fbpx
פיתוח חוסן באי ודאות

פרק 14 – פיתוח חוסן באי וודאות עם דניאל לויתן

פרק 14 – פיתוח חוסן באי וודאות עם דניאל לויתן

פיתוח חוסן באי ודאות

להאזנה ל-SKILLS באפליקציות:

מצבי אי הודאות שכולנו חווינו בשנה האחרונה השפיעו על כולנו בפן הרגשי, ולכן דווקא עכשיו מיומנות פיתוח ה-resilience הפכה לקריטית מתמיד. המצב הנפשי שאנחנו חווים כסטרס משפיע אנושות על התפקוד היומיומי שלנו, ומעטים יודעים איך אפשר לנהל את הרגשות והמחשבות שלנו, ואף להמנע מתחושות מתח.

דניאל לויתן, יועץ אסטרטגי, נבחר בשנים האחרונות לרשימת 30 המשפיעים מתחת לגיל 30 של מגזין פורבס. לפני הקורונה הוא הספיק לצאת למסע חוצה ארצות וללמוד שמאניזם, דאואיזם, זן בודהיזם. הוא איתנו, חזק מתמיד, כדי להעביר לנו קצת מהמסע המטורף שעבר, וכדי ללמד אותנו איך אפשר לחזק את עצמנו תוך כדי אי הוודאות שמציף את כולנו.

למה לפתח חוסן? ולמה דווקא במצב אי ודאות?

במצבים של חוסר וודאות יש לנו שתי בחירות: להתאים את הסביבה אלינו או להתאים את עצמנו לסביבהבחברה המערבית אנחנו דוגלים יותר בהתאמת הסביבה לאופן שמתאים לנו: אם חם לנו אנחנו נתקין מזגן, אם קר בחוץ אולי לא נצא מהבית.

דווקא האופציה השנייה היא יותר מעניינת. אנחנו יכולים לנקוט בפעולות כדי לפתח את החוסן שלנו כלפי הסביבה. פעולות בסיסיות הן אכילה, פעילות גופנית שנועדו לחזק את המערכת החיסונית שלנו, וכך אנחנו מסוגלים להתאים את עצמנו לסביבה. 

מצבי אי ודאות הם רחוקים מאיזור הנוחות שלנו. במצבים אלה משתנה מצב התודעה שלנו למצב של סטרסהאזור של האונה הקדמית במוח מאוד פועל וקורטיזול מופרש בגוף. המצב הזה הוא שארית מאבותינו הקדמוניים שהיו צריכים להיאבק, אבל הוא לא כל כך טוב שאנחנו צריכים להיות יצירתיים, לקבל החלטות, ללמוד דברים חדשים או לראות את ההזדמנויות שנמצאות מסביבנו. זה בדיוק המצב הזה שבשיא שלו אנו חווים בלאק אאוט.

פיתוח החוסן שלנו יכול לעזור להתמודד עם מצבים של סטרס, לנהל אותם ואולי אף למנוע אותם מלחתכילה.

איך לצאת מסטרס?

השלב הראשון בפיתוח החוסן שלנו הוא לדעת לזהות את המצבים שבהם אנחנו בסטרס, לעצור אותם ולהתמודד איתם. הדרך לעשות זאת היא לעשות הפסקה יזומה מתי שאנחנו מתקרבים למצב של סטרס, רגע לפני שאנחנו מגיעים למצב של חוסר רוגע, למצב של רצון לברוח ולהימלט. 

דניאל ממליץ ליצור מספר הפסקות יזומות במהלך היום של 10 דקות ולעשות בזמן הזה כמה תרגילים במקום שקט: חדר מבודד, לצאת מהבניין, או כל מקום שיקנה לכם רוגע ושקט. המטרה שלנו היא לנקות את המחשבות, לקחת דף נייר ועט ולכתוב את המחשבות שיש – כל דבר שעולה: על העבודה, החברים, מצב הרוח, המשפחה, מה שמפחיד אותנו, כל מה שאנחנו מתמודדים איתו בזה הרגע.

לאחר שכתבנו את המחשבות על הדף, אנחנו יכולים להתבונן בהם באופן חיצוני לסיטואציה. זה מאפשר לנו לנהל את המחשבות שלנו ולהפריד בין עצמנו לבין המחשבות. המסקנה היא שאנחנו לא המחשבות שלנו, ואנחנו יכולים לבחור האם אנחנו מזדהים איתן או לא. אין סיבה שנתמקד באובייקטים שאנחנו לא מזדהים איתם.

השלב הבא הוא לרדת פנימה לרגש שלנו. כולנו רגילים לענות "סבבה" לשאלה "מה קורה?", אבל יש לנו הרבה רגשות, הן מכלול שלם. נוכל להרגיש את הרגשות שלנו גם בגוף: פחד, בושה, ואשמה באיזור האגן התחתון. כעס בבטן, עצבות בלב. גם עם הרגשות אנחנו יכולים לבחור אם להזדהות איתן או לא, ובצורה כזו גם לנהל אותן או לתת להן לחלוף.

ולמה לא (או למה כן) מדיטציה?

קודם כל מדיטציה היא כלי נפלא, אם יודעים להשתמש בו. לרוב האנשים המשמעות של מדיטציה היא עמומה, דניאל אמר שאפילו הוא חשב בהתחלה שמדיטציה זו פעולה של ישיבה רגועה ועצימת עיניים.

התבונונת במחשבות וברגשות, כמו שהצענו קודם, היא סוג של מדיטציה. רובנו לא יודעים שיש הרבה סוגים של מדיטציות לצרכים שונים. חלקן עוזרות לניקוי המחשבות שלנו, חלקן עוזרות לניהול המחשבות שלנו ולפיתוח מיומנויות נוספות. 

ככלל מדיטציות הן כלי מתקדם יותר שדניאל ממליץ לכולם ללמוד, אבל העדפנו בפרק להתמקד בכלים פרקטיים יותר שאפשר להתחיל לעשות מעכשיו.

 

music by https://scottholmesmusic.com

עורך ראשי- בוזי רביב, BGU Radio

מוזמנים ומוזמנות לשלוח לי בפייסבוק ובמייל הצעות לפרקים הבאים ולמיומנויות שתרצו ללמוד.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?