“זה לא משנה מה אתה יודע, זה משנה את מי אתה מכיר”. האמירה הזו מציגה את כל מה שרע ורדוד בנטוורקינג, ומפספסת את העובדה הפשוטה שאף אחד לא ירצה ליצור איתנו קשר אם אנחנו לא יודעים הרבה. אז מהי הגישה הנכונה לנטוורקינג? למה יצירת קשרים מתחילה במה שיש לנו לתת? מה הקשר למיתוג אישי? איך ניצור צמתי מידע ונרחיב את הגב שלנו? ואיך נבנה רשת קשרים שתקפיץ אותנו קדימה, להיות אלה שאיתם רוצים להתחבר?
על כל זה דיברתי עם מורד שטרן, שהגיע עד המעגל הראשון של נשיא ארה”ב, שיצר שיתופי פעולה עם הגורמים הכי בכירים במשרד החוץ, משרד ראש הממשלה וסת’ גודין אחד, ושיש לו עשרות קייס סטאדיז כל כך מעניינים.
מה זה בעצם נטוורקינג?
מדובר ביכולת של כל אחד מאיתנו בעצם ליצור קשר עם אנשים אחרים, להגדיל את אותה רשת קשרים, למשוך אלינו משאבים, ידע ושיתופי פעולה.
רבים באים לנטוורקינג בגישה של “מה אני יכול להרוויח”, אבל מורד ממליץ לנו בחום להגיע לנטוורקינג עם גישה הפוכה, של “מה אני יכול לתת”. הגישה הזו הכרחית ליצירת אמון בין אנשים שלא מכירים זה את זה, שהוא צורך אנושי מאוד בסיסי, אך הוא בו זמנית משאב מוגבל שקל מאוד לאבד אותו וקשה להרוויח.
רק אחרי שבהזדמנויות שונות נתנו מעצמנו לאדם אחר, נוכל בעתיד לבקש עזרה או טובה חזרה. מורד סיפר לדוגמה על סיטואציה שבה נתקע מספר שעות במעבר גבולות בחו”ל, והגורמים הכי בכירים במשרד החוץ היו לעזרתו וחילצו אותו על בסיס קשר משותף שנוסד עוד קודם לכן.
מה הקשר בין נטוורקינג למיתוג אישי?
“זה לא משנה מה אתה יודע, זה משנה את מי אתה מכיר”. זו אמירה מפורסמת על נטוורקינג שמורד לא מסכים איתה. הוא בוחר לחזק את הקשר בין מיתוג אישי לנטוורקינג כך: “זה לא משנה את מי אני מכיר, זה משנה מי יודע מה אני יודע”. בפרק התייחסנו ל-2 השפעות של מיתוג אישי על נטוורקינג ולהיפך:
הראשונה היא “אנחנו כצומת מידע”. לדוגמה כיום כשערוץ הטלגרם של מורד הוא נפוץ וחזק, מגיעים למורד כל יום עשרות עדכונים על עולם החדשנות והטכנולוגיה. ככל שנשכיל להגדיל את החשיפה לתכנים שלנו, כך גדל הסיכוי שיקרא אותנו האדם שלו אנחנו מחכים. בצורה כזו ההזדמנויות ליצירת קשרים פשוט מגיעות אלינו, אנשים רוצים ליצור איתנו קשרים כי אנחנו צומת חשוב של ידע ומידע ברשת הקשרים.
הנקודה השנייה היא “גב רחב”. החשיפה שלנו היא בעצם ה”גב” שלנו, וכשאנחנו יוזמים בעצמנו קשר חדש אנחנו יכולים להוכיח באמצעות ה”גב” שלנו שאנחנו ראויים לאמון. למשל – לפעמים כשאני פונה למרואיינים עתידיים לפודקאסט אני דואג לספר על מרואייני עבר ועל סטטיסטיקות של האזנה וחשיפה. הם מהווים “חותמת כשרות” כלשהי ומשכנעים חלק מהמרואיינים להגיע. דוגמה נוספת היא הקשר שנוצר בין מורד לסת’ גודין לאחר שסיפר לו על אלפי העוקבים בערוצי התוכן שלו.
כדי להגדיל את חשיבות הצומת שלנו ולחזק את הגב שלנו אנחנו צריכים לקשר בין הפלטפורמות שלנו. כשאנחנו בונים את הנכסים הדיגיטליים שלנו כדאי לבנות אותם כמקשה אחת, ולהקל על הדילוגים בין הפלטפורמות שאנחנו חיים בהם.
לפוסט המלא עם טיפים מעולים הקליקו על התמונה
איך נכון לבנות את הרשת שלנו?
עלילות מורד ומשרד החוץ העלו בי שאלה. מה הקשר של מורד לראשי משרד החוץ? הרי מורד הוא איש טכנולוגיה במהותו, האם נכון ליצור לעצמנו רשת קשרים רחבה שמתפרסת על תחומים רבים או רשת קשרים סביב התחום שבו אנחנו פועלים?
התשובה של מורד הייתה שכל הקשרים שלו מבוססים על התחומים שמעניינים אותו: טכנולוגיה, שיווק ומה שביניהם. בזכות תחומי העניין שלו הוא הגיע גם למעגל הראשון של נשיא ארצות הברית ברק אובמה ושמע מקרוב על הובלת קמפיין הבחירות, הוא הגיע גם לגורו השיווק סת’ גודין וריאיין אותו לבלוג שלו. תחומי העניין שלו מאפשרים לו להרחיב את רשת הקשרים מתוך עניין וסקרנות ולא מתוך הרגשה ש”צריך לעשות נטוורקינג”.
גם את הקשרים עם ה-בכירים במשרד החוץ הוא בנה סביב עולם טכנולוגי. הקשר התחיל כשהוא דיווח על הגעתם של משקיעים מחברת גיטהאב העולמית שרוצים לעשות עסקים בארץ, אך הדיווח לא הגיע לאוזני משרד החוץ בזמן. כתוצאה מכך מורד החליט לפתח ערוץ תוכן- ניוזלטר שהגיע לאלפי ישראלים והיווה את הבסיס לערוץ הטלגרם הנוכחי, במטרה לעדכן במהירות כשקופצות הזדמנויות כאלה בפעם הבאה. שימו לב איך מורד חושב על מה הוא יכול לתת, איך הוא יכול לעזור, עוד לפני שהוא חושב על מה הוא באמת צריך.
אז איך יוצרים נטוורקינג?
קודם כל יש פה משהו שהוא קצת פנימי. צריך להבין שאנחנו רוצים את זה ומוכנים להשקיע בזה זמן. המיינדסט של פרואקטיביות הכרחי כאן וגם בכל תהליך הצמיחה שלנו, כי דבר לא ייפול מהשמיים.
אנחנו צריכים להבין איך אנחנו נהיים אלה שרוצים ליצור איתם את הקשרים: מהו הידע, התפקיד המיוחד שלנו או משהו מיוחד שאנחנו עושים כדי שאנשים אחרים ייצרו איתנו קשר. רשת קשרים צריכה להתבסס גם על זה שאנחנו סוג של בעלי ידע, ויש לנו מה לתרום בקשר (למשל “הגב הרחב” שלנו).
מעבר לזה, שווה גם למפות איפה אנחנו רוצים להיות? מי האנשים שמעניינים אותנו באותו תחום? עם מי אנחנו רוצים להתחבר? ברוב הפעמים החיבורים שאנחנו מחפשים קשורים לעולם התוכן שלנו, ואם נשים לב לרוב אנשים כאלה הם מובילי דעה, בעלי שם מוכר. הם לרוב יוצרים תוכן ברשתות החברתיות, לרוב מוזמנים להרצות בכנסים ויש להם מותג חזק מאחוריהם. תעקבו אחריהם בפלטפורמות שלהם, תגיבו להם, תיצרו תוכן שמקושר לתוכן שלהם.
כל קשר מתחיל בפנייה אישית בפלטפורמה המתאימה (עדיף מייל בפנייה ראשונית או בלינקדאין). שימו דגש על למה אתם פונים דווקא לאדם הזה, מה ייחודי ביניכם בפעילות שלו. לאחר מכן ספרו קצת על עצמכם, הציעו שיתוף פעולה ראוי, והדגישו את הערך שלכם – במה אתם יכולים לעזור?
טיפים נוספים לפנייה קרה ומקצועית ניתן למצוא בפוסט נהדר של מורד ובפרק שלי עם צפריר בשן, על כתיבה אפקטיבית.
לקריאה נוספת
מורד שטרן בלינקדאין, בערוץ הטלגרם ובבלוג
פרק 5 – מיתוג אישי עם יונית צוק
ערוץ היוטיוב של מורד שטרן – שווה להקשיב לשיח הפתוח על יצירת קשרים, מיתוג אישי וניהול קהילות. בשיח הזה מורד הזכיר אותי ואת הפרק הזה ממש על ההתחלה.
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com