fbpx

המורה שבזכותה אני כותב

אני לא יודע כמה אתם מודעים, אבל בקרוב מגיע עלינו לטובה יום המורה. מטרת יום המורה היא להביע את ההערכה והוקרת התודה שרוחש הציבור למוריו ומורותיו מתוך הבנה כי הם המפתח להצלחה.

לשמחתי היו מספר מורים שהשפיעו עלי במעלה הדרך. לכולם מגיעה תודה, הערכה, ולכן החלטתי לצאת בסדרת פוסטים שכולה הוקרת תודה למספר מורים שליוו אותי. כל מורה השפיע בדרך אחרת, ונתן לי גם השראה ושיעור לחיים מעבר להיותו מורה מקצועי או מחנך.

למורה הראשונה עליה אני רוצה לספר יש קשר ישיר למה שאני עושה היום, שזה בין השאר לכתוב כמעט מידי שבוע בבלוג.

אז שנתחיל? מה אתם אומרים?

 

לדעת לכתוב

אז מה צריך בשביל לכתוב בלוג? צריך נושא מטורף, אולי אפילו שאפתני, צריך לגבש את ה”אני מאמין” והמסר שאותו אתה רוצה להעביר, צריך להבין קצת במחשבים ושיווק כדי להקים תשתית לבלוג ולפרסם אותו. שכחתי משהו?

אה כן. צריך גם לדעת לכתוב.

למה אני מתכוון? הרי כולם לומדים את אותיות ה- א’ ב’ בכיתה א’, מה הבעיה לכתוב? אני מתכוון ליכולת העברת מסרים במדיה כתובה, שימוש נכון בשפה, במילות קישור ותיאורים. נשמע קצת מורכב, נכון? האמת, היכולת הזו היא די ביג דיל להרבה אנשים. לכל אדם יש את דרך התקשורת המועדף אליו: מילולית, בעל פה, בכתב…

 

תיאוריה ומעשה

אני מאמין שכל דבר אפשר ללמוד אם רק מנסים ורוצים, וכך גם לגבי הבעה בכתב – ככל שתכתוב יותר, תשתפר יותר. הבסיס לכתיבה הוא הקריאה – לכן מומלץ לקרוא המון ספרים, אך ההבדל בין השפה העשירה שאנו מפתחים באמצעות קריאה לבין שימוש בה בכתיבה, הוא כמו ההבדל בין תיאוריה לבין מעשה.

מגיל קטן קראתי המון ספרים, לפחות עד שסדרת הארי פוטר נגמרה. שבתי לקרוא רק לפני שנה וחצי (ואפילו יש לי רשימת ספרים מומלצת בשבילכם).
יחד עם זאת, מאז ומתמיד ידעתי שיש לי כשרון מיוחד בכתיבה. הייתי ועודני הכותב הראשי של ברכות יום ההולדת במשפחה, בת זוגי נהנית ממכתבים אישיים, וגם כתבתי קצת לעצמי מידי פעם.
תמיד שאלו אותי למה אני לא עושה משהו בקשר לכתיבה. למה אני לא כותב ספר, פותח איזה בלוג. השנה מצאתי בי את הבטחון להעז ולהשתמש ביכולות שלי.

אני לא מאמין שנולדתי עם יכולת ההבעה בכתב מלידה. אולי נולדתי עם יתרון קל, אך מישהו בוודאי עזר לי לגלות את היכולת שלי וגם לפתח אותה. כשאני מנסה לחזור בזמן ולהגיע לנקודה שבה אולי הכל התחיל, אני נוחת חזרה בכיתה ה’-ו’, בבית הספר “גנים” בגני תקווה, והמחנכת שרון.

 

לכבות את האורות ולהדליק מעורבות

שרון חינכה אותי שנתיים בין כיתה ה’ לכיתה ו’ ולימדה אותי מתמטיקה ושפה. אני זוכר איך היא נתנה לנו המון שיעורי בית במתמטיקה שכמעט אף פעם לא עשיתי, ואיך תמיד פחדתי שהיא יום אחד תגלה את הדפים הריקים והנקיים שנשארו בחוברות העבודה שלי. לשרון היתה גם תרגיל מיוחד להשתיק את הכיתה ברגע – היא כיבתה את האורות בכיתה עד שנוצר בה שקט הראוי ללמידה.

אך לא בגלל זה בחרתי לציין אותה ואת פועלה.

אני זוכר את העבודה הרבה שהשקענו בכתיבת מכתבים. שרון לימדה אותנו איך לכתוב מכתב רשמי – א.ג.נ, הנדון וכל הסימנים המוסכמים. זו היתה תקופה קשה,של מלחמה, פיגועים, תקופה שבה נחטפו שליט, רגב וגולדווסר. אני זוכר שכתבנו מכתבים כיתתיים בנושאי אקטואליה, אני זוכר את הדפים עם משפחות של מילות קישור שהיו לנו ככלי עבודה, ושהיינו מאוד מעורבים ומעורים חברתית במה שקורה בארצנו.

בוודאות אני זוכר שכתבנו מכתב כלשהו לשר התקשורת דאז, רובי ריבלין, ושכתבנו גם מכתב בקשר להחזרת השבויים. כתבנו פסקאות טיעון, קראנו ביחד המון עיתונים וגם כתבנו יומן אישי בכיתה ו’ שקיים אצלי עד היום.

 

המקצוע ככלי

אני משער שיש סיבה טובה שאני זוכר את כל זה, גם כשעברו מאז יותר מ-10 שנים. כנראה משהו משם נשאר בי עד היום, יכולת ההבעה והרצון להיות מעורב ומעורה חברתית.
ייתכן ששרון זרקה אותי למים וגם לימדה אותי לשחות בים התקשורת הכתובה, וכיום אני כבר כותב בקביעות בבלוג משלי.

שרון, שכיום עדיין מורה ועובדת יחד עם אימי, שמה את ידה על הבלוג שלי בראשיתו. בשיחת טלפון מרגשת שהיתה בינינו לפני כמה חודשים נזכרנו בנשכחות והודיתי לה על נקודת ההתחלה שהיא היתה עבורי.

המסר שלדעתי מורים ואנשי חינוך יכולים לקחת משרון הוא היכולת להשתמש במקצוע הנלמד בבית הספר ככלי, כקרקע כדי ללמוד וללמד משהו אחר. שרון לימדה אותנו באמצעות שפה על מעורבות חברתית, אכפתיות ואזרחות טובה שהם כנראה מהערכים הזורמים בדמה. אפשר להעביר ערכים בדרכים עקיפות באמצעות המקצוע אותו אנו מלמדים ובכך להרחיב את היריעה הערכית של התלמידים.

שרון, אסכם רק במילה אחת – תודה. מאחל לך ולכל המורים המשך עשייה ושעוד תלמידים רבים יגדלו תחת כנפי שכינתכם.

חינוך בעולם החדש זה אתם?

רוצים להמשיך להאזין ולקרוא? אשמח לשלוח לכם עדכונים, אעשה זאת רק שיש משהו באמת מעניין

שמרו על קשר

היי, אני טל

טל מוסקוביץ

הרבה מאיתנו בוחרים את הדרך שלהם על ידי מה ש”צריך” לעשות, או מדברים לפי מה ש”נכון” להגיד.

חינוך תופס כבר שנים מרכיב משמעותי בחיי ואני חושב שבשביל שינוי אמיתי צריך לשנות מוסכמות מהיסוד.

לכן אני שואף להמציא מחדש את החינוך בעולם החדש

פרקים אחרונים

פוסטים אחרונים