יציאה מאיזור הנוחות זה כל מה שמגדיר אותי. הסקיל הזה חושף אותי לעשייה חדשה ורעננה, גורם לי להיכשל ולקום חזרה, עוזר לי להרחיב תחומי דעת, להשתנות, לשנות ולהכיר את עצמי.
בפרק הילה סרור ואני ניתחנו את הדרך לצאת מאיזור הנוחות שלנו. למה זה נחוץ? האם אנחנו צומחים מאיזור הנוחות שלנו? איך עושים את הצעד הראשון? איך מזהים את איזור הנוחות שלי? האם הסביבה רק עוזרת או גם מפריעה?
כל אחד מאיתנו שיתף סיפורים אותנטיים מהרחבת הקומפורט זון האישי שלנו, ושנינו מאמינים שתוכלו ליישם את הטיפים הרבים שעלו בפרק.
רק בלי פחד, תהיו אמיצים, אנחנו איתכם.
למה לצאת מאיזור הנוחות?
כבני אדם אנחנו מלאי אנרגיה. בתוכנו הכל קוצף וגועש, ממש כמו נהר אדיר שיש בו כל הזמן תנועה.
ניקח מהנהר רק כוס מים אחת ונשים אותה במקום נוח, למשל על השיש במטבח. מה יקרה למים בכוס הזאת אחרי פרק זמן מסויים ?
מיידית לא נראה שינוי ממש גדול, אבל סביר להניח שאחרי מספר ימים, המים יהפכו עכורים ולאט לאט גם יהיו מסריחים. ככה גם אנחנו כבני אדם.
רוצים עוד דוגמה? התמלאתם פעם במוטיבציה לעשות משהו אחרי בינג' ארוך מול הנטפליקס? בטח הרגשתם עייפים, מותשים, מרוקנים מאנרגיה, אבל לא הרגשתם איזשהו דחף לעשות משהו. אבל ישבתם על ספה נוחה, שתיתם ואכלתם. היה לכם נוח מאוד – לא ככה?
הדוגמאות ממחישות שמהמקום הנוח לא צומחים. המוח שלנו מגיב להרבה גירויים מהסביבה אך הוא לא מתפתח, לא חושב על אופציות חדשות, לא מאותגר.
כשאנחנו יוצאים מהקומפורט זון- פתאום נרגיש את המוח שלנו עובד שעות נוספות. למעשה, יציאה מאיזור הנוחות מצמיחה יצירתיות.
איך לזהות את איזור הנוחות שלי?
למעשה יש לנו שני איזורי נוחות: איזור הנוחות שלנו ביחס לעצמנו, ואיזור הנוחות בהשפעת הסביבה. איזורי הנוחות האלה נחתכים, אבל הם לא זהים.
הסביבה יכולה לעודד אותנו כשאנחנו ללא מוטיבציה, אך סביבה שונה יכולה להקטין אותנו, בהתעלמות מוחלטת מהשינויים שעברנו.
במהלך השנים שמנו על עצמנו חומות שמהם אנחנו לא יוצאים. הידע והחומות האלה מרכיבות את החדר המבודד שלנו. לא מהקורונה, אלא מהעולם מכללותו. זה איזור הנוחות שלנו.
זיהוי איזור הנוחות מתחיל מעירעור על הנחות יסוד שלנו על עצמנו. כולנו נתקלנו בסיטואציה שאמרנו על עצמנו "אני לא יכול.ה", "אני לא מספיק טוב.ה", או שפחדנו ממש להעז ולעשות צעד כלשהו.
כשזה קרה, למעשה הגענו לקצה איזור הנוחות שלנו. כדי להצליח לצאת ממנו, ראשית כדאי שנערער על הנחות יסוד אלו. ברוב הפעמים אלו החומות שבנינו במהלך השנים, אך הן לא יותר ממחשבות מקבעות.
הסרטון המצורף הוא פרסומת מעולה של מכללת תל חי, שלקחה את היציאה מאיזור הנוחות לאקסטרים. הוא מציג את הרעיון של החומות סביבנו, והשדים הרעים בתוכנו שאמורים לנו שזה לא אפשרי.
הצעד הראשון
יציאה מאיזור הנוחות מתבטאת בדרך כלל עם לעשות דברים בפעם הראשונה, או אחרי חוויה שלילית שחווינו באותה הסיטואציה.
הצעד הכי קשה הוא הצעד הראשון. הוא בדר"כ הכי מפחיד, ומלווה בהמון חששות. ברגע שאנחנו עושים את הצעד הראשון, שאר הצעדים קלים הרבה יותר.
לעשיית הצעד הראשון יש שני שלבים: זיהוי והחלטה. קודם כל עלינו לזהות את איזור הנוחות שלנו, ואז לאזור כוחות ולהתמודד איתו. כשאנחנו מחליטים – זו הדרך החוצה מאיזור הנוחות.
ההחלטה מלווה בחששות, בחומות חזקות שלנו כלפי עצמנו, במחשבה על מה יגידו. ההגדרה של אומץ היא לעשות עם הפחד, גם כשאנחנו מפחדים, אנחנו לוקחים את הפחד יחד איתנו.
לפעמים גם קשה לנו להחליט. אנחנו מתמהמהים עם ההחלטה עד למצב של אין ברירה – שאנחנו בסיטואציה של "להיות או לחדול". יש אנשים שפועלים טוב יותר כאשר הם שרויים במצב לחץ כזה, של עמידה לפני צוק.
לדוגמה, בסיפור האישי שלי אחי הגדול הכניס אותי למצב של "אין ברירה" כשביקשתי ממנו לעזור לי. הוא גרם לי לנסות לפעול בעצמי, וכך יצאתי מאיזור הנוחות שלי. הכניסה למצב הזה מנטרלת מחשבות מקבעות על חוסר מוכנות ויכולת.
טיפים נוספים להתמודדות
אם אנחנו פוחדים מהצעד הקרב ובא, אולי לקחנו צעד גדול מידי. אפשר ורצוי לחלק לשלבי ביניים. למשל- אם אנחנו מתקשים בלהכיר אנשים חדשים, הצעד של קביעת מיטאפ ביומן הוא לגמרי צעד ראשון. יש שיגדירו את הצעד הראשון בפתיחת שיחה עם אדם שאנחנו לא מכירים במיטאפ, זה ממש תלוי מאיפה אנחנו מתחילים. יש כאלה שהצבת דדליין לצעד הראשון יכולה לתרום ולעזור להם.
כדאי לנו לחשוב שוב ושוב על הסביבה שלנו. מי מכבה אותנו? מי מרים לנו? עם מי אנחנו בוחרים להתייעץ? רצוי שנקרב את אלה שמצמיחים אותנו ונרחיק את אלה שלא. זה קשה, כי לפעמים אלה שמורידים לנו הם האנשים הכי קרובים לנו. אפשר להיעזר בחברינו המרימים, לספר להם על הצעד שאנחנו מתכננים לעשות ולבקש מהם לעודד אותנו. כך אנחנו יוצרים מחוייבות גם לאחרים ולא רק לעצמנו.
המטרה הסופית שלנו היא שהמיומנות של יציאה מאיזור הנוחות תהיה חלק מאיזור הנוחות שלנו. מיומנויות שרכשנו, שהן בקומפורט זון שלנו, נעשות אוטומטית כמו רכיבה על אופניים. זה יאפשר לנו לשאוף רחוק יותר, לקחת צעדים גדולים יותר, להשתנות בלי לעשות מזה עניין. למשל, כשסגרתי את הפודקאסט הקודם שלי ופתחתי חדש, עשיתי זאת כמעט אוטומטית, כי כבר הרגלתי את עצמי לצאת מאיזור הנוחות שוב ושוב.
למדתי להעז, להסיק מסקנות מכישלונות, ולהמשיך לשנות ולהשתנות.
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com