"ללמוד איך ללמוד, להיות אוטודידקט, זו המיומנות הבסיסית ביותר. אם יש לי את היכולת הזו – אני יכול להיות הכל". איך בוחרים מה ללמוד עכשיו? האם אנחנו חייבים לסיים את הקורס שהתחלנו? את הספר שקראנו? איך נוכל למצוא זמן ללמידה? איך "מרמים" את המוח שלנו כדי לזכור יותר פרטים? איך למידה מסייעת להתגברות על פחדים ופתרון בעיות, ואיך לומדים יחד בסביבה שיתופית?
ברוכים הבאים לפרק מלא בטיפים וטריקים, במטרה לשפר את מיומנויות הלמידה שלנו בעידן של הצפת תוכן. אור דניאל עשה קריירה מללמוד. הוא ארכיטקט ומעצב למידה, חוקר, מרצה ואוטודידקט מושבע. יחד אנחנו צוללים לעולם חדש ומרתק של למידה וטכנולוגיה בעולם המטורף שאנחנו חיים בו.
מה זה טכנולוגיות למידה?
בימי הקורונה פתאום חלה עלייה חדה בעיסוק בשאלה איך אפשר ללמד אחרת, איך אפשר לעשות את זה עם טכנולוגיה. הסיפור מתחיל בצבא ארה"ב שהתחיל לפתח מערכות ניהול למידה במטרה לעקוב אחרי הלומדים. ככל שהטכנולוגיה נכנסה לעולם (שנות ה-70 וה-80) הבינו שהיא יכולה לשמש את הלמידה, וליצור תהליכי למידה שלא יכולנו קודם.
העיסוק בטכנולוגיות למידה נמשך עד היום, ונהפך למקצוע של ממש. בהקשר זה צריך להדגיש שהטכנולוגיה היא רק כלי, היא לא המטרה. הטכנולוגיה באה לשרת את המטרה – לפי צורך.
איך בוחרים מה ללמוד?
היכולת לנוע בתוך כל ההצפה הקוגניטיבית שלנו כוללת מספר מרכיבים.
הראשון הוא לדעת להכתיב לעצמנו את הסביבות שאנחנו נמצאים בהם. לדוגמה בפייסבוק – יש לאור הגבלה של שעה ביום על אפליקציית פייסבוק. ברגע שהוא מקבל את ההתראה האפליקצייה נחסמת, עד ליום הבא. אנחנו צריכים לבחור איפה להיות, ולשמור על עצמנו כדי שאף אחד לא יעורר לנו את הטריגרים.
המרכיב השני הוא למצוא את המידע הנכון: מהמקורות הנכונים, מהאנשים הנכונים (פרק ברעב לידע) ולדעת לנתח את המידע באופן ביקורתי. צריך לשים לב מי האדם שכותב את התוכן, לעשות חיפוש קצת רחב על הנושא.
והמרכיב האחרון הוא לבחור מה ללמוד. המניעים שלנו ללמידה כוללים מניעים מקצועיים-כלכליים (צורך) ומניעים רגשיים (רצון). מניע אחד הוא מה שאנחנו חייב ללמוד עבור ההתפתחות המקצועית שלנו (יכול להיות שפחות מעניין אותנו אבל אנחנו רוצים להוביל בתחום), והמניע השני הוא מה שבאמת מעניין אותנו ללמוד.
האם צריך לסיים מה שהתחלתי?
תעשיית הMoocs (למשל קורסארה, יודמי) פורחת בשנים האחרונות, אבל מעטים מאוד מסיימים את הקורסים שהם התחילו.
יכול להיות שבעידן של היום אנחנו לא באמת צריכים לסיים קורס דיגיטלי, או ספר. יכול להיות שמיצינו ספר אחרי 80 אחוז ממנו, או כשאנחנו נרשמים לקורס רק בשביל אחד הפרקים. בכלל, לייפלונג לרנינג כולל את learning by doing, שזה למידה קצת מקוטעת של למידה ויישום מהיר.
אבל, אנחנו לומדים משהו כי אנחנו לא יודעים אותו. אם לא סיימנו קורס או שאנחנו עוצרים באמצע, יכול להיות שנפספס – אנחנו לא יודעים את מה שאנחנו לא יודעים. הטווח הזה הוא כל כך בעייתי מבחינה מקצועית, כי יכול להיות שהפרק שלא הגענו אליו יפיל לנו הרבה אסימונים.
מציאת זמן ללמידה
אנשים צריכים למצוא את הדרך שלהם ללמוד ואת המקום שנוח להם: חישבו איפה אנחנו לא מנצלים את הזמן ללמידה? אולי נקרא כמה עמודים ברכבת? אולי נסגור זמנים ביום שמוקדשים ללמידה?
למשל אני מנסה לנצל את הנסיעה שלי ברכבת – אני שומע פודקאסטים, עורך את הפודקאסט שלי, לומד לתואר השני שלי, קורא ספרים, וכך מנצל את זמן הנסיעה. זה מאתגר לסגור את הזמן הזה כשעובדים מהבית למשל, כי בבית יש לנו יותר פיתויים והזמן בורח בקלות. שווה לנסות לקום יותר מוקדם, הרבה לפני תחילת העבודה, או לקבוע בכוונה מסגרת זמן בזמן שנוח לכם.
התנועה יוצרת אנרגיה, וההרגל הופך את הכל ליותר קל.
לרמות את המוח
למידה היא תמיד נבנית על משהו קודם, לומדים מהבסיס ומצרפים עוד קומה ועוד לבנים. הבניינים האלה הם ה"סכמות" שלנו במוח – הידע הקודם שלנו. ברגע שנתרגל לחבר ידע חדש לידע קודם, רוב הסיכויים שהוא יישמר לטווח יותר ארוך. רוב מה שאנחנו לומדים נשכח ע"י שעה, והטריק הזה יכול לעזור.
אפשר לחבר את זה גם לרגשות. למשל לחזק רגשית באופן מלאכותי מאמר מסוים שאנחנו קוראים, ו"להתעצבן" עליו או להתייחס אליו באופן ממש ביקורתי.
אפשר לקשר אפילו בין דברים שונים שאנחנו רוצים ללמוד ולבנות כמה בניינים יחד, למשל לקרוא חומר באנגלית. אנחנו נשלב את המיומנות שאנחנו רוצים ללמוד בדברים שאנחנו כבר עושים, וכך נוכל ללמוד יותר דברים בפחות זמן.
אם דיברנו על זמן, נזכור לקחת גם זמן מנוחה כדי לעבד את הדברים. נניח את הטלפון בצד, אנחנו צריכים זמן לבנות את בנייני הלמידה שלנו.
להתמודד עם פחדים
אם אנחנו לא יודעים לעשות משהו או לגשת אליו, כדאי לשאול שאלות. אנשים מפחדים לשאול כדי לא לצאת אהבלים. אסור לפחד להתעניין, לשאול, ככל שאנחנו שואלים יותר אנחנו מקבלים זווית אחרת של אנשים שלא היינו מגיעים אליהם אחרת.
הרבה פעמים הפחד הזה משטף המידע משאיר אותנו בקומפורט זון, ככל שאנחנו עטופים בכל הבאזזוורדס ומה שאופנתי ללמוד עכשיו, זה גם לפעמים מפחיד ולא יודעים איפה להתחיל. אנחנו עסוקים לפעמים יותר מידי במה אנחנו לא, במקום להתעסק במה אנחנו כן. אנחנו חייבים להתחיל בצעדים קטנים ולסמוך על היכולת שלנו לקפוץ מעל הבורות, כאן יכולת הלמידה שלנו באה לידי ביטוי.
כדאי לנו גם לשכוח כל יום, לא רק ללמוד כל יום. לשכוח את הפחדים שלנו, לשכוח דברים שלמדנו והם כבר לא נכונים, לשכוח קבעונות מחשבתיים שמקבעים אותנו. כשבונים בניין לפעמים הורסים איזו קומה ובונים מחדש, משפצים. התהליך הזה בלמידה שלנו נקרא unlearn, ובו אנחנו מחזקים את בניין הידע שלנו בחומרים חדשים, מעודכנים, חזקים ותקפים.
למידה שיתופית
חלק גדול מהלמידה נעשית בקבוצות: קהילות, קבוצות למידה. ביחד עם סביבה מתאימה של אנשים אנחנו יכולים ליצור ידע חדש שמלא בנקודות מבט שונות. הלמידה דרך קהילות ויחד עם אנשים נותנת לנו הזדמנות גם ללמד אחרים. כשאנחנו יודעים להסביר משהו למישהו אנחנו לומדים את זה ברמה אחרת.
כשאנחנו חוקרים נושא כלשהו, התגובות בפייסבוק הם התחליף של הוגי הדעות של פעם שחקרו נושאים בצורה הוליסטית. אבל האם אנחנו מערערים מספיק על היסודות שאנחנו מסכימים איתם? האם אנחנו מתעמקים מספיק בדעה מנוגדת לשלנו? לא משנה כמה נלמד, תמיד יש עוד מה ללמוד, ותמיד מזוויות שונות, אנחנו חיים בעולם רב מימדי.
לקריאה נוספת
אור דניאל, בפייסבוק, באתר ובטלגרם
לפודקאסט של אור, "רעב לידע"
איך ללמד אחרים עם רינתיה ברוכים לוין
Lifelong Learning עם ליאור פרנקל
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com