מה זה אומר להיות יצירתי? למה זה כל כך חשוב? האם רק אמנים יצירתיים? למה כל כך קשה לנו להצביע על עצמנו כיצירתיים? האם אני יכול להיות יצירתי בעשייה הקיימת שלי?
לא סתם הפרק הראשון בפודקאסט עוסק ביצירתיות. כשהתחלתי את הדרך שלי מאוד התעניינתי במושג הזה, והתחלתי לקרוא ספרים רבים על חשיבה יצירתית וחדשנית.
כדי לדבר על כך הזמנתי את אורי אשכנזי-פומרנץ, כותב הבלוג Everyday Creativity, מתמחה בסיעורי מוחות, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית.
שאלתי אותו איך ניתן לשפר ולהתאמן על היצירתיות שלנו באופן יומיומי, והופתעתי לדעת שיש יותר מדרך אחת לעשות את זה.
בהמשך דיברנו בהרחבה על סיעור מוחות, כלי לחשיבה על רעיונות שמשתמשים בו באופן נרחב. אורי עזר לנו להבין איך עושים בריינסטורמינג לבד עם עצמנו, והפתיע מאוד בתובנות שלו על בריינסטורמינג קבוצתי – לא מה שחשבתם, שווה לשמוע.
שתי הגישות ליצירתיות יומיומית
לגישה הראשונה קרא אורי “להפגיז את המוח”.
רוב חיינו אנחנו תקועים בשגרה שחוזרת על עצמה מידי יום ביומו (עזבו רגע את הקורונה בצד). המוח שלנו בסופו של דבר די עצלן, ואם הוא מזהה תבנית שחוזרת על עצמה פחות או יותר- הוא לא זוכר כל פרט ופרט. תנסו להיזכר במה החוויה של הנסיעה בבוקר היום לעבודה שונה מהיום הקודם.
על מנת לחזק את שרירי המוח שלנו אנחנו צריכים ליצור קשרים חדשים במוח, להצית נוירונים חדשים – וכן, זה אפשרי גם בגיל מבוגר.
השם המקצועי של התרגילים האלה הוא “Neurobics” – אימון לנוירונים. אפשר לדוגמה לטעום משהו חדש שעוד לא טעמתם, להסתובב בבית בחושך כמה דקות, לראות סרט מז’אנר חדש, ובגדול לנסות דברים חדשים. ככל שיותר תתנסו, ככה המוח שלכם יצור קשרים חדשים בין הנוירונים.
אורי נתן עוד כמה המלצות לתרגילים בפוסט הזה בבלוג שלו.
הגישה השנייה היא כמעט הפוכה מזה, “לגרום למוח שלך להשתעמם”.
צץ לכם פעם רעיון גאוני במקלחת? כל כך גאוני שהוא פתר לכם בעיה שהתמודדתם איתה במשך כל היום? לחלקכם זה קרה יותר מפעם אחת, ולא רק במקלחת אלא גם בכמה דקות לפני שאתם נרדמים.
הסיבה לפרץ גאונות ויצירתיות הזו היא שביומיום העמוס שלנו המוח לא עוצר לרגע- פגישות, טלפונים, שיחות זום, הרבה טכנולוגיה וסמארטפון – איננו עוצרים לשנייה. גם בזמן נסיעה אנחנו ישר שמים מוזיקה, או פודקאסט, או מדברים עם החבר שלידינו. המהדרין לוקחים את הטלפון איתם לשירותים.
מוח משועמם יוצר קשרים חדשים. תנו לכם הזדמנות להשתעמם, להירגע מכל הטירוף הזה. מספיקות גם כמה דקות ביום ולא צריך בשביל זה יוגה או מדיטציה. אפשר גם ללכת לישון קצת יותר מוקדם, או להתרכז בנהיגה כשאתם נוהגים. תשימו לב כמה מחשבות פתאום צצות.
צריכים עזרה נוספת? אתגר משועמם ויצירתי של אורי בדיוק בשבילכם.
בריינסטורמינג- איך עושים את זה נכון?
בספר “Think Better” שהמלצתי עליו בפרק, נאמר שבריינסטורמינג הוא כמו כולסטרול – יש כולסטרול טוב ורע, אבל כולנו מכירים רק את הרע.
מסתבר שכולם עושים בריינסטורמינג לא נכון. קודם כל, רצוי מאוד להוציא מסיעור המוחות את החשיבה העמוקה על הרעיונות שעלו – לא לפסול, לא לחשוב אם הם ישימים, פשוט לא. תזרמו, תבנו רעיונות נוספים על גבי רעיונות שהעליתם קודם. האופן בו אתם ממשיכים ויוצרים רעיונות יגדיל את הסיכויים שלכם להגיע לרעיון ממש טוב. בספר מוצג גם עיקרון ה”שליש השלישי” שאומר כי רק בשליש האחרון של הבריינסטורמינג אנחנו מגיעים לרעיונות היצירתיים ביותר.
אורי מוסיף ואומר שכדאי לא לעצור ב-10 או ב-20 רעיונות, אלא להמשיך גם ל-50 או ל-100 רעיונות כדי לאתגר את עצמנו, ולסיים את הרשימה של הרעיונות הברורים מאליהם.
הטיפ הכי חשוב של אורי הוא להתחיל עם בריינסטורמינג לבד . מחקרים הראו שסיעור מוחות קבוצתי דווקא הורס לנו כיווני חשיבה, יוצר לנו קיבעונות מחשבתיים ומוביל את הדיון למסגרת מאוד צרה – למשל למסגרת של רעיונות טכנולוגיים. לדוגמה – אם קיים סיעור מוחות על מניעת רעש בחדרים גדולים והפיתרון הראשון שיוצע הוא אוזניות חוסמות רעשים, כל הרעיונות עלולים להמשיך את הכיוון הטכנולוגי, במקום לחשוב על להקטין את מספר האנשים בחדר, או לשאול – למה הרעש הזה הוא בכלל בעיה?
בפוסט הזה בבלוג שלו, אורי מרחיב על בזבז הזמן של בריינסטורמינג קבוצתי ומתייחס למחקר של אוניברסיטת ייל בעניין.
להמשך קריאה
אורי אשכנזי-פומרנץ בבלוג, בפייסבוק ובאינסטגרם
SOLO BRAINSTORMING -מדריך ליצירת אינסוף רעיונות חדשניים, גם כשאין לכם עם מי לחשוב
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com