fbpx

להאזנה ל-SKILLS באפליקציות

פרק 48 – שאלה טובה עם אסף פאול כהן

מהי שאלה טובה? למה אנחנו מתביישים לשאול? איך שאילת שאלות מניעה את תהליכי החשיבה שלנו? מהי ההשפעה של שאילת שאלות על השואל ועל הנשאל? איך שואלים שאלות נכון ואיך משתמשים בהן כמנוע ללמידה וחקר? ולמה לשאלה לא תמיד חייבת להיות תשובה?

בפרק אני ואסף פאול כהן, יועץ ארגוני, חוקר, יוצר "85 שאלות" והפודקאסט "שאלה טובה", מדברים על הסגולה האנושית המרתקת ביותר – שאילת שאלות. שאלות מסמלות את התובנה האנושית שלמציאות משתנים רבים, מניעות את המחשבה והלמידה, והן מאבני היסוד של השפה והתקשורת. ולמרות כל זאת מדובר בנושא כאוב, והפרק מחדד מה כולנו מפספסים ומפספסות בצורה שאנו שואלים שאלות.

מהי שאלה?

שאלה זו היכולת הקוגניטיבית להכיר את המוכבות של המציאות, ולהבין שלמציאות יכולה להיות כמה אפשרויות. לדוגמה: השאלה "מה השעה" מכירה בכך שהשעה יכולה להיות שונה בזמנים שונים ולמשל בין מדינות שונות, או השאלה "נתראה מחר?" מכירה בזה שיש מספר אפשרויות למה שיכול להיות מחר.

למה אנחנו מתביישים לשאול שאלות

כשאנחנו שואלים שאלה אנחנו חושפים את עצמנו, קודם כל לכך שאנחנו לא בטוחים איזו מציאות היא הנכונה, או לא בטוחים שאנחנו יודעים משהו. מה שיכול לאפשר לנו לשאול שאלות הוא בטחון פסיכולוגי – לפעול במרחב ללא חשש שיקרה לי משהו או שאפגע במוניטין שלנו. ולכן שאילת שאלות כוללת בתוכה גם מימד של חשיפת פגיעות ובטן רכה. בגוגל מצאו שהבטחון הפסיכולוגי הוא מיינדסט קריטי שמנהלים צריכים לאפשר כדי להפוך צוותים לצוותים טובים יותר.

אנחנו יכולים ללמוד הרבה על אנשים מהאופן שבו הם שואלים שאלות, הן הצצה לדרך החשיבה שלנו. אסף מצביע דווקא על השאלות התמות כשאולת שיכולות לפתוח צוהר לחשיבה אחרת וחכמה יותר. למשל אם אנחנו רוצים לשפר תהליך של קבלת הפניות, שאלה כמו "למה אנחנו אוספים את הפניות" היא מאוד חשובה, כי אולי אנחנו אוספים יותר מידי פניות ולא ממוקדים? אולי אנחנו שוכחים מה המטרה הסופית (לצורך העניין עיבוד מידע ולמידה), ואולי יכולה להצביע על דרכים חשות לעשות את אותו דבר ולשבור בכך הנחות יסוד.

מטא קוגניציה ושאילת שאלות

שאילת שאלות היא ראי לחשיבה שלנו, ולכן היא חלק מתהליך עיבוד החשיבה שלנו. אנחנו חושבים הרבה פעמים אילו שאלות לשאול לפי המידע שאנחנו צריכים או החורים בידע שלנו. למשל לפני ריאיון עבודה או שיחה עם לקוח. בכך שאלות קשורות ברובד רחב יותר של מטא-קוגניציה, תהליכי חשיבה עמוקים שבעצם מגדירים את החשיבה שלנו, מעצבים אותה ומסבירים אותה.

מתי שאילת שאלות היא בעייתית

שאלה מאפשרת לנו קבלת החלטות נכונה יותר, וכשהיא הופכת למטרה בפני עצמה היא לא תמיד תקדם אותנו לעשייה. העיסוק בפילוסופיה מחדד את החשיבה, אבל מצד שני תוחם את החשיבה בתוך החשיבה ולא בתוך העשייה. רואים זאת גם במסורת הדתית-יהודית של הגמרא וההתפלפלות.

בראי מקצועי או עסקי, כדאי לשאול שאלות בזמן הנכון כדי לקדם קבלת החלטות או לעשות דברים טוב יותר. למשל בזכות תרבות התחקור, שאילת השאלות והסקת המסקנות של חיל האוויר הישראלי הצליחו לצמצם שעות טיסה רבות ויקרות בקורס הטיס, כי העבירו חלק מהסקת המסקנות לכלים חשיבתיים. השאלות מתרכזות בהסקת המסקנות אחרי הטיסה: מה היה, מה היינו יכולים לעשות יותר טוב, מה עשינו טוב, מה היה קורה אם… ומה היינו עושים. זה מאפשר להפוך בזמן אמת את התנהגות הטייסים לכמעט אוטומטית.

לאפשר שקט

אחרי ששאלנו את השאלה, לתת זמן לנשאל לחשוב על תשובה. שאלות טובות וקשות מצריכות חשיבה, ואנחנו רוצים לאפשר את השקט כדי לקבל תשובה טובה, אמיתית וכנה.

מעבר לכך אנחנו רוצים לאפשר גם לעצמנו כשואלים שקט. כשאנחנו לקראת ישיבה או פגישה חשובה כדאי שנתכונן לה בהתאם ונחשוב על שאלות שמעניינות אותנו. אפשר לעשות את זה אפילו כקבוצה.

שאלה כמניעה למידה

בפוסט שכתבתי בעבר כאן בבלוג דיברתי על האופן שבו שאילת שאלות יכולה להניע למידה וחניכה. הרבה פעמים כמנהלים, מפקדים או מדריכים הצוות שלנו מגיע עם שאלות שאולי אנחנו יודעים איך לענות עליהן, אבל שווה לנו לטווח הארוך להחזיר את השאלה לשואל, כדי לתרום להתפתחות האישית ולבטחון העצמי שלו.

הדרך לעשות את זה היא פשוט לשאול חזרה. למשל, פונים אלייך עם דילמה בין 2 דברים שאפשר לעשות, לשאול חזרה: מה את היית עושה? איך היית בוחר את האפשרות הנכונה לנו? אילו פערים אתה רואה? מה לדעתך הפער הכי מרכזי? בצורה כזו העצמתם את הצוות או הקולגות שלכם, ואולי בפעמים הבאות יהיה להם יותר בטחון עצמי להחליט לבד ולהציג לכם את תהליך קבלת ההחלטות.

שאלה כמניעה למידה

לא סתם הבנה באנגלית היא understand. היא מדגישה לנו את הצניעות הרבה שנדרש מאיתנו, לוותר על האגו ולשים אותנו גם מתחת לאנשים. אף אחד מאיתנו לא יודע הכל. אם נשאל שאלות באופן נעים ולא באופן נוזף, נוכל גם לקבלת שובות כנות שחשובות לנו מאוד. כמו "איך אתה מרגיש? מה היית משפר בחברה?" ועוד שאלות שקיימות ב-85 השאלות של אסף.

מעבר לכך, תחום מעניין מאוד בניהול מוצר הוא ריאיונות עם משתמשים, שאחד הספרים הכי נחשבים בתחום הוא The Mom Test שמדבר על השפעות קוגניטיביות של שאילת השאלות שלנו על הנשאל, במקרה כזה משתמש. לדוגמה: לשאול על מקרה ספציפי (ספר לי על הפעם האחרונה שקנית ספר. איך בחרת אותו?) עדיפה משאלה על מקרה כללי (איך אתה בוחר איזה ספר לקרוא?), כי התשובה תהיה יותר כנה ומדוייקת ופחות כללית. 

לקלף את הבצל

שאלה מאוד מפורסמת וחשובה היא "למה?". היא מחזירה אותנו לשורש של הבעיה, מעמיקה, מקלפת הרבה פרשנויות ותוספות ומחזירה אותנו לבעיה הנקודתית שאותה אנחנו מנסים לפתור. כך יכולות להיות לנו גם תשובות אחרות ופתרונות אחרים לבעיה.

"למה" היא שאלה שממש מניעה את החשיבה, ומומלץ לשאול אותה בתהליכי חקר, פתרון בעיות, את הקולגות שלנו ואפילו את עצמנו – למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים? על זה הספר של סיימון סינק start with why מדבר.

לשאול גם בלי לקבל תשובה

שאילת שאלות מניעה למידה וחשיבה. גם לשאלות ללא תשובות יש ערך, כי הן מכוונות את החשיבה שלנו. הן מגדירות את תהליך חיפוש התשובה שלנו. למשל שאלה כמו "למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?" יכולה ללוות אותנו שנים ללא תשובה.

אני מנסה בעת האחרונה גם תוך כדי העבודה שלי לכתוב שאלות שאני צריך למצוא עבורם מענה, או חושב כל הזמן על שאלות מנחות לפגישה הבאה. השאלות האלה יוצרות לי סדר באופן הפעולה, מצביעות על הפערים המרכזיים, עוזרות לי להתלבט, ומחדדות את ההתעמקות בבעיה. השהייה הזו בניסוח תשובה יכולה להיות כמה דקות, יכולה להיות ימים וגם שנים, אך דווקא לשאלות האלה יש תפקיד מרכזי בהנעה לפעולה שלנו.

להעמקה נוספת

אסף פאול כהן בפייסבוק ובלינקדאין

85 השאלות של אסף באינסטגרם

הפודקאסט "שאלה טובה" של אסף

👈ששש הקבוצה הסודית שיודעת הכל ראשונה ומשפיעה על הפרקים הבאים

🅰ללמוד אנגלית – 10 דולר מתנה ממני

צרו איתי קשר

אהבתם? שתפו!

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?

כאן לוקחים את הלמידה צעד קדימה

הצטרפו לשיחות ממוקדות על למידה ומיומנויות בקבוצת הוואטספ

יש! איזה כיף שהצטרפתם