זה בכלל לא מפתיע שקלאבהאוס כל כך תפסה. כאילו מישהו חיכה לחיבור הזה בין רשת חברתית לבין אודיו, ויצירת עולם תוכן שלם שכולו מבוסס על סאונד. כבר שנים טוענים מומחי חווית משתמש, כמו למשל טל פלורנטין, שעולם האודיו מחכה להידלק, ופודקאסטים הם רק קצה הקרחון. אז הנה זה בא.
לאחר עשרות רבות של שעות ששרפתי לאחרונה באפליקציה, חזרתי עם 3 תובנות מעניינות. הפוסט הזה מניח שאתם כבר מכירים את האפליקציה ואת הרעיון שעומד מאחוריה. אם לא, מצאתי עבורכם מדריך נחמד, וגם קהילת הפייסבוק של קלאבהאוס ישראל פתוחה עבורכם. מעדכנים שם לגבי שיחות הדרכה קרובות.
סבלנות
אני מצאתי שני מאפיינים מרכזיים למרבית השיחות בקלאבהאוס. קודם כל, לוקח קצת זמן להיכנס לשיחה. לפעמים השיחה עצמה מתנתקת מהרעיון המסדר, לפעמים נכנסים לחדר שלא ברור בכלל על מה דנים בו, ממש כמו הצטרפות למעגל שיח גדול. מנהלי החדרים לרוב דואגים לבצע “Reset” לחדר במטרה לעזור למשתתפים החדשים להיכנס לשיחה, אך אנחנו נראה שלרוב לוקח לנו כמה דקות לבין מה הלו”ז.
המאפיין השני הוא שלא תמיד לשיחות יש זמן סיום. נתקלתי בשיחות שנמשכות על פני יותר מיממה! עם אנשים מתחלפים, נתקלתי בשיחות שמסתיימות אחרי שעה, ואחרי 20 דקות. האפליקצייה שואבת, וכשאנחנו בתוך השיחה אנחנו מאבדים את תחושת הזמן.
ככלל, קלאבהאוס מלמדת אותנו על הקשבה וסבלנות. התפלאתי לראות שלישראלים באפליקצייה דווקא יש תרבות שיח, והיא יוצרת מעגל שבו ההקשבה וההכלה הם כלים מרכזיים. אז תהיו סבלניים!
גיוון ויצירת קשרים
בעזרת מספר מצומצם של פיצ’רים, קלאבהאוס יצרו רשת חברתית בעלת שימושים רבים. אנחנו נמצא בקלאבהאוס גם שיחות ממוקדות ומקצועיות, שיחות ישראל-פלסטין, וגם שיחות “פריסטייל” על הכנת חומוס, או שיחות שהן בכלל נטולות נושא ואג’נדה. סתם לשם דוגמה – בשיחת “פריסטייל” שניהלתי במשך 3 שעות דיברנו על שרלטנות באינטרנט, על בחירות לעתיד, על קואוצ’ינג ומנטורינג, על הובלת והפקת פודקאסט. שימו לב לגיוון.
כמו בכל רשת חברתית, בהתחלה הכל נראה קצת מבולגן. המון שיחות ללא אג’נדה, המון גארבג’, אבל כשבאמת מתעמקים ונותנים הזדמנות, אפשר ליצור קשרים עמוקים די בקלות. רוב מעגל הקשרים שלי עדיין לא הגיעו לאפליקצייה, ודרכה, ודווקא בחדרים הפחות מקצועיים, יצרתי קשרים עם אנשים חדשים, ישראלים מכל העולם.
ההמלצה שלי היא לא לוותר על שיחות ה”פריסטייל”, גם אם אתם מחפשים קשרים מקצועיים. נושאי השיחה מתחלפים כמה פעמים תוך השיחה עצמה, ואני בטוח שתוכלו לבוא לידי ביטוי.
זה לא במקום פודקסט
האם קלאבהאוס תחסל את הפודקאסטים? לדעתי לא, אלא בדיוק להיפך.
פודקאסטים מאפשרים לצרוך תוכן בכל זמן, בניגוד לקלאבהאוס שהשיחות בה מתקיימות בלייב, ולאחר השיחה לא נשאר כלום. אם שיחה בקלאבהאוס יכולה להתפתח להרבה מאוד כיוונים ולסטות מהנושא, פודקאסטים לרוב הרבה יותר ממוקדים. והשוני הכי משמעותי – בקלאבהאוס הציפייה היא שנהייה נוכחים ופעילים, וההאזנה לפודקאסט היא פסיבית. ייתכן מאוד שאפתח פרק מפודקאסט טוב כשבא לי להעמיק וללמוד, ושאפתח את קלאבהאוס שבא לי לדבר על מה שלמדתי עם אנשים.
וזה בדיוק השילוב המנצח בין פודקאסטים לקלאבהאוס. אפשר ליצור חדרי קלאבהאוס לפני הקלטת פרק כדי להעלות רעיונות לשיחה, אפשר לשדר אפילו פרק בלייב בקלאבהאוס ולתת אפשרות לשאלות מהקהל, אפשר ליצור חדרי אפטר-פארטי לאחר שידור פרק. אלו רק חלק מהרעיונות ליצירת סינתזה בין הכלים. משתמשי קלאבהאוס אוהבים תוכן באוזניים, הם יכולים להיות הקהל השבוי של הפודקאסטים שלכם.
וזה מה שאני הולך לעשות במועדון הקלאבהאוס שלי, ליצור תוכן אודיאלי נוסף סביב הפודקאסט. מוזמנים מוזמנים להצטרף גם למועדון הפודקאסטים בקלאבהאוס, הבית לשיחות על הקשר בין קלאבהאוס לפודקאסטים, ולא רק.
תובנת בונוס: על למידה ללא מצלמות
במשך 5 שנים לימדתי דרך הרשת בפרוייקט “נחשון” תיכוניסטים לקראת הבגרות שלהם במתמטיקה. עוד לפני שזום נהיה אנדרסטייטמנט, גם בנחשון היה אפשרות לשתף מסך ולהפעיל מצלמה. במשך 5 שנים אני והתלמידים שלי לא השתמשנו בכלל במצלמת האינטרנט.
כשאנחנו פחות מרוכזים באיך אנחנו נראים, כשיש פחות היסחי דעת על המסך, כשאנחנו מתאמצים להקשיב כי בהיעדר רמזים חברתיים (תנועת שפתיים ושפת גוף) כל מילה היא חשובה, מסתבר שהלמידה היא אפקטיבית יותר. כלומר, מצלמות הזום די מפריעות ללמידה, וגם מחקרים אקדמיים טוענים שלמידה מרחוק שמבוססת רק על קול היא אפקטיבית יותר.
קלאבהאוס נכנסת לוואקום, ויחד עם ערכים של סבלנות, קבלת האחר, והקשבה, מקדשת את הלמידה השיחתית. היא מביאה עימה מסר מנוגד לגמרי ל-Zooming, ופותחת בפנינו עידן חדש, אולי, של חווית למידה מבוססת טכנולוגיה.