אני מקבל מידי שבוע כמה פניות קרות (פניות מאנשים שלא נוצר לי איתם קשר מקדים), בעיקר סביב האופציה להתארח בפודקאסט. לצערי הרב רוב הפונים לא מבינים שלאופן הפנייה יש חשיבות מכרעת, בעיקר בגלל שעדיין לא יצא לי להכיר את הפונה.
פעמים רבות מידי אני ממש מתלבט אם לענות לפניה שפשוט לא לוקחת אותי ואת האדם הפונה ברצינות. ואני לא כותב את זה כי אני איזה פרימדונה שצריך ללקק לה, אני כותב את זה כי לדעתי יש מינימום של השתדלות כדי לפנות באופן אפקטיבי, מינימום שגם אני דוגל בו שאני פונה לאחרים. יש לכם מזל שהחתולה שלי, היצור הקריר ביותר בעולם, לא עונה במקומי למיילים.
ולכן החלטתי לכתוב במסודר כמה טיפים שנוגעים לאיך לכתוב פנייה קרה
*הפוסט המקורי נכתב בלינקדאין
אני האדם העסוק ביותר בעולם
זו הנחת היסוד שלנו: אני (הנמען) האדם העסוק ביותר בעולם. גם אם אתם (הפונים) חושבים שזה לא נכון, תניחו שזה ככה. תניחו שאני מקבל עשרות פניות כל יום ואתם רוצים להגדיל את הסיכוי שאתייחס דווקא לפנייה שלכם.
מנקודת המבט של הפונים, נכון, גם אנחנו בלחץ של זמן ורוצים לסגור עניין מהר ולהעיף את המייל. אבל אנחנו חייבים לשים לב שנקודת המוצה היא שהפונה צריך להרשים את הנמען כדי לקבל תגובה. אז תחשבו באמת איך אפשר להקל על הנמען במענה למייל, ובזה עוסק הכלל השני
תחשבו על הנמען
כשאתם פונים לכל בן אדם, אל תחשבו על עצמכם. תחשבו על האדם שאליו אתם פונים. מה הדאגות שלו בחיים? מה הוא צריך לדעת? מה השאלות שהוא עלול לשאול? תענו על כולם, תפיגו חששות.
כשאני קורא מייל מעקצץ לי בכל הגוף: מי הפונה (באמת מי, לא רק השם), למה הוא פנה דווקא אליי, כיצד אני יכול לעזור. אני בראש שלי מסמן “וי” לכל נתון כזה, כדאי לכם לענות על כל ה-V-ים. נעסוק בזה בטיפים הבאים
אחים אנחנו?
אני כנמען רוצה לדעת שאנחנו משדרים על אותו וייב. איך אדע זאת? תמשיכו איתי את השיחה שיצרתי איתכם. מה ז”א? הרי כנראה הפנייה נעשתה בעקבות תוכן כלשהו שכתבתי/פרסמתי. תנו את דעתכם עליו, תתנגדו, תנו פידבק, משהו שיגרום לי להבין שאנחנו מאותה השכונה.
אל תסתפקו ב”אני אוהב את התוכן שלך”, ספרו לי מה אהבתם? איזה פרק? איזה משפט לקחתם הלאה לחיים שלכם? ולמה רציתם לכתוב בעקבות זאת.
אם מטרת הפנייה היא הצעה לשיתוף פעולה
אני כנמען רוצה לדעת מי פונה, ולמה דווקא אליי. וחשוב לעשות זאת בקצרה תוך הדגשת הערך הייחודי שלכם ולמה אתם האדם המתאים ביותר לתרום לי או לפרוייקט שלי, דווקא עכשיו.
רבים שולחים לי דפי נחיתה, כתובות לאתר, או אפילו דוקס של 40 עמודים. כלל מספר 1 אומר שלא אכנס לאף אחד מהלינקים האלה אם לא אדע במייל עצמו איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. אז תתייחסו בקצרה, בגוף המייל, ותשתמשו כמה שפחות בהפניות.
טיפ מעולה שקיבלתי בפוסט המקורי בלינקדאין הוא שתדמיינו את הפנייה כמו נאום מעלית. בנאום מעלית אתם ישר דוחפים כרטיס ביקור עם הפניות? לא לעניין
אם מטרת הפנייה היא לבקש עזרה
רוב האנשים שמחים לעזור (או לפחות אני תמיד שמח לעזור). חשוב לי לדעת לפני האם אני יכול בכלל לעזור בנושא הזה, ולכן פשוט תשאלו את השאלה בגוף המייל.
זה בסדר לבקש חצי שעת זום/קפה/טלפון בנושא מסויים, אני אסכים כנראה – לא לפני שאדע מה מטרת השיחה ואיך אני יכול לסייע.
אורך הפנייה
למרות הכלל הראשון האורך פחות חשוב. כי כל המידע פה חשוב, רלוונטי, והתייחסות אליו בפנייה הראשונית תענה על השאלות שמטרידות אותי ותמנע פינג-פונג מיותר של בירור התשובות.
יצא לי גם לקרוא מיילים מאוד ארוכים שכתובים נהדר! וכוללים את כל מה שיש כאן. אז תשתדלו להיות קצרים אבל מבחינתי לא מחייב. הכללים הקודמים חשובים יותר.
מקוריות
אם באמת בא לכם לבלוט, תוסיפו קצת נצנצים. כותרת קצת אחרת ולא שיגרתית, סיפור שלא שומעים, משהו שיהיה פחות גנרי וקצת יותר אנושי. זה פשוט כיף יותר לקבל מייל כזה ופותח את השיחה בנעימים, יש יותר סיכוי שאזכור לאורך זמן את ההודעה הזו ואפילו שאקרא אותה שוב ושוב.
דוגמה קטנה – בתמונה הראשית כאן בפוסט כתבתי מייל למורד שטרן שמזמין אותו להתארח בפודקאסט, שימו לב לכותרת שבחרתי
להעמקה נוספת
שני פרקים בפודקאסט לפחות עוסקים באופן בניית רשת הקשרים ובפנייה אל אנשים.
יצירת קשרים עם מורד שטרן
פגישות קפה עם ליאת נתנאל
בתקווה שכל פניותיכם יזכו לתגובה שתיטיב עמכם 🙂