סיפרתי את כל זה גם בתוכנית "קול האקדמיה" של רלי בריל, מוזמנים להאזין בפודקאסט
נעים מאוד לכולם, אני טל, בוגר תואר ראשון עם ממוצע מתחת לממוצע. זה הפך לבעייתי מתי שהחלטתי לחזור לאקדמיה וללמוד לתואר שני. כאן אספר לכם איך עשיתי את זה, במי נעזרתי ומה המסר החשוב מהתהליך הזה.
כאן סיפרתי לכם למה למרות כל ההשקעה שלי בלמידה בלתי פורמלית אני רוצה לחזור לימודים אקדמיים. בקצרה, הבנתי שאני רוצה ללמוד לתואר שני כדי להעמיק עוד יותר את הלמידה שלי. לדעתי גם כיום – קשה למצוא עומק כמו באוניברסיטה, ועדיין תעודה כזו עם ציונים היא מפתח לכל מיני מקומות בחיים, לפעמים זו אפילו האסמכתא לזה שיש לך את הזכות לפתוח את הפה, לצערי.
מפה זה רק מתחיל
אבל אני בבעיה – כזכור לכם, הממוצע שלי בכלל לא מספיק. ידעתי שיש לי את היכולת, וצברתי מספיק קילומטראז' בתחום שיכול לשמש לי כנסיון מקצועי.
לאורך כל הדרך שלי האמנתי כי מאחורי כל מערכת גדולה, משומנת, אקדמית ולא אקדמית- עומדים אנשים, וכדי להגשים את המטרה שלנו, לפעמים פשוט צריך למצוא את הבן אדם הנכון לדבר אל ליבו, אדם שיש לו השפעה ויכול להזיז דברים.
מה עשיתי בפועל?
חתרתי לפגישה עם אחד מחברי ועדת הקבלה לתואר, כנראה שהוא בעל היכולת לעזור לי. חתרתי לפגישה אישית איתו, אך הוא ביקש שאשלח לו את כל המסמכים הרלוונטים במייל.
כתבתי מכתב וקורות חיים, צירפתי מכתבי המלצה וסרטון מצולם בו אני מדגיש את הניסיון שלי ואת הרצון שלי להמשיך בלימודי חינוך פורמליים.
מה אם אקבל תשובה שלילית?
האמת, הכנתי את עצמי דווקא לתשובה שלילית, וכבר תכננתי את הצעדים הבאים שלי אם זו תהיה התשובה. ידעתי שזה אולי יקח זמן, אבל על זה אני לא מוותר. חשוב לזכור כי אמנם מדובר באנשים, אך עלי להציג להם יכולת אקדמית, שכן אחרי הכל מדובר במוסד אקדמי.
אז חשבתי אולי ללמוד מספר קורסים מהתואר הראשון על מנת להוכיח את יכולותיי האקדמיות, או לפנות לגורם בכיר יותר. הדבר החשוב ביותר הוא להכין עוד קלפים בשרוול ולא להסתפק בדרך פעולה אחת.
ולמרבה ההפתעה…
קיבלתי תשובה חיובית! אמנם לא כסטודנט מן המניין בתור התחלה, שכן אני צריך להוכיח את יכולותיי האקדמיים, ואני בעצם מהגר מתחום אחר לגמרי- הנדסת תוכנה.
אני יודע שלא כולם מכירים שאפשר ללמוד תואר שני, שלא כהמשך ישיר לתחום הלימודים בתואר הראשון. זה אפשרי, פשוט תידרשו למספר קורסי השלמה, כתלות במוסד ובתואר אותו בחרתם ללמוד. למשל, יש מבחנים שצריך לעבור כדי ללמוד מנהל עסקים בחלק מהאוניברסיטאות, ושלא נדבר על פסיכולוגיה 🙂
מוסר השכל
למדתי משהו מכל התהליך הזה.
קודם כל, באמת הכל אפשרי. מצאו את האדם הנכון, אדם שיכול לעזור לכם ולפתוח לכם דלתות. תמיד יש אדם כזה, כל מערכת גדולה מורכבת מאנשים.
בהסתכלות רחבה יותר, אני מאמין שהסיפור הזה נותן תקווה לכל אותם אנשים שמפחדים מצל המספר הנורא הזה שהם קיבלו כממוצע בתואר הראשון. יש אפשרות להתקדם, יש מה לעשות עם זה, אל תתייאשו.
הסיפור הזה מוכיח שלא הציונים חשובים אלא הבן אדם מאחוריהם, והאדם הוא אחר לגמרי ממה שמצטייר מדף עם מספרים. אני חושב שזה שיעור לכולנו ולכן בחרתי לשתף את זה עמכם.
סיפרתי את כל זה גם בתוכנית "קול האקדמיה" של רלי בריל, מוזמנים להאזין בפודקאסט