מה לא נאמר על התקופה האחרונה? הקורונה הכניסה את כולנו לסחרור ועולם חדש נולד. אין חסינות לשינויים, לפחות לא לשינויים כאלה, אבל פיתוח אסטרטגיה אישית שתעזור לנו לגלגל את עצמנו (ולא להתגלגל) בעולם של שינויים – יכול להקנות לנו יתרון משמעותי.
עם נועה אוחיון מ"דנה ונועה תעשו לי קריירה", מומחית לקריירה בזירות משתנות וראש המשלחת הישראלית לוושינגטון DC, דיברתי על המשמעות של קריירה בימינו אנו, איך צעירים יכולים לצאת מ"משבר שנות ה-20", ויחד הגשנו המון כלים פרקטיים שיעזרו לנו להתחיל את השינוי מבפנים.
נייס טו מיט, דור חדש
דור ה-Y כבר כאן, דור ה-Z דופקים בדלת, שוק העבודה משתגע ומשתנה.
הדורות האלה טוטאליים – הם מבזבזים יותר שעות במקום העבודה ומצד שני הם רוצים לראות כמה שיותר את הילדים והמשפחה. אנחנו טוטאליים גם לחלומות שלנו, ולא מפחדים לחלום בגדול, להגשים ולהתפתח.
אנחנו גם מצפים ממקום העבודה שלנו לפתח וללמד אותנו, ומצד שני אנחנו פחות מוצאים את מקומנו כשכירים, עד לכ-50 אחוז עצמאיים ופרילנסרים בשנים הבאות. היומיום שלנו כבר לא מופרד בצורה קשיחה לזמן עבודה וזמן משפחה, אנחנו מחפשים להיות גמישים כמעט בכל רובד בחיינו.
למה לי לנהל את הקריירה שלי?
ניהול קריירה הוא לא עניין של חיפוש ומציאת עבודה. ככל הנראה נחליף כמה עבודות במהלך חיינו, גם מתחושת מיצוי וגם משינויים פתאומיים במשק – קיצוצים, פיטורין, או קורונה חס וחלילה.
הטעות הגדולה היא כשמשהו קורה להיכנס ללחץ, לשפץ מהר את המסמך של קורות החיים שלנו ולשלוח אותו לכל עבר. היום שיטה זו עובדת פחות, כי תהליך חיפוש העבודה מושפע יותר ויותר מנטוורקינג וקשרים אישיים. אנחנו צריכים להתכונן מראש לרגעים הללו על מנת שנדע להתקדם לאחר השינויים המפתיעים.
ניהול קריירה הוא תהליך אסטרטגי אישי שנועד להחזיר לנו את השליטה ולהמשיך לגלגל את עצמנו (ולא להתגלגל) בעולם של שינויים – להישאר רלוונטים ואטרקטיביים. הוא כולל למידה וצמיחה מתמדת, חשיבה על הצעד הבא, יצירת קשרים, היכרות התבוננות חוצת ארגונים על השינויים בעולם ונסיון לחזות אותם.
ניהול קריירה הוא לא רק בשביל מציאת מקום עבודה, אלא גם הרבה פעמים בשביל להיות מסוגלים לשמור את מקום העבודה שלנו, שלא יחליפו אותנו במודל משוכלל יותר או מתקדם יותר.
מאיזה גיל מתחילים?
פשוט תתחילו עכשיו, לא משנה בני כמה אתם.
נועה מספרת על עצמה למשל שכל חייה שאפה לעבוד בתפקידים שקשורים לחינוך, כי היא רצתה להיות שרת החינוך הבאה. אז במקום לעבוד בעבודה מועדפת או במקדונלדס, נועה בחרה לעבוד כסייעת בקיטנות או בגני ילדים כי היא חשבה שזה יקנה לנה ניסיון ויתרון.
נועה סיפרה גם על דנה, חברתה ל"דנה נועה", שהיא תמיד רצתה להיות דוברת במשרד ממשלתי. היא עשתה התמחות בתור עוזרת במשרד לאיכות השלטון, ואז הבינה שהיא בעצם לא אוהבת את זה. תבינו כמה ההתמחות הזו עזרה לה – במקום לעשות תואר, למצוא עבודה ראשונה בשכר זעום ורק אז להבין שבחרנו לא נכון.
הטיפ מהסיפורים הללו הוא פשוט להתנסות. ככל שנשכיל לנסות בקטנה כיוונים והשערות לגבי העתיד שלנו, מה שאנחנו אוהבים ומה שלא, כך נוכל לחסוך לנו זמן רב ויקר בעתיד. ברור שבדרך נצטרך לשטוף חדרי מדרגות או לעשות בייביסיטר כדי להרוויח כסף, אך תמיד נשמור את המיינדסט לכיוון שנרצה לבדוק.
למה הצעירים במשבר? ומה אפשר לעשות?
יש הרבה מאוד צעירים שמשתחררים מהצבא ולא יודעים לאן מועדות פניהם. הם חווים פתאום את העולם הגדול, יוצאים מהמסגרות, ופשוט לא יודעים מאיפה להתחיל. הסיטואציה הזו שרבים מאיתנו נתקלנו בה אפילו קיבלה שם – "משבר שנות ה-20", ויש קבוצות פייסבוק רבות שפונות לקהל יעד הזה (ב"לקריאה נוספת" יש שתי המלצות).
הדבר הראשון שניתן לעשות הוא להשלים את הידע שחסר לנו. רוב האנשים נתקלים לפעמים במחסום ידע, שהוא בא לידי ביטוי בצורה הגרועה ביותר שאנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו לא יודעים. זו סיטואציה שקורית למרבית בני ה-20 שמתחילים לעשות את צעדיהם בניהול קריירה לאחר הצבא.
מומלץ לדבר עם חברים של ההורים, אחים גדולים ואנשים נוספים שאנחנו מכירים. נשאל אותם איך נראה היומיום שלהם ואפילו נתלווה לאנשי מקצוע שמעניינים אותנו לכמה ימים. יש קבוצות פייסבוק מלאות באנשים שהם באותו שלב שלנו שנוכל ללמוד מהם ולחפש כיוונים חדשים, ואפשר גם לקרוא ספרים, לשמוע פודקאסטים, לפתוח איזה וובינר או ללכת לאיזה כנס נטול קורונה. כל מקור ידע מקצועי יכול לעזור לנו לענות על שאלות שמעסיקות אותנו לגבי עתידנו.
מה עושים עם קורות חיים?
קודם כל, עדיין מומלץ שיהיה לנו מסמך קורות חיים שמשרת אותנו נאמנה. בסופו של דבר נשלח את המסמך הזה (בדרך כלשהי) לחברות שנרצה לעבוד בהן. נועה גם ממליצה לעצב Personal Portfolio, שזה כמו דף אינטרנט שמציג את הניסיון שלכם, רק מעוצב הרבה יותר, פחות רשמי, ועם אפשרות להוסיף יותר תוכן. הדף שלכם בלינקדאין די דומה לפורטפוליו אבל עם מעט אפשרוית לעיצוב.
אז מה עושים עם פורטפוליו ומסמך קורות חיים? אפשר לשלוח אותם למגייסים כמו פעם, אך שימו לב שזה לא כל מה שניתן לעשות. בערך 80 אחוז מחיפוש העבודה הוא לא דרך הצעות עבודה בלינקדאין או באתרי חיפוש עבודה, אלא באמצעות הפעלת הקשרים שלנו.
יש חברות (כמו גוגל) שבהם מבטיחים לחזור אליך עם תשובה כלשהי רק אם הגשת את קורות החיים דרך חבר שעובד בחברה. הגשת קורות החיים דרך עובדים בחברות היא אפקטיבית הרבה יותר.
אבל איך יודעים מי עובד איפה? בשביל זה יש את הכלים הפרקטיים של ניהול הקריירה 🙂
כלים לניהול קריירה - החלק הפרסונלי
לצורך הסדר הטוב חילקתי את הכלים שדנו בהם בפרק שני חלקים. בחלק זה נדון בכלים "פרסונליים" – כלים שאפשר לעשות עם עצמך ולא תלויים בתקשורת עם העולם החיצוני, כלים שמעשירים את האני הפנימי שלנו.
למידה מתמדת – המובן מאליו. ידע הוא בסיס לאסטרטגיה שלנו. קראו בלוגים, למדו אונליין, שאלו חברים על מקום העבודה שלהם, שמעו פודקאסטים, תהיו בעניינים.
לחם עבודה – ככל שנכיר יותר אנשים, ככל שנתחזק יותר קשרים עם יותר חברות כך נוכל לתכנן את הצעדים הבאים שלנו. הלחם הוא אקסל פשוט עם אנשים וחברות שמעניינות אותנו לשמור איתן על קשר. החוכמה לא לעשות את זה רק כשמשהו קורה, אלא לדאוג שהוא יהיה חי, לדאוג להתעדכן, לעדכן ולשמור על קשר פעיל עם האנשים שכתבנו שם.
תיקיית חיוכים – התיקייה הזו תרים את הביטחון העצמי שלנו חזרה בתקופה חשוכה. אנחנו נשמור בתיקייה הזו כל מייל אחרי פרוייקט מגניב, כל מחמאה שקיבלנו או איזה פידבק שמשבח את ההישגים שלנו, כל פתק מהבוס או מקולגה שעשה לנו טוב על הלב. נעשה forward לאימייל האישי או בתיקייה אישית שלא מקושרת למקום העבודה שלנו, כי הכל יימחק שנעזוב אותו.
מסמך ניהול קריירה – בתקופת הוובינרים של סגרי הקורונה שמעתי וובינר מעולה של Wize עם nora y על ניהול קריירה. בעקבות ההרצאה שלה, יצרתי מסמך ניתוח מקצועי אישי בו ריכזתי את כל המידע לגבי התפקידים שעשיתי: הצלחות, כישלונות, מה למדתי, ממה נהניתי, ואיזה ערך מוסף הבאתי. כמו שלמדנו בפודקאסט כתיבה היא מטא-קוגניציה- כך נוכל לנתח את הניסיון שלנו, לחדד נקודות ששכחנו ולאסוף מלא דוגמאות וסיפורים לריאיונות העבודה.
בהמשך, שלחתי את המסמך לכמה קולגות וקיבלתי את נקודת מבטם – זה אולי הדבר החזק והקשה ביותר, וכך מבינים שנקודת המבט שלנו מאוד סובייקטיבית. המטרה היא פחות לנתח את העבר אלא להסתכל קדימה.
להתראיין – שמעתם טוב. נועה ממליצה להתראיין כל חצי שנה לפחות במקום עבודה אחד. כך נבין כמה אנחנו שווים במשק, נשתפשף בטכניקות של ריאיון ונדאג שקורות החיים שלנו יהיו מעודכנים. כך נוכל לזהות תנודות במשק.
כלים לניהול קריירה - החלק האקטיבי
מה שמאפיין את כלים אלה הוא האקטיביות – אם קודם לכן דיברנו על כלים שהם יותר ביננו לבין עצמנו, כאן נצטרך להוציא את כל מה שספגנו כלפי חוץ – ליצור קשרים ולדאוג שיכירו אותנו. כאן אנחנו באמת נגלגל את האסטרטגיה שלנו למקומות הנכונים.
הרחבה אקטיבית של רשת הקשרים – להפוך את לחם העבודה לצד האקטיבי. במיטאפים או וובינרים תנסו להבין מי מגיע להרצות ושילחו לו הודעה לאחר מכן בלינקדאין עם תובנה מעניינת. תנסו לדבר עם כמה שיותר אנשים חדשים, שאלו אותם על מקומות העבודה שלכם, חקרו אחר תפקידים שמעניינים אתכם. ככל שתכירו יותר אנשים כך יהיה לכם יותר למי לשלוח קורות חיים. נועה הגדילה ועשתה ושמרה על קשר רציף במשך יותר משנה עם מגייסת משגרירי רוטשילד כדי לקבל שם עבודה, סיפור שמדגיש את החשיבות בנטוורקינג אקטיבי
מיתוג אישי – לאוכל כל הפרק דיברנו על "לגלגל ולא להתגלגל". אם אתם מחפשים משהו קטן לגלגל, התחילו מהמיתוג האישי שלכם. תהיו פעילים בקבוצות, תענו לאנשים על שאלות ואפילו תפתחו בלוג על תהליך הקריירה שלכם. זה יכול ממש להיות רשת ביטחון בסופו של דבר, גם אם המיתוג האישי שלכם לא יהיה מהודק, זה יקנה לכם יתרון.
לדוגמה, את נועה שאלו בריאיונות בעיקר על העמוד של "דנה ונועה" שלא הרוויחה ממנו שקל. פוסט שפורסם בקבוצה Becoming Product Managers ע"י תום אורבך מדגיש את הקשר בין מיתוג אישי לניהול קריירה. תום סיפר שם איך הפעילות שלו ביצירת תוכן וניהול קבוצות פייסבוק תרם לכך שיפנו אליו בהצעות עבודה. עוד על מיתוג אישי – בפרק עם יונית צוק.
לקריאה נוספת
הדור החדש ובני 20 במאה ה-21 – קהילות נהדרות ומומלצות לבני ה-20
בונים קריירה – פודקאסט חדש דנדש על ניהול קריירה
הוובינר הנהדר עם nora y, משם למדתי על מסמך ניהול קריירה
ללמוד או לא? דנה ונועה נותנות את התשובה שלהן לשאלה, במסגרת פרוייקט של ליאור פרנקל וצוותו
שלחתי קורות חיים למה לא חזרו אלי? וובינר עם דנה ונועה
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com