בני מצהיר על עצמו כי הוא אינו אדם שמקדיש את עצמו רק לתכלס, וכשזה מגיע לטיפים פרודוקטיביים על אחת כמה וכמה. הוא מחפש יותר לעורר מחשבה שתעזור לכל אחד מאתנו, בשל השוני בנינו, למצוא את הדרך שמתאימה לו. השיטה הנכונה לכל אדם תמצא על ידי החשיבה של כל אדם על עצמו ועל אופיו.

אבל אם בכל זאת הוא מתבקש לתת לנו משהו, אצל בני זה פשוט לתכן. הוא מספק על עצמו שבתחילת כל שבוע להסתכל על המשימות ומתעדף אותן.

טיפ נוסף הוא במקום ללכת ישר לתכנון מפורט של המטרה הגדולה למצוא את הצעד הראשון. לבנות תכנית גדולה זה קל, אבל לבנות תכנית מפורטת זה קשה עד כדי שבירה. בני ממליץ להתחיל עם צעד א׳, משם, שיהיה לנו יותר קל להגיע לצעדים ד׳ וה׳ ועד למטרה, או שנבין שאנחנו בכלל לא מעוניינים בכל אלו. מעבר לכך יש סכנה בלתכן בצורה מדוקדקת מטרות סופיות לפני שבכלל יש לנו אמצעים לכך ולכן יש להעניק לצעדים הראשונים, עליהם הרבה פעמים נשענים כל שאר הצעדים והמטרה, את הכבוד הראוי להם. אין פה אמרה שלא כדאי לתכנן לטווח ארוך, אבל בהחלט לא לתכנן לפרטים עמוקים מידי לפני שפרטנו את הבסיס. 

בסוף כל הטיפים חשוב גם להציף, הפרודוקטיביות היא חשובה- אבל הכל אישי. חשוב לא להלקות את עצמך אם לא הצלחת לעמוד בדיוק ביעדים, בצעדים ובמטרות שהצבת לעצמך. למעשה, עצם ההלקאה הוא לא פרודוקטיבי במיוחד ועלול רק לפגוע.