fbpx

להאזנה ל-SKILLS באפליקציות

פרק 36 – אסור להשוות עם חגי אלקיים שלם ואורן ברנשטיין

לא פעם אנחנו פוגשים בחיינו בעיות מורכבות או חדשות שפשוט אין לנו מושג איך לגשת אליהן. לפעמים זה כל כך מביך שכל הידע שצברנו פשוט לא עוזר לנו, כי אתגר כזה מקיף הרבה תחומים ומצריך חשיבה אחרת וכלים מרובים, שלא תמיד אנחנו מחזיקים בהם.

חגי אלקיים שלם ואורן ברנשטיין מנהלים מעבדה לחשיבה יצירתית ופתירת בעיות יומיומיות בדמות הפודקאסט "אסור להשוות". כל כך יצירתית, עד כדי כך שהם מנסים להביא מודלים שהכי רחוקים מעולם הבעיה ועדיין פותרים אותה (לפעמים). הזמנתי אותם כדי ללמוד מהם איך לחשוב רחב, איך לתרגם ולהמיר בעיות משדה מורכב לשדה מוכר, איך להשליך את אותו מודל על בעיות אחרות, והאם למרות שכדאי ממש ללמוד לרוחב, עדיין יש מקום למומחים לתחומים ספציפיים.

בואו להכיר כלים מדהימים להסתכלות על בעיה מכמה זוויות שונות, היישר מניסויי המעבדה. השימוש על אחריותכם בלבד.

מה זה בעצם "אסור להשוות"

אני מתייחס לפודקאסט "אסור להשוות" כמעבדה לחשיבה יצירתית ולהסתכלות רבת מימדים על בעיה מסוימת.

חגי ואורן הביאו את שיחות החולין שלהם לפורמט של פודקאסט, ובמסגרתו הם מקבלים שאלות ובעיות יומיומיות מהקהל ומנסים לפתור או לענות עליהם באמצעות מודלים והשראות מעולמות רחוקים. עד כמה רחוקים? מה הקשר בין לסדר את הבית למגיפת האבעבועות השחורות? ומה הקשר בין מציאת מאצ' איכותי בטינדר ליכולת שלנו למצוא חייזרים תבוניים?

"זה כמו..."

כמעט מהרגע הראשון שהם מקבלים שאלה מסוימת, חגי ואורן מנסים להשוות אותה לשאלות אחרות. הם בעצם מנסים לתרגם אותה לסיטואציות אחרות שהם מכירים, עד אשר הם מגיעים למודל מטורף שהם קראו עליו.

אפשר לראות בזה טיפ חשוב להתמודדות עם בעיה – ננסה לתרגם אותה לשדה מוכר יותר, למשהו שאולי אנחנו מכירים, נשאל את עצמנו עד כמה היא דומה ומה השינויים? זה מה שמומחי הקורונה עשו בתחילת הדרך שניסו להשוות אותה לשפעת הספרדית.

כדי להתאמן, חגי ואורן ממליצים פשוט לשחק את משחק ה"זה כמו" על בעיות שאנחנו מכירים בחיים האישיים. לשחק עם הבעיה, להשוות אותה לבעיות אחרות, ואפשר לעשות גם סוג של פינגפונג כזה עם עוד חבר או קולגה שאנחנו סומכים עליו כדי לקבל עוד זוויות חשיבה.

השלכת מודל על בעיות שונות

הצד השני של "זה כמו…" הוא להשליך את אותו מודל על בעיות שונות.

אחת המטרות של חגי ואורן היא שניקח הלאה את המודלים שהוסברו בפרקים לחיינו האישיים, כי באמצעותם נוכל להבין באופן רחב יותר איך העולם עובד, ואולי נוכל לפתור בקלות רבה יותר בעיות דומות בעתיד. אם נתמיד בכך, יהיה לנו יותר מודלים לחשוב באמצעותם על בעיות נוספות.

בצורה כזו חגי ואורן מנגישים ידע רחב, שהוא הבסיס לחשיבה יצירתית.

להרחיב את בסיס הידע

חגי ואורן קוראים (או שומעים) המון ספרים ותוכן, אבל הם לא מתרכזים בתחום שהם באים ממנו. הם מנסים לקרוא ולשמוע כמה שיותר לרוחב, גם בנושאים ותחומים שהם לא בקיאים בהם, על מנת להרחיב את בסיס הידע שלהם.

הם בעצם אומרים שמומחיות עמוקה וספציפית בנושא מאוד מסוים עלולה להקטין את מרחב הבעיות שניתן להתמודד איתן לאותו תחום ספציפי. אם נלמד תחומים אחרים בצורה רוחבית נוכל בהמשך להרחיב תחומים אלו לכשנידרש לכך. את התחומים הנוספים לא צריך ללמוד מאוד לעומק, אלא ללמוד מספיק כדי לקיים שיחה עם מישהו שמומחה לתחום הזה, לקבל קצת מדרך החשיבה ועולם המושגים. זה יאפשר לנו להמשיך ללמוד, לחפש בגוגל לכשנידרש לכך.

לחשוב ביקורתי

אורן הדגים שבזמן שקרא הספר שקרא על אדם נוימן, הוא התחיל לחשוב על מה שקרא בביקורתיות. מצד אחד הוא אמר לעצמו – איך אני יכול לקחת את החוכמה של אדם נוימן ולהיות יזם יותר מצליח? ומצד שני, איך אני יכול להימנע מהשגיאות שלו בעתיד כדי לא לפוצץ כל מה שבניתי?

שימו לב שמדובר בשתי דרכי חשיבה על אותה "בעיה", על אותו תוכן שהוא קרא. זהו טיפ שכבר שמענו בפרק עם אור דניאל, והוא מקבל עוד יישום גם כאן. אם נתחיל לתרגל חשיבה יצירתית כשאנחנו לומדים, נוכל בעתיד לפתור בעיות "על אמת". חגי הדגים את אותו דבר על לימודיו באוניברסיטה, שניסה להבין איך התיאוריה מתחברת לפרקטיקה שהוא מכיר בעבודה בארגונים.

בנוסף, הדרך הזו שלהביע רגש או להתייחס בביקורתיות למה שאנחנו קוראים היא אפקטיבית מאוד כדי לזכור מה קראנו. ברגע שאנחנו מספרים סיפור על בסיס הידע שרכשנו, אנחנו מחברים אותו בבניין הזיכרון שלנו לידע קיים, ולפי המון תיאוריות למידה – זה עוזר לנו ללמוד ולזכור.

להפיק את מה שיש להפיק

גם כשאנחנו קוראים ספר פחות טוב, גם כשאנחנו חווים חוויה פחות איכותית, אורן ממליץ לנסות להפיק מזה את המיטב ולהבין מה אנחנו כן יכולים לקחת הלאה. למשל, זה היה סרט לא טוב, אבל האופן שבו הזיזו את המצלמה היה נהדר.

זהו עוד סוג של חשיבה יצירתית וביקורתית, הפעם על החיים שלנו ממש. וזה מגרה אותנו למצוא ערך מוסף בפעולות שלנו, בחוויות שלנו ובמה שאנחנו לומדים ולא להתרכז רק בפני השטח.

האם חוסר ידע מאפשר יצירתיות?

בואו נתרגל חשיבה ביקורתית על ספרים בלייב. בספר של טינה סיליג שהמלצתי עליו בעבר, היא כותבת שגם חוסר ידע יכול להוביל ליצירתיות. כי ידע יכול מצד אחד לעזור לנו ומצד שני גם לקבע אותנו – "עד כאן האנושות הגיעה". זה הופך להרבה יותר מוחשי בהוכחות מדעיות, בנוגע ליכולות אנושיות. פעם חשבו שנסיעה במהירות של 40 קמ"ש מסוכנת לאדם… לכו תבינו. חשיבה של מתחיל, שלא יודע מה אי אפשר ומה אפשר, יכולה להוות יתרון.

אורן חושב שצריך להתייחס אל ידע כחומר גלם. הוא ציטט את שרלוק הולמס: "אני חייב דאטה, אני לא יכול לבנות לבנים בלי חימר". ידע הוא החימר שאיתו אנחנו בונים לבנים: פרוייקטים, פתרונות ומה לא. ידע שטחי בתחום מסוים יסייע לנו מצד אחד לא להיקבר תחת יותר מידי הנחות יסוד באותו התחום לגבי מה אפשר ומה לא, ומצד שני יכול לעזור לנו לתקשר עם מומחים בתחום. ככל שנחשוב ביקורתי, ככל שנזכור שידע הוא זמני, ככל שנמשיך ללמוד, כך נוכל להתמודד עם הקיבעונות המחשבתיים של הידע.

לדעתם של חגי ואורן אינסייטים מתחומים אחרים משיקים תמיד יכולים להוסיף, וכשאנחנו נכנסים לזירה כשהידע שלנו מצומצם, גם הפתרונות יהיו מצומצמים. גם טינה סיליג בספרה מתייחסת לכך, שבדרך כלל חסרי ידע בתחום מסוים מביאים עימם ידע בתחומים משיקים.

בריינסטורמינג

לא הכל אנחנו צריכים ללמוד ולדעת בעצמנו, וזה גם לא יעיל לצאת לתהליך למידה וחשיבה לבד. כדאי שנשלב בתהליך החשיבה אנשים שונים, עם מומחיות שונה, כדי לקבל עוד כמה זוגות משקפיים ועיניים שיספרו סיפור אחר. זה למה, אולי, שיתוף הפעולה בין חגי ואורן מוצלח, הם באים מתחומים מאוד שונים – השדה החברתי פוליטי והשדה הטכנולוגי.

שימו לב, בהתאם למה שלמדנו בפרק עם אסף על פיצוח אתגרים ובפרק עם אורי על יצירתיות יומיומית, בריינסטורמינג מכיל הרבה מאוד הטיות שכדאי להימנע מהם, כמו שלא לכולם יש את המקום להביע ולהציע רעיונות.

מודל T Shaped ללייפלונג לרנינג. גם רוחב וגם עומק

תם עידן המומחיות?

למרות מה שנאמר כאן על גישות לפתרון בעיות גם אם אנחנו לא מומחים בתחום, חגי ואורן ממש לא מזלזלים בידע מעמיק. לפעמים מספיק לתת פתרון לבעיה מידיעה שככה זה פשוט עובד, ללא תרגום והמרה לבעיות אחרות. זה נכון, אבל המומחיות עומדת כאן לאתגר. האם "ככה זה עובד" יעבוד לי גם הפעם? או שהעולם והידע השתנו? הרי ידע הוא תמיד זמני.

מה שכן, שילוב אנשים בעלי מומחיות שונה בפתרון של בעיה לגמרי יכול להוסיף, והשילוב בין למידה רחבה ללמידה עמוקה בתחום שלנו מוצג במודלים של לייפלונג לרנינג שאני מאוד מאמין בהם. למשל מודל ה-T Shaped טוען שאנחנו צריכים להעמיק בכמה תחומים ספציפיים, אבל להיות בעלי מספיק ידע כדי לתקשר, כדי לבסס שפה משותפת עם בעלי מומחיות שונה. אם לא יהיה לנו ידע בסיסי יהיה קשה מאוד לתקשר איתם, ותקשורת היא בסיס כלשהו לעבודת צוות.

להעמקה נוספת

"אסור להשוות" בפייסבוק, להאזנה בכל האפליקציות

פיצוח האתגר הבא עם אסף פרל ברשדסקי

איך להיות יצירתי – פרק בונוס, אסף פרל ברשדסקי מארח את טל מוסקוביץ'

יצירתיות יומיומית עם אורי אשכנזי פומרנץ

 

ששש הקבוצה הסודית שיודעת הכל ראשונה ומשפיעה על הפרקים הבאים

 

צרו איתי קשר 

אהבתם? שתפו!

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?

האזנה ל-SKILLS בכל האפליקציות