fbpx

מה אתם יותר, כלב או חתול?

זו אחת השאלות שיכולות לגמרי לחלק את העולם לשניים. למרות שקיימות חיות מחמד רבות שביכולתנו לגדל, רוב האנשים מודעים בעיקר ל-2 עיקריות: כלבים וחתולים.

אם תשאלו את אחי הגדול – הוא מאז ומתמיד בן אדם של כלבים. הוא הפעיל מכבש לחצים על הורי והצליח במטרתו לגדל כלב בבית, שלצערי הרב מת השבוע בטרם עת. אם תשאלו את זוגתי – מגיל אפס היא גרה עם כמות גדולה של חתולים בביתה, והיא לא מסוגלת ללכת לישון בלי החתולה שלה. אני תמיד חשבתי שאני בן אדם של כלבים, אך אני מוצא עניין רב גם בחתולה שאני וזוגתי אימצנו לאחרונה.

 

תתארו לכם

אני רוצה להחזיר את כולכם לתקופת בית הספר.

אתם מרגישים שבית הספר מקדש יותר את אהבת הכלבים – הוא מייחס לאוהבי הכלבים תכונות נעלות יותר, מנבא הצלחה כמעט וודאית שלהם בחיים וגם המקצועות שלומדים אוהבי הכלבים מושכים יותר, החומרים והלמידה נראים אטרקטיביים ומפתחים.

מצד שני- מאוהבי החתולים דורשים פחות, המקצועות שהם לומדים לא מאתגרים אותם, וכל הזמן מנסים למשוך אותם למקצועות הכלביים, המאתגרים, הקשים. אוהבי החתולים נקראים בין אהבתם לחתולים לבין תפיסתם כמעמד נחות יותר, ככאלה ששילובם בעולם העתידי מוטל בספק, והרי כל אחד חולם על משרה נחשקת שמכניסה המון כסף.

איזה אבסורד זה, הא? למה שאהיה פחות נחשב אם אני אוהב חתולים? איך זה הגיוני שהכל נקבע לפי זה? עכשיו בואו נחליף את המושגים, בואו נקרא לסימנים בשמם. כלבים הם הריאלים והחתולים הם ההומאניים. איך אתם מרגישים עכשיו?

 

ריאלי והומאני

לאורך כל ילדותי הייתי בטוח שאני אוהב רק כלבים, מאה אחוז ריאלי. למרות שהיה לי כשרון לא רע בכתיבה והמקצועות ההומאניים היו לי די קלים, נמשכתי יותר למתמטיקה, למחשבים. המקצועות הריאליים לרוב איתגרו אותי, גרמו לי לחשוב והכריחו אותי להתאמץ וללמוד. קיבלנו לרוב שיעורי בית רק במתמטיקה, בפיזיקה ובמדעים , לפחות זה מה שאני זוכר.

במקצועות ההומאניים, למשל הסטוריה, תנ”ך וספרות בדרך כלל היתה מורה שכמעט ולא דרשה מאיתנו דבר. היא רק הכתיבה, והכתיבה, והכתיבה… ובמבחן הקאנו את הכל, קיבלנו איזשהו ציון ושכחנו הכל. בזמן האחרון אני מגלה בתוכי גם המון הומאניות, ואפילו מרכיבים אומנותיים שחשבתי שלגמרי לא שייכים אלי.

אני זוכר אפילו משנותי בתיכון שיחה עם אחד מחבריי, תלמיד במגמת הסטוריה ברמת 5 יחידות. צחקתי עליו שלא יהיה לו כסף בעתיד, שהסטוריה לא תעזור לו בכלום, שבמקום לבנות לו את העתיד הוא חושב על העבר. הוא ענה לי שהוא ירוויח יותר ממני, כי בעולם של היום חסרים הסטוריונים ומוכנים גם לשלם להם הרבה. כיום הוא לומד רפואה, וזה רק מדגיש את זה שהעולם איננו חד משמעי.

 

סדר עולמי חדש

במשך מאות שנים דווקא לומדי המקצועות ההומאניים נחשבו לאליטה בשל ההשתייכות והקרבה לדת. עד ימי הביניים המקצועות שנלמדו היו לרוב ספרות יוונית ולטינית. פילוסופים והוגי דעות הכתיבו את סדר היום, ואז הגיעה אמא טכנולוגיה והפכה את הקערה על פיה. אם אדייק יותר – זה איפשהו קרה במהפכה התעשייתית, בשנים אלו הומצא המודל של מערכת החינוך המוכרת לנו היום.

צמיחת המדע והטכנולוגיה, הפסיכולוגיה והמהפכה התעשייתית גרמו לשינוי בתפיסת החינוך וקבעו סדר עולמי חדש – המדעים למעלה, כל השאר למטה. בכל מערכת חינוך בעולם המקצועות הנחשקים והנלמדים היותר הם מקצועות מדעיים: כמו פיזיקה, מחשבים, מתמטיקה וכימיה. המקצועות ההומאניים וגם מקצועות אומנותיים כמו ציור, שירה, ריקוד ודרמה נשארים בשוליים, לרוב הם לא נלמדים כמקצועות חובה.

 

מקצועות הומאניים בהתרסקות

השבוע פורסם מחקר של הראשות הארצית למדידה והערכה (ראמ”ה), שקובע שתוכנית “לתת חמש” במתמטיקה אמנם עומדת ביעדיה, אך אחד הסימפטומים שלה הוא חוסר אטרקטיביות של הקבצות הלימוד הנמוכות יותר, המרכיבות את רוב התלמידים. המחקר גם קבע שקיימת פגיעה נרחבת בדימוי העצמי של התלמידים שלא מסוגלים להתמודד עם מתמטיקה ברמת 5 יחידות.

אין מקצוע שדורש מהתלמידים כל כך הרבה כמו מתמטיקה, בייחוד ברמת 5 יחידות. לא סתם מי שלא חבר ב”מועדון ה-5″ של המתמטיקה מרגיש נחות. למה אופן הלמידה במקצועות ההומאניים לא מאתגר מספיק את התלמידים? למה לתלמידים אין תחשת גאווה בלמידת הסטוריה, בלמידת ספרות? למה לא מלמדים כמעט מקצועות אומנותיים, פילוסופיה? האם למקצועות אלה אין ערך בעולם של היום?

חוסר הדרישה והסיפוק מלמידת מקצועות הומאניים ממשיך לצערי גם במוסדות ההשכלה הגבוהה. העיסוק בהומאניות הפך למאוד זול ולא נחשב. תדמיינו לכם עולם בלי מקצועות הומאנים. בלי מוזיקה, בלי אומנות. זה בלתי אפשרי. בקרוב מאוד גם האוניברסיטאות יחושו בחוסר האטרקטיביות של למידת מקצועות אלה, וזה יכול להיות באמת הרסני.

 

מה זה “מקצוע”?

פעם חשבתי שחייבים לבטל את המקצועות ההומאניים כמקצועות חובה לבגרות. את המקצועות האומנותיים חונכתי לשנוא, תמיד הרגשתי גרוע בהם ושהם באמת חסרי תועלת. כיום אני חושב שכל הפרדה בין המקצועות, כל נסיון ליצור היררכיה בין טיב המקצועות נדון לכישלון, מכמה סיבות.

הסיבה הראשונה היא שהעולם איננו שחור ולבן. במחקרים שערך תרסטון, פסיכולוג אמריקני, הוא מצא כי המשכל שלנו מורכב ממספר גורמים המשפיעים באופן חיובי זה על זה. חיזקת מרכיב אחד – חיזקת את כולם. מקצועות ריאליים, הומאניים ואומנותיים עובדים על רבדים שונים באינטיליגנציה שלנו ומשפיעים זה על זה.

בעולם האמיתי אין “מקצועות”. ההשראה בין הדיסציפלינות השונות היא איננה זניחה בכלל, כל מקצוע מכיל קצת רבדים ממקצועות אחרים. יש שפע של מתמטיקה באומנות וניתן אף להשתמש במודלים אומנותיים כדי להבהיר את החומר במתמטיקה. ידוע גם הקשר ההדוק בין החשיבה הלוגית הפילוסופית לבין המתמטיקה. כל מקצוע מאתגר חלק אחר באינטיליגנציה שלנו, ועל מנת להיות מגה אנושיים כדאי לנו להשקיע וללמוד את כולם.

לדעתי צורת הלמידה של היום המחלקת את הידע בין מקצועות שונים הוא מוטעה מיסודו, ורק גורם לנו להתבלבל ולפתח מערכת של אטרקטיביות ושל מעמדיות.

 

העולם החדש משפיע גם פה

הסיבה השניה היא שהעולם והחיים משתנים ללא היכר ובמהירות. אני מאמין שכל אחד יכול למצוא את הונו בתחום ובמקצוע שאותו הוא אוהב. רובנו נחליף כמה מקצועות במהלך חיינו, ולעולם לא נדע באילו מרכיבים נצטרך להשתמש באינטיליגנציה שלנו. אף אחד לא הבטיח לי בכניסתי לכיתת הפיסיקה שאהיה פיסיקאי עד סוף ימי.

המושג של מקצועות חופשיים הולך ונהיה רחב יותר ויותר, ואנו עדים היום למקצועות שלא היו קיימים בכלל לפני כמה שנים. “מהפכת הכלבוייניקים” בשיאה, והיא יוצרת מקצועות שמצריכים גם ידע טכנולוגי, גם חוש טעם עיצובי אומנותי וגם כתיבת תוכן למשל – שקרובה יותר ליכולות הומאניות. המגוון האנושי, היכולת שלנו להמציא את עצמנו מחדש ולהשתמש ביצירתיות שלנו, ייצרו לנו יתרון ודאי בעולם המתחדש. יש בעולם שלנו מקום גם לכלבים וגם לחתולים, וטוב שכך!

כדי לנכס לעצמנו את המסוגלות להשתלב במשרות כל כך שונות מאלו שאנו מכירים היום, אסור לנו להניח מראש שידע מסוים נעלה מידע אחר. הלוואי והייתי יכול להסתכל על עצמי ישר במראה, ולהחליט עם עצמי איפה אני אהיה עוד כך וכך שנים ובמה אעסוק. אני חושב שהתשובה הטובה ביותר לכך היא עצם קיומו של הבלוג הזה ועצם עיסוקי בחינוך. אני בכלל הייתי עמוק בתוך ההייטק, והחיים הפנו אותי לתחום חדש. החיים הם בלתי צפויים, אי אפשר לנבאם מראש, ולכן אי אפשר להסתמך רק על מקצועות מדעיים.

 

אז מה אתם יותר? כלב או חתול?

חינוך בעולם החדש זה אתם?

רוצים להמשיך להאזין ולקרוא? אשמח לשלוח לכם עדכונים, אעשה זאת רק שיש משהו באמת מעניין

שמרו על קשר

היי, אני טל

טל מוסקוביץ

הרבה מאיתנו בוחרים את הדרך שלהם על ידי מה ש”צריך” לעשות, או מדברים לפי מה ש”נכון” להגיד.

חינוך תופס כבר שנים מרכיב משמעותי בחיי ואני חושב שבשביל שינוי אמיתי צריך לשנות מוסכמות מהיסוד.

לכן אני שואף להמציא מחדש את החינוך בעולם החדש

פרקים אחרונים

פוסטים אחרונים