fbpx

פרק 17 – דימוי עצמי עם שיר מרדכי שליין

פרק 17 – דימוי עצמי עם שיר מרדכי שליין

להאזנה ל-SKILLS באפליקציות:

מכירים את הקול הפנימי שלנו? זה שאף פעם לא מרוצה, זה שלרוב כועס עלינו ואומר לנו עד כמה אנחנו לא מספיק טובים? הקול הזה הוא הדימוי העצמי שלנו, והמחשבות שרצות בראש שלנו הן בכלל לא שלנו.

אז מהו דימוי עצמי ולמה הוא לרוב לא אמיתי? למה הוא כל כך משפיע עלינו? איך אפשר להתמיד בדימוי עצמי שמיטיב עימנו, לשלוט במחשבות שרצות בראשנו ולממש יותר מהפוטנציאל שלנו? על כל זה דיברתי עם שיר מרדכי שליין, מנחה לשינוי תודעתי.

מהו דימוי עצמי?

דימוי עצמי הוא בעצם מכלול התכונות והיכולות שהאדם מייחס לעצמו בתחומי חיים שונים: בתחום המשפחתי, אקדמי, מקצוע. הוא כולל תכונות, אופי, דימוי גוף, דימוי חברתי. התכונות שהאדם מייחס לעצמו הן סובייקטיביות, וככאלה הן אינן ניתנות לבחינה במושגים של נכון, לא נכון, אמת או שקר. לכן יש לנו את החופש לבחור ולבחון אותו במובנים של "משרת אותי" או "לא משרת אותי". הוא מתחיל להתפתח בילדות, ומושפע מאוד מדמויות משמעותיות כמו הורים ומורים, אלא שהוא הפיך וניתן לשינוי.

במונחים פסיכולוגיים דימוי עצמי מורכב משלושה: שיקוף, השוואה חברתית ואמונה פנימית. שיקוף הוא מסר שמוטמע מהסביבה על יכולותינו או תכונותינו (למשל חבר אומר לנו שאנחנו חכמים), השוואה חברתית היא סוג של מדד שאנחנו מפתחים בעצמנו יחסית לסביבה שלנו (יותר טובים או פחות טובים מאחרים), ואמונה פנימית היא התוצר של ההצלחות והכישלונות שלנו, ואיך שאנחנו תופסים את עצמנו בעקבותן.

הדימוי העצמי הוא חלק מהמשקפיים שדרכם אנחנו מסתכלים על העולם. אנחנו נותנים פרשנות לעובדות ויוצרים חוויית מציאות סובייקטיבית. הדימוי העצמי הוא חלק מהפריזמה הזאת, והעבודה על הדימוי העצמי היא ניקיון של העדשה הזאת או דיוק שלה. למשל אם דיברנו על שיקוף, יכול להיות שחברה מאוד מחמיאה לנו על הרצאה שהצגנו, ובגלל שהדימוי העצמי שלנו נמוך אנחנו מרגישים שהיא סתם מנסה לעודד אותנו, ושההרצאה בכלל לא היה מוצלחת.

למה הוא כל כך משפיע עלינו?

הדימוי העצמי מאפשר לנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו. אנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ולעיתים אנחנו לא מצליחים לממש את הפוטנציאל שלנו כי אנחנו שמים לעצמנו תקרות זכוכית. ככל שהדימוי העצמי גבוה יותר נוכל לשאוף יותר גבוה. אף אחד לא ממש 100% מהפוטנציאל שלו בכל תחומי החיים, ולכן גם עבודה על דימוי עצמי היא עבודה מתמשכת ואינסופית. 

אמונה פנימית חזקה מאפשרת לנו להתקדם, ללמוד, ולסגל עוד מיומנויות. כמעט כל המיומנויות שעליהן דיברתי בפודקאסט אפשריות ללמידה רק מתוך אמונה עצמית. למשל: יצירתיות – איך נלמד להיות יצירתיים אם לא נאמין שזה אפשרי? סטוריטלינג– מה קשור לדימוי עצמי אם לא הדרך בה אנחנו מספרים את עצמנו? יציאה מהקומפורט זון– אם אנחנו לא מספיק בטוחים בתוך הקומפורט זון שלנו, איך נאתגר את עצמנו מחוצה לו?

זה לא נכון!

תנאי בסיסי לפני כל התחלה של עבודה על הדימוי העצמי שלנו, הוא ההבנה שמה שאנחנו חושבים על עצמנו הוא לא נכון, זו רק פרשנות. יש לנו אפשרות להסתכל על הפרשנות הזאת ולהחליט האם היא משרתת אותנו או לא, ואז לבחור פרשנות אחרת. גם הפרשנות האחרת היא לא נכונה, אבל יכול להיות שהיא יותר משרתת אותנו. זה אומר שיש איזה בסיס שמניע אותנו לפעולה, ואז אנחנו מפתחים מסוגלות.

זה נשמע פשוט, אבל מאוד קשה לדבוק בפרשנות אחרת ממה שהיינו רגילים. הדרך לעשות זאת היא להסתכל על סיטואציה שבה לא תיפקדנו כמו שהיינו רוצים, ולהבין את הפער שלנו ע"י שאילת "למה", כמו בתהליך Design Thinking. בסופו של דבר נגיע למאפיין של האישיות שלנו או תכונה – למשל "אני לא מתמיד בשום דבר". מכאן אנחנו נכתוב על דף שוב ושוב את כל המקרים בהם הוכחנו שיש לנו יכולת התמדה, וכך נוכל להיווכח בהצלחות שלנו ולשנות לאט לאט את הפרשנות שלנו בעיני עצמנו.

כדאי להתייחס לסיטואציות באופן חיובי, כי אפשר לייחס לסיטואציה פרשנויות חיוביות ושליליות. למשל אני קם כל יום ב-7 בבוקר – אז יש לי יכולת התמדה, אבל אני תמיד נשאר עוד 10 דקות במיטה ולא קם ישר – אז אין לי יכולת התמדה. זו אותה סיטואציה עם פרשנות אחרת, ואם לא נדע לתת פרשנות חיובית לעצמנו, לא נוכל להתקדם.

לחוות הצלחות

דרך נוספת לשנות את הדימוי העצמי שלנו היא דרך האמונה הפנימית. כדי שהאמונה הפנימית שלנו תשתנה אנחנו צריכים לחוות הצלחות בהקשר הדימוי העצמי שלנו.  אפשר לחוות הצלחות "על אמת" ע"י התנסויות באופן פרקטי, ואנחנו יכולים גם לדמיין הצלחות – הגוף שלנו לא מבחין בין מציאות לבין דמיון. 

זה תהליך של בניית חזון, של חיבור למה שהיינו רוצים שיהיה כאילו זה כבר קרה. כמובן החזון שלנו צריך להיות מציאותי וריאלי, כי חזון והצלחה לא מציאותית תיצור התנגדות. 

לשלוט במחשבות שלנו

בכל פעולה שאנחנו עושים הולך איתנו הקול הפנימי שלנו, הוא מדבר ומפרש כל דבר שאנחנו רואים ושומעים. כל דבר שבן אדם אחר אומר לנו עובר דרך המסננת הזאת ומקבל איזה פרשנות ויש לנו את השיח הפנימי שלנו עם עצמנו שמעבד את הפרשנות. לרוב המחשבות האלה באות לבד, אנחנו לא בוחרים בהן. חלק מהמחשבות באות מתוך מנגנונים הישרדותיים של סטרס, שמסיבות אבולוציוניות נשארו עד העידן שלנו.

לפעמים אנחנו מדברים לעצמנו בצורה שלא היינו מדברים לאף בן אדם אחר, בטח לא לבן אדם שאנחנו אוהבים.אנחנו חושבים שאם אנחנו נלקה את עצמנו מספיק, נוכל להניע את עצמנו לפעולה, אבל אנחנו לא מנסים לעודד כך אף אחד חוץ מאת עצמנו.

כשאנחנו לא מתערבים בשיחה הפנימית שרצה לנו בראש, זה אותו דבר כמו להסתכל מהצד על החיים שלנו, במקום להיות השחקן הראשי בהם. ניתן לשים לב לשיחה הזו ע"י כתיבה אינטואיטיבית או דפי בוקר: הפרקטיקה הזו מהספר "דרך האמן" מדברת על כתיבה אינטואיטיבית בכל בוקר – שלושה עמודים שבהם אנחנו כותבים את כל מה שרץ לנו בראש, את כל המחשבות שלנו. הכתיבה לא צריכה להיות מובנת לאף אחד, אנחנו פשוט אמורים להוציא את תוכן המחשבות שלנו על הדף. השלב השני הוא לקרוא את המחשבות שלנו כשהן לנגד עיננו ולבחור האם אנחנו מזדהים איתן או לא. 

לבחור את הסביבה שלנו

סביבה תומכת מאוד משפיעה על הדימוי העצמי שלנו – אנחנו נעזרים בה בשביל שיקוף והשוואה חברתית. כשאנחנו מתבגרים יש לנו יותר יכולת לבחור את הסביבה שלנו ולהתנתק מאנשים שרעילים לנו – שמורידים לנו, שגורמים לנו להרגיש רע.

דרך שבה משתמשת שיר היא קבוצות מאסטרמיינד: קבוצות של אנשים עם תדר מחשבתי דומה. המטרה של הקבוצות האלה הם בעצם ליצור סביבה מאוד תומכת. חברי המאסטרמיינד מאפשרים לעצמם להתפתח ביחד. אני חושב שכל קבוצה או קהילה של חברים טובים יכולה לתפקד כמאסטרמיינד. 

אגב, הסביבה שלנו הולכת יד ביד עם הדימוי העצמי שלנו. ככל שנבין יותר מי אנחנו ומה אנחנו מחפשים, כך נוכל להזדהות ולמצוא את עצמנו ביותר אנשים. הסביבה הזו שאנחנו יוצרים לעצמנו בהכרח תיטיב עמנו. שיר נתנה דוגמה לכך שכאשר היא החליטה לשלב בין עיסוקיה (הנדסה כימית והנחיית שינוי תודעתי) היא פתאום מצאה כל כך הרבה אנשים סביבה שמשלבים בין שני עיסוקים. כשאנחנו חושבים על משהו, אנחנו פתאום תופסים אותו כל כך הרבה פעמים מסביבנו, פשוט צריך ללכוד את ההזדמנויות האלה.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?