אם אני רוצה להיות טייס קרב – זה עם הקסדה, משקפי השמש והשם המסווג, זה עם כל הוואסח.
מה אני צריך שיהיה לי בארגז הכלים? אני משער שחלקכם חושבים על קב"א או דפ"ר גבוהים, ראיה ביונית, מינימום 99 בבגרות בפיסיקה וכמובן מתמטיקה ברמת חמש יחידות. הרבה פעמים זה רק מיתוס
אולי נתונים אלו עשויים להוות עבורכם נקודת פתיחה כלשהי לקראת המיונים לקורס טיס, אך הישגים אלו הם לא חלק מארגז הכלים הדרוש.
באתר חיל האוויר פרסמו פוסט בעניין זה, ולמרות שהוא קצת ציני ונכתב בשנת 1965 ניתן לקחת ממנו מספר נקודות מרכזיות שאני משער שהן רלוונטיות גם היום: חינוך, משמעת, אהבת הארץ, דיוק, רצינות, כישורים חברתיים ויכולת לבוא לידי ביטוי.
השאלה המתבקשת היא כמובן מאיפה לעזאזל אני רוכש כלים אלו? האם בית הספר מכין אותי להתמודדות עם סיטואציות מורכבות כמו בקורס טיס?
תחשבו רגע על כמות הפעמים שלא הכנתם שיעורי בית, על כמות הפעמים ששיחקתם פורטנייט או קנדי קראש בשיעור. אני מאמין שתצאו עם תעודת בגרות גם אם עשיתם את כל אלה, אך ייתכן שבקורס טיס רצוי שתנהגו באופן שונה.
לחנך טייסים: עשה זאת בעצמך
בשבועות האחרונים נפוץ הסיפור אודות המורה איליה שהוזמן לעשרות טקסי סיום של תלמידיו, ושעברו תחת ידיו עשרות רבות של טייסים. לא צריך להיות טייסים כדי להבין שאיליה עושה את הדברים קצת אחרת.
איליה מספר שהוא גדל והתעטף בערכי החינוך הסובייטי שנותנים דגש על קבלת מרות ויראת כבוד להורים ולמורים. אין לי ספק שמשהו מזה מוטמע בו גם היום כשהוא מלמד ונוכח בחברה כל כך שונה.
איליה הוא שילוב מעניין של חדש וישן. הוא שם דגש רב על משמעת, כבוד ורצינות, אין אצלו עיגולי פינות, אך יחד עם זאת הוא נותן לכלל תלמידיו להתבטא במהלך השנה ב"ממשלה" שלו. דרך פינת האקטואליה הוא מלמד אותם להיות סקרנים ומידי פעם לפזול לצדדים, לראות איך העולם מתחדש. ניכר שיש לו נגיעה אישית בכל תלמיד ודרך ההוראה שלו, הכוללת מצגות ושירים, חודרת הישר לליבם של התלמידים שאינם נרתעים מרצינותו המאיימת.
כלל לא משנה אם מדובר בטייסים, עתודאים לעתיד, קצינים או אפילו מש"קי מלאי. איליה מאמין שפיסיקה היא רק כלי שבאמצעותו ניתן לחנך בני אדם שלאחר מכן יתפסו תפקידים שונים ומגוונים בצבא ובחיים האמיתיים.
איפה עוד תקבלו שיעור כה חשוב ותבינו את הקשר בין קונצרט אופרה לפיסיקה.
הסיפור הזה מדגיש את הקסם והיופי ביכולת ההשפעה על אנשים. אני מקווה מאוד שרוב המורים ואנשי החינוך מבינים שתפקידם לא מסתכם בהעברת החומר אלא גם בנטיית שורשים עמוקים שכל בן אדם צריך.
אל לנו שההוראה תהיה חד גוונית. היא חייבת להיות מכילה, רחבה ורב תחומית. כל תלמיד הוא מיוחד והדרך לליבו היא מאוד מיוחדת ושונה מהדרך לליבם של האחרים. מסקנה זאת נגזרת בין השאר גם מהפוסט באתר חיל האוויר.
הטייסים של היום הם מחנכי המחר
כולנו נרוויח אם נחנך כראוי את השכבה הצעירה שתהפוך למנהיגי המחר. אנו חייבים להנחיל להם את חשיבות החינוך, הערכים, האתגר האישי, על מנת שיעבירו בעצמם את ערכים אלו הלאה.
משהו מאוד מיוחד שייך לקבוצה של מסיימי קורס טיס. חלקם ממשיכים לשרת את המדינה עוד שנים רבות, חלקם משתחררים מצה"ל ותופסים עמדות מפתח בשוק החופשי, ובחלקם בוערת אש השליחות והרצון להנחיל הלאה את הערכים שעליהם גדלו.
טייסים רבים מוצאים את מקומם בתחום החינוך והופכים למורים ומנהלים בעלי רצון עז לשנות, להיות נגישים לכל תלמיד ולהנחיל דרך ארץ.
אני לא חושב שהם חלמו פעם על היום שבו יהיו מורים, אך כנראה הערכים שספגו במהלך חייהם נוטפים מהם והם מרגישים שחובתם להעביר את השרביט הלאה.
הייתי רוצה לראות תהליכים כאלו גם אצל אנשים מתחומים אחרים. יש לנו המון מה ללמוד ממנהלים בחברות הייטק, ממקימי סטארטאפ, ציירים ומוזיקאים.