בעידן ההתפתחות האישית צמחו גם מקצועות ועיסוקים במטרה לעזור לאנשים אחרים להגשים את המטרות שלהם. אימון, קואוצ'ינג, מנטורינג, ייעוץ, טיפול – כל אלה נראים לחלקינו קצת אותו דבר, אבל מסתבר שיש ביניהם שוני מהותי. ועדיין, בנקודות שונות בחיים שלי חזרה המלצה אחת – קח לך מנטור שילווה אותך.
אז מה השוני בין מנטורינג לתהליך אימון או ייעוץ? איך תהליך מנטורינג נראה מבפנים? האם כל אחד צריך מנטור? איך כדאי לבחור אחד כזה, ואיך אדע שהוא מספיק עוזר ותורם לי? וגם קצת לגבי איך למנטר אנשים. על כל זה דיברתי עם שלי סבר, יועצת אסטרטגית למיתוג אישי ועסקי ומנטורית לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות.
מה זה מנטורינג?
עוד טרם הפודקאסט ניסיתי לנסח עבורי תשובה לגבי ההבדל בין מנטורינג לתהליכי אימון או ייעוץ. נוכחתי לדעת שיש הרבה מאוד תשובות, וכל אחד ואחת מאיתנו רואה את זה טיפה אחרת. בכל מקרה, זהו הניסיון של שלי להבהיר את ההבדלים:
ייעוץ – ליועץ יש מומחיות מקצועית (ייעוץ פיננסי/שיווקי/עסקי/משפטי). כשאנחנו פונים לייעוץ, אנחנו פונים למישהו שהוא מומחה בתחומו. כשמו כן הוא, הוא מייעץ בתחום התמחותו.
אימון או קואוצ'ינג– מאמן או קואוצ'ר לא חייב להבין מקצועית. המטרה של מאמן היא לעזור לנו להשיג מטרה שאנחנו מעוניינים בה. המאמן לא חייב להגיע לשם או להיות שם (בניגוד למנטור). למאמן אין משמעות לגיל או ניסיון, זה תהליך שיטתי ותחום בזמן, כדי להשיג מטרה מסויימת (קצת כמו פרוייקט – זמן עלות ומשאבים).
מנטורינג – מנטור הוא מישהו שכבר הצליח, שכבר עשה, שהגיע. אנחנו רוצים ללמוד ממנו ולהידמות אליו. התייעצות עם מנטור דומה לעולמות האימון, ולכן יש בלבול עם קואוצ'ינג וייעוץ. מנטור היא הגדרה חיצונית (אנשים מגדירים אותך מנטור ולא אתה את עצמך), הוא צריך שיהיה לו אנשים שמאמינים בדרכו (מיתוג אישי) וירצו ללמוד ממנו איך השיג את מה שהשיג. מנטור מצריך סט של הישגים, ואנשים שבאים להתייעץ עם מנטור רוצים להבין איך הוא עשה את זה – "ראיתי אותך ובאתי אלייך".
למשל, בואו נחשוב על כתיבת ספר. אם אני רוצה לכתוב ספר,אני יכול להיעזר ביועץ או מנטור להגשמת החזון למטרת כתיבת הספר. יועץ יעזור לי בכתיבת הספר, מנטור יהפוך אותי לסופר.
קצת על תהליך מנטורינג
זה תהליך אישי, להיחשף לאדם זר ולספר לו את כל הסודות העמוקים. איכות התהליך תלוייה בשני הצדדים. החיבור הוא חיבור אישי-רגשי אבל זה איננו תהליך טיפולי.
מנטורינג זה תהליך חשיבתי – למשל אל שלי באים אנשים שרוצים להכיר את עצמם יותר טוב ולהבין איך למתג את עצמם. לשלי כמנטורית צריכה להיות היכולת לתת לתת להם אוויר בכנפיים, להאמין בעצמם כדי שיוכלו להתקדם.
מנטורינג יכול להיות שתי פגישות, זה לא תהליך מובנה. הפגישות הבודדות יכולות להיות כל כך משמעותיות ונקודתיות שמכאן אפשר להמשיך לבד.
אין ספק שמנטור צריך יכולות אימוניות. לא תמיד הסיפור האישי שלנו מספיק, אנחנו צריכים לדעת כמנטורים איך להעביר את הידע הזה הלאה ולבנות אנשים אחרים. הסיפור הוא לא אנחנו, הסיפור הוא מי שבא אלינו.
את המנטור אנחנו מכירים באופן אישי דרך המיתוג האישי שלו לפני שאנחנו באים אליו, קואוצ'ר או מטפל – איננו חייבים להכיר את הסיפור האישי שלהם, מכיוון שהוא לא תמיד אישו ולא תמיד בא לידי ביטוי בתהליך. מנטור משתמש בסיפור האישי שלו כדי לעזור לאנשים לצמוח, קואוצ'ר עושה זאת בלי תלות בסיפור האישי שלו, אלא בעיקר דרך שיטות אימוניות שונות.
האם כל אחד צריך מנטור?
שלי מאמינה שכל אחד צריך יועץ סתרים וכתף לבכות עליה, בעיקר בשינויים שקורים בחיים ובקבלת החלטות. יש כאלה שמסתמכים על הורים וחברים, אך זה מוביל ל-2 בעיות: לא תמיד הורים וחברים מבינים את מה שאנחנו עושים (היעדר מקצועיות) והם גם מעורבים רגשית, מה שמחליש את האובייקטיביות.
כשיש מישהו חיצוני לחיינו אך הוא גם מודע אלינו ומכיר אותנו (כי נחשפנו לפניו) הוא יוכל לעזור בדיוק ב-2 החולשות של הסביבה הקרובה שלנו: הוא מכיר רק את מה שאנחנו חושפים אליו ויש לו יכולת להבין את עולמנו הפנימי סביב ההקשר המקצועי שבו הוא מתמחה, ומצד שני הוא איננו מעורב רגשית. ייתכן שבתהליך מנטורינג ניחשף רגשית ונלך לנקודות הכי שוליות בילדות שלנו, ובעזרת נקודת ההסתכלות החיצונית שלו מנטור יוכל לשים לב לקיבעונות מחשבתיים שהשתרשו בנו. ההצלחה שלנו כמנטי (מי ש"מתמנטרים" ע"י מנטור) היא ההצלחה של המנטור, אך הבחירות שאנו עושים בעקבות התהליך הם לגמרי שלנו.
חשוב לזכור שמנטורינג יכול להיות גם קצר מאוד, זמני, ואנחנו יכולים להחליף מספר מנטורים במהלך חיינו ולהתאים מנטור לתקופה שבה אנחנו נמצאים. בדרך שלי בשנים האחרונות לא היה לי מנטור קבוע, אלא נעזרתי בכל פעם באנשים אחרים שהיו צעד וחצי לפני, וגם עזרתי להרבה אנשים כאלה. אפשר להגדיר את האנשים שנעזרתי בהם כמנטורים, כי נקודת המבט שלהם הייתה חיצונית, לא רגשית ומקצועית.
איך אני מוצא מנטור שמתאים לי?
קודם כל אפשר להסתמך על המלצות, אבל לא תמיד מי שעזר לחבר טוב שלי יכול לעזור גם לי, זה בנוי על התאמה אישית-רגשית. אנחנו צריכים לבחור באדם שנרגיש איתו בנוח, שיש לנו הזדהות איתו. לאחר מכן נפגשים, מכירים, מתאמים ציפיות לגבי איך התהליך הולך להיות.
אנחנו צריכים להקשיב לאינטואיציה, להרגיש האם האדם שעומד מולנו שווה את האמון שלנו, האם נוכל להיפתח בפני האדם שמולנו.
איך אני יודע אם מנטור עוזר לי?
התהליך חייב להיות מדיד, ולא רק "אני מרגיש יותר טוב". התהליך צריך להיות אסטרטגי, שכולל יעדים ומטרות שמובילות לתוצאות בשטח. התוצאה היא תמיד מאוד פרסונלית וקשורה לבעיות הספציפיות שמנסים לפתור.
צריך להבין שתהליכים לוקחים זמן. אנחנו צריכים להיות מוכנים לשינוי, לצאת מאיזור הנוחות, וגם להיות סבלניים ולהקדיש לזה זמן. בגלל שזה תהליך עמוק, צריך גם לעבד אותו ולעבור תהליך עצמי עמוק.
כשיש לנו יכולת לראות את התמונה הסופית, את היעד, נוכל גם להבין לאט לאט את הדרך לשם. אם אנחנו מזהים את נקודת הניצחון שלנו, יודעים מה אנחנו צריכים לעשות ומוכנים לעשות את זה – אנחנו לא צריכים מנטור, או שאנחנו יכולים לסיים את התהליך שלנו אם קשה לנו למצוא את השלב הסופי או לא כל כך יודעים את הדרך שלנו – מנטור יוכל לעזור בזה.
איך להתחיל למנטר אנשים?
קודם כל, תקבלו הכשרה. גם תכשירו את עצמכם מקצועית וגם באופן רגשי-התפתחותי: ייעוץ אסטרטגי, קואוצ'ינג, אנחנו צריכים להבין איך להוביל אנשים אחרים.
היכולת להוביל אנשים אחרים משלבת גם אחריות וגם צניעות. האחריות היא חותמת עצמית שבאמת יש לנו את המקצועיות המספקת לעזור לאנשים אחרים שמחפשים לראות תוצאות, גם מקצועית וגם רגשית. בנוסף, כחלק מהתהליך אתם עוזרים לאדם אחר שהוא לא אתם, ולא תמיד אתם יודעים הכל, וכאן נכנסת גם הצניעות.
לינקים להעמקה נוספת
איך ללמד אחרים עם רינתיה ברוכים לוין
Lifelong Learning עם ליאור פרנקל
מיתוג אישי עם יונית צוק
איך להנהיג שינויים עם שלמה אבס
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com