהקשר עתיד עולם התעסוקה, שנקרא Future Of Jobs. הדו”ח האחרון יצא באוקטובר 2020 והוא נותן צפי לעתיד הכלכלה ועולם התעסוקה
כל דו”ח על עתיד עולם התעסוקה מציג את זה, כל הרצאה על מיומנויות עתיד מדברת על זה, כולם מדגישים את החשיבות של למידה לאורך החיים. אבל האם אנחנו באמת יודעים
הבחירות בארצות הברית וההתנהגות של דונאלד טראמפ בעקבותן הציפו שוב את אחד הפחדים העמוקים ביותר של האנושות -הפחד מכישלון. הפחד הזה מונע מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות ולהגשים את החלומות הכי
ברוכים הבאים לעולם משובש, מקוטע ואולטרה-טכנולוגי, שבו איננו יכולים להבדיל בין שקר ואמת, בו רשתות חברתיות מעלות על נס את הקיטוב, הקיצוניות, בו אנחנו לא מאמינים באף אחד, אפילו לא
כתיבה הפכה לאמצעי התקשורת הראשון בחשיבותו בימינו אנו. אם זה הודעת וואטספ, פוסט בפייסבוק, מייל או תוך כדי עבודה – כולנו כותבים, והרבה. אבל האיכות של התוצר הכתוב שלנו לרוב
מה לא נאמר על התקופה האחרונה? הקורונה הכניסה את כולנו לסחרור ועולם חדש נולד. אין חסינות לשינויים, לפחות לא לשינויים כאלה, אבל פיתוח אסטרטגיה אישית שתעזור לנו לגלגל את עצמנו
הקצב שבו אנחנו חיים גורם לנו לפספס הרבה. הטכנולוגיה, הקורונה, משפיעים על ההתנהגות שלנו וגורמים לנו לבסס מערכות יחסים רדודות יחסית ורגשיות מאוד. שכחנו קצת איך להתחבר לאנשים. מודל התקשורת
יציאה מאיזור הנוחות זה כל מה שמגדיר אותי. הסקיל הזה חושף אותי לעשייה חדשה ורעננה, גורם לי להיכשל ולקום חזרה, עוזר לי להרחיב תחומי דעת, להשתנות, לשנות ולהכיר את עצמי.
מה זה מיתוג אישי? דמות דיגיטלית שלנו? לכתוב את עצמנו? תהליך אישי של למידה, צמיחה, התפתחות ושינוי? דיגיטל? העולם האמיתי? אולי הכל ביחד? בפרק מרגש ביותר שהתחיל לפני כשנה, נפגשנו
אם אתם רוצים לבלוט בסביבה שלכם, אם אתם רוצים להכיר יותר אנשים, אם אתם רוצים להרגיש משמעותיים באמת לאנשים סביבכם, אם אתם, יום אחד, רוצים להיות מנהלים. יש משהו אחד
עלייתה מחדש של אפל בעקבות האייפוד והאייפון, העלתה גם את קרנם של המעצבים. תחום חדש החל להיווצר – Design Thinking. החשיבה העיצובית, שכבר מזמן נהפכה לבאזזוורד בעולמות העסקיים והיזמיים, מפיקה
בוקר אחד רציתי ללמוד מה זה סטוריטלינג. חיפשתי הרצאות, גלשתי לבלוגים, ראיתי 20 אלף שיטות, הדגמות, מבנים, והתבלבלתי. אחד לקח מדיסני, אחד לקח מפיקסאר, ולמרות שהם התאחדו – השיטה קצת
מה זה אומר להיות יצירתי? למה זה כל כך חשוב? האם רק אמנים יצירתיים? למה כל כך קשה לנו להצביע על עצמנו כיצירתיים? האם אני יכול להיות יצירתי בעשייה הקיימת
בעולם שבו ידע הוא כבר לא כל כך כוח, בעולם שבו יותר אנשים מבינים שאקדמיה לא מבטיחה קריירה מזהירה, אנחנו צריכים לסגל לעצמנו כמה שיותר מיומנויות, כמה שיותר להתנסות בדברים
למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?
כל האמת על ניהול קריירה בפיתוח, וטיפים פרקטיים ייחודיים
מהניסיון שלי, בניוזלטר שבועי