fbpx

החיים בעולם ללא גבולות

לפני כשבועיים ביקרתי בשרונהאב – מרכז ליזמים צעירים בתל אביב. הגעתי כדי לדבר איתם על החדשנות והיצירתיות שלהם, בדומה לביקור שלי בהשלמה הטכנולוגית שעליו כבר סיפרתי.

 

לקראת סוף ההרצאה התפתחה שיחה מאוד מעניינת לגבי המיקום של גבולות בחיים שלנו – האם יש טעם לגבולות בעולם שלנו? האם אני יכול להיות יצירתי וחדשני גם כשהמשאבים שלי מאוד מוגבלים? היו דעות לכאן ולכאן, ואני רוצה לתת את שני הגרוש שלי בעניין.

 

אוי אמריקה

תשאלו כל חייל בצבא למה הוא הכי מחכה – התשובה שתקבלו מרובם תהיה, כנראה, הטיול הגדול של אחרי הצבא. חיילים ונוער מסתכלים על הטיול הזה כפסגת האושר, כגן עדן, כמשהו שיש לשאוף אליו, בדיוק כמו רמת השאיפה של ילד להכנס לחנות הממתקים בקניון, במיוחד כשאמא לא מרשה לו.

 

אז נגיד והחלטתי לטוס לדרום אמריקה. אחרי שקניתי מוצ’ילה ענקי והרבה מאוד ציוד, או אפילו לפני, אני צריך להחליט לפחות החלטה אחת – איפה אני נוחת שם. במהלך הטיול אנחנו מציירים את המסלול שלנו, ובוחרים את הארצות והנופים שאנחנו נראה וגם איפה לא נהיה. המשמעות של “עשיתי את דרום אמריקה” היא מאוד שונה בין שני אנשים. למה בעצם?

 

הרי טסתי לדרום אמריקה, יש לי טונה של זמן וטונה של כסף, למה אני לא יכול לבקר בכל המקומות? למה אני לא יכול לראות את כל הנופים? אני בFOMO מטורף, לא רוצה לפספס שום דבר

 

כי זה לא אפשרי

בואו נחשוב כמה החלטות לקחנו בחיים, מהן הבחירות היומיומיות שלנו. כל סט של בחירות כאלה הוא מיוחד, מוביל לפעמים לתוצאה שונה, ומוביל אותנו למקום אחר בחיים שלנו. לפעמים גם אין דרך חזרה, ואנו צריכים לחיות עם הבחירה שלנו ולהמשיך הלאה. הלוואי והיינו יכולים לחזור אחורה לפני ש____ קרה, ופשוט לבחור אחרת. אבל זה בלתי אפשרי, נגעת – נסעת.

 

כל בחירה או החלטה שאנו לוקחים היא בעצם גבול מסוים שאנו שמים מולנו. בכל סיטואציה יש את ההחלטה שלא לקחנו, שבחרנו לשים מחסום שם ולהתקדם הלאה, לכבוש את הפסגה הבאה.

 

אפשרות הבחירה היא דבר נהדר, אך בכל החלטה שלנו אנחנו יוצרים מסלול שונה בין אם היינו לוקחים החלטה אחרת. במסלול שאנו יוצרים אנחנו יכולים לפנות ימינה ושמאלה- אך הוא לעולם יהיה שונה, מיוחד ושלנו. לא סתם מתייחסים להחלטה לפעמים כצומת.

 

חכם סיני אמר

האמרה “Constraint Inspires Creativity” מיוחסת לביז סטון, יזם אמריקאי (בכלל לא סיני) וממייסדי טוייטר.

 

Constraint inspires creativity. When our backs are against the wall we come up with some amazing things.
by quotefancy.com

 

אם כל הזמן אנחנו מדברים על חשיבה מחוץ לקופסה – המשפט הזה מחזיר אותנו לחשיבה בתוך הקופסה. המשפט מחזיר אותנו לאפשרויות הבחירה שלנו, לתיעדוף של המשאבים שעומדים לנגד עיניינו, שאותם אנו צריכים לנצל בחוכמה. גם הטיול הגדול בדרום אמריקה מוגבל בזמן, מוגבל בכסף – ועם גבולות כאלה אנחנו צריכים ליצור את הטיול הכי טוב בעולם.

 

תחשבו רגע על החג הגדול לילדים, חג פורים. מעטים מאוד האנשים שמתכננים את התחפושות שלהם מבעוד מועד. כשהדדליין רחוק מאיתנו אנחנו תמיד “דוחים את הקץ”, יוצרים עבורנו מגבלה ולחץ של זמן על מנת שנפעל. ככה זה שאנחנו עושים שיעורי בית, ככה זה שאנחנו יוצרים תחפושת לפורים.

 

בדרך כלל אנחנו מחכים עד שיגיע חודש לפני פורים, מתבאסים שהאביזרים מעליאקספרס לא יגיעו בזמן, פותחים את הראש ואת הארון ומתמודדים עם מה שיש. לחלקנו יוצאים לנו דברים מופלאים, סופר יצירתיים ומצחיקים. למה אנחנו לא מתכננים את הזמן כמו שצריך ומעדיפים לדחות את הקץ, לעבוד תחת לחץ של זמן, ולדחות את שיעורי הבית ליום האחרון של החופש הגדול?

 

אנחנו חייבים גבולות

אנחנו חייבים ליצור לעצמנו את מסגרת הפעילות שבה אנחנו מתמודדים. ככה אנו פועלים כל הזמן בלי להרגיש, במיוחד כשאנחנו חיים בעולם בלתי מוגבל כמו שלנו. אנחנו לא יכולים לפעול ולהתמודד באמת עם עולם בלתי מוגבל.

 

אם יבקשו מכם לעלות לגג של בניין אתם תשמרו על מרחק סביר משפת הגג, כדי חלילה לא ליפול מטה. אם יגדרו את הגג במעקה בטיחות, אתם תישענו עליו כדי לצפות בנוף ובשקיעה.

 

מעקה הבטיחות מאפשר לנו יותר תנועה במרחב, מגדיל לנו את שטח הפעולה שלנו ומאפשר לנו להגיע עד הקצה. אם מעקה הבטיחות לא היה קיים היינו מרגישים הרבה יותר מוגבלים, היינו תופסים מרחק.

 

גם שנדמה לנו שאנחנו חופשיים, אנחנו מתנהלים בעזרת גבולות, בתוך מסגרות שמשאירות אותנו חופשיים אך לא חנוקים. הגבולות יכולים להקבע גם ע”י התרבות או נורמות החברה שבה אנו חיים. לפעמים זו גם אמא שלא מרשה לנו לגעת בתנור כשהוא חם.

 

כילדים אנחנו גדלים לעולם של גבולות שההורים מציבים לפנינו, כדי לשמור עלינו וכדי לאפשר לנו לחיות, ללמוד, ליצור ולגדול. הגבולות הן חלק מהחינוך שלנו, וכשאנו גדלים אנו מציבים לפנינו את הגבולות שלנו שהן בדמות החלטות.

 

אז אם נחזור לשאלה שאיתה פתחנו, אנחנו חייבים להגביל את עצמנו כדי ליצור, כדי לחדש, וכדי להינות מהטוב שבעולם שלנו. לא נוכל להספיק את הכל ולכבוש את כל היעדים. אבל איזה כיף שהבחירה היא בידינו, לא ככה?

חינוך בעולם החדש זה אתם?

רוצים להמשיך להאזין ולקרוא? אשמח לשלוח לכם עדכונים, אעשה זאת רק שיש משהו באמת מעניין

שמרו על קשר

היי, אני טל

טל מוסקוביץ

הרבה מאיתנו בוחרים את הדרך שלהם על ידי מה ש”צריך” לעשות, או מדברים לפי מה ש”נכון” להגיד.

חינוך תופס כבר שנים מרכיב משמעותי בחיי ואני חושב שבשביל שינוי אמיתי צריך לשנות מוסכמות מהיסוד.

לכן אני שואף להמציא מחדש את החינוך בעולם החדש

פרקים אחרונים

פוסטים אחרונים