fbpx

פרק 9 – כתיבה אפקטיבית עם צפריר בשן

להאזנה ל-SKILLS באפליקציות:

כתיבה הפכה לאמצעי התקשורת הראשון בחשיבותו בימינו אנו. אם זה הודעת וואטספ, פוסט בפייסבוק, מייל או תוך כדי עבודה – כולנו כותבים, והרבה. אבל האיכות של התוצר הכתוב שלנו לרוב לא מספיק טובה.

תשכחו כל מה שידעתם על כתיבה. בזכות האיש הזה – צפריר בשן, גם אני כותב יותר טוב וממשיך להשתפר. אם אתם רוצים להניע לפעולה בכוח המילים, להיות ממוקדים וקצרים, לערוך את עצמכם כמו גדולים ולכתוב מייל שייזכר לעולמים – מקומכם איתנו.


מהי כתיבה אפקטיבית?

כתיבה אפקטיבית עוזרת באחד משני דברים: מניעה לפעולה ונותנת מידע. היא לא צריכה להיות יפה, אסתטית או חיננית במיוחד. היא צריכה לעזור לנו לקדם את המטרות שלנו.

בשונה מכתיבה ספרותית או אומנותית שאולי המטרה שלה היא לפתוח לנו את הראש ולחשוב על כיוונים חדשים, כתיבה אפקטיבית היא ממוקדת הרבה יותר. היא צריכה לתת בדיוק את המידע שצריך, להניע אותנו לכיוונים שהכותב חושב שאנחנו צריכים לנוע בהן, היא יומיומית, ומשתלבת בכל החיים המקצועיים שלנו: משפט, אקדמיה, שיווק, עסקים. כתיבה מפסיקה להיות אפקטיבית כאשר היא יוצאת מהמיקוד שלה.


למה חשוב לכתוב אפקטיבי?

קודם כל, אם אנחנו רוצים שיבינו אותנו – כתיבה אפקטיבית יכולה לעשות את זה.  

הכתיבה משתמשת אותנו יותר מאי פעם. נדמה לנו שאנחנו קוראים פחות ופחות אבל בפועל הקירבה למסכים והשימוש במכשירים ניידים דווקא גורמת לנו לכתוב יותר

כיום יש כאלה שרואים בשיחת טלפון פגיעה בפרטיות, ומי היום לא שקוע שעות בוואטספ או ברשת חברתית אחרת כמו פייסבוק, לינקדאין ? ומה עם מיילים? מעבר לחיים המקצועיים שלנו, כתיבה הפכה לאמצעי תקשורת מאוד תדיר.


דוגמה לכתיבה לא אפקטיבית

אני רוצה לתת לכם דוגמה לכתיבה שהיא לא אפקטיבית, מתוך הספר של צפריר

תדמיינו שאתם מתעוררים בבוקר עיניים טרוטות, עדיין עייפים מהשינה העמוקה, אתם הולכים למקרר ורוצים לעשות לכם כוס קפה. ואז אתם רואים פתק ענק שהשאירה האישה שלכם או בת הזוג שלכם: “אין חלב”.

הפתק נשמע מאוד מאשים, ולא כל כך ברור מה אנחנו אמורים לעשות מכאן. האם זה דחוף? אולי אישתי בדיוק יצאה לקנות חלב? אולי זה סובל דיחוי לקניות בהמשך השבוע?

אבל אם היא הייתה משאירה פתק אחר: “מותק, נגמר החלב. אשמח ממש אם תוכל ללכת לקנות במכולת. תודה ויום טוב, אישתך”. כאן ממש ברור לי מה אני צריך לעשות, הפתק מובן ומניע לפעולה. 


דוגמה (יותר יומיומית) לכתיבה לא אפקטיבית

אם אתם זקוקים לעוד דוגמה, אז למשל כל התכתובות הקצרות האלה שאנחנו מתכתבים תמיד בוואטסאפ: “מה קורה אחי?”, “וואי את לא מבינה מה קרה עכשיו!” “יואו אני רותח עליו! מה זה רותח עליו..”

עכשיו, ברור שכולנו חוטאים בזה. כולנו לוחצים על send מוקדם מדי. המסרים הללו לא אפקטיביים, כי הם לא נותנים מידע ולא מניע לפעולה. זה פשוט מסר קטן שמראה שאני רוצה לתקשר עם הבן אדם שמולי אבל לא הרבה יותר מזה. 


וכדאי לכתוב במשלב גבוה, נכון?

הרבה אנשים מתבלבלים בין שפה לכתיבה. אלה דברים שונים לחלוטין זה מזה. השפה היא הכלי של הכתיבה, היא לא הכתיבה עצמה.

את רובנו חינכו לכתוב במשלב גבוה, אך זה בסופו של דבר כלל שיורה לנו ברגל. גם יונית צוק בפרק על מיתוג אישי דיברה על כך שכתיבה צריכה להיות יותר יומיומית. שימו לב לאיך בלוגים כתובים (למשל הבלוג הזה), שימו לב לאיך ספרים כתובים היום (כשלא מדובר על ספרים ספרותיים, יש ז’אנרים שלמים שהם לא כאלה).

אנחנו צריכים לכתוב במשלב שמתאים לסביבה שלנו. לפעמים הסביבה מכתיבה לנו לכתוב במשלב גבוה יותר (עורכי דין, מקומות עבודה מסויימים), ואז נצטרך לעשות את ההתאמה.

גם בכתיבה ברשת – אם נכתוב במשלב גבוה מידי זה יישמע פייק ונאבד מהאמינות שלנו. אם נכתוב במשלב נמוך מידי – אנחנו עלולים לאבד קוראים. תמצאו את עמק השווה שלכם ותישאו בתוצאות 🙂

Photo by hannah grace on Unsplash


טיפ #1 - לכתוב על נושא אחד

את השעה הראשונה בסדנאות הכתיבה של צפריר הוא מקדיש להחלטה על מה כל אחד כותב. שעה!

לרוב יש לנו הרבה מה להגיד. ישראלים, דעתניים, אלף ואחת דעות וסיבות. כתיבה אפקטיבית צריכה להיות ממוקדת, אנחנו חייבים למקד אותה לנושא אחד

דוגמאות לא טובות: לכתוב בפייסבוק על השידור האחרון ועל השידור הבא. לכתוב על מה עשיתי אתמול ומה אעשה מחר. כשאנחנו כותבים ככה אנחנו יוצרים A/B Testing מדומה. חלק מהקהל יילך לחלק הראשון, חלק מהקהל יילך לחלק השני, ו-0 אחוז מהקהל יבינו את כל מה שניסיתם להגיד. לא חבל?

עדיף ליצור שני פוסטים ממוקדים מאשר פוסט אחד שהוא לא ממוקד.

ואגב – סטוריטלינג? משתלב עם כתיבה אפקטיבית כמו מתכון מנצח. גם בפרק עם קרן דיברנו על להיות ממוקד, לחשוב על הסיפור שאנחנו רוצים לספר, ולתכנן אותו כראוי.


טיפ #2 - לפתוח חזק, ורק להגביר

אנחנו יכולים להיות אלתרמן בשורה השנייה, אבל אם השורה הראשונה שלנו לא טובה זה כבר לא יעניין אף אחד.

יש הרבה התחלות סטנדרטיות: “כולם יודעים ש…”, “מי שמכיר אותי יודע…”, “אין ספק ש…”. מכל אלה כדאי שנמנע, כי כולנו קראנו אותן כבר אלף פעם. רצוי שנחשוב על התחלה מספיק מעניינת, כדי למשוך את הקורא לקרוא גם את השאר.

לרוב קשה מאוד לחשוב על פתיחה טובה כבר בהתחלה. הטריק הוא להתחיל עם אחת גרועה, וכנראה אחרי 2-3 משפטים הכענו כבר למה שרצינו לכתוב עליו. אנחנו נמחק את כל ההתחלה והנה לנו פתיחה טובה. הסיבה לכך היא שלפעמים קשה לנו למצוא את נקודת ההתחלה, אנחנו צריכים קצת “לחמם מנועים” עד שמגיעים לפואנטה.

משפט ראשון הוא כותרת? לא דווקא, אבל אם יש לכם גם כותרת תשמרו גם עליה מקורית.

ותמיד תזכרו שאנשים אוהבים שמספרים להם סיפורים


טיפ #3 - לכתוב קצר ולעניין

לפעמים אנחנו רוצים להראות בכתיבה כמה אנחנו חכמים, כמה שאנחנו בקיאים ויודעים, ואז במקום להתמקד יוצא משהו מאוד מבלבל.

אנחנו משתמשים בזה במגוון צורות: “ככתוב” – לציין משהו שנכתב בעבר (אז למה לציין אותו שוב?), פתיחת סוגרים – יציאה מקונטקסט (זה באמת הכרחי? למה בסוגריים?), “אגב” – יציאה לאפיזודה אחרת (כדאי להשתדל לכתוב רק על נושא אחד, אלא אם כן ה”אגב” מאוד מאוד מעניין וקשור).

אגב – כדאי לדלל ולמחוק את כל מה שלא הכרחי: קצר, ממוקד, קליט, על נושא אחד.


טיפ #4 - לערוך ולתקן רק בסוף

כתיבה היא תהליך יצירתי. מומלץ לכתוב קודם ללא שום מגבלות, טיפים, חוקים, ורק אחרי שסיימנו נבצע עריכה לטקסט בעזרת הטיפים והחוקים שלמדנו.

למה? כי אי אפשר ללחוץ על גז וברקס ביחד. כי אי אפשר לתת דרור ליצירתיות ולקלוע אותה תחת כלובים ומגבלות, כי קשה למוח שלנו גם לעבד תהליך יצירתי וגם לחשוב באופן ריאלי, לתקן ולערוך.

במילא כולם רואים רק את התוצר הסופי. מה אכפת לנו? נכתוב מה שבא לנו, נתקן בסוף. אבל נתקן, כן? כי אין לנו מושג כמה שגיאים נמצא במה שכתבנו,  או כמה אותיחות התחרבשוו לנו.


טיפ #5- קצת על מיילים

על כתיבת מיילים דיברתי עם נועה אוחיון בהקשר הרחבת רשת הנטוורקינג שלנו. הכי חשוב בכתיבת מייל הם לפתוח טוב ולסיים טוב. בפתיחה ובסיום אנחנו יכולים לצאת מהפורמליות, להיות חמים, סחבקים (מתי שצריך).

לדוגמה: “טל יקירי, כל כך הרבה זמן רציתי לכתוב לך”, או בסיום: “נעשה דברים גדולים ביחד, צפריר” או “היה מאוד טוב להיפגש”, כמובן שזה תלוי קונטקסט. אלו רגעים שמראים שהכותב מסתכל בעיניים של המכותב, וזה מבטיח שהמייל שלנו יהיה קצת שונה משל אחרים.

דבר נוסף – בפתיחה לא נתחיל בלדבר על עצמנו. השאלה הראשונה שאנשים עסוקים שואלים את עצמם כשהם קוראים מייל הוא “למה לעזאזל הוא כותב לי”. נכתוב דבר ראשון למה פנינו דווקא אליו? למה דווקא היא משכה את תשומת ליבנו? נחמיא להם על דבר שהם עשו, נפרגן, אפילו קצת חנופה לא תזיק.

רק לאחר שהבהרנו  למה פנינו דווקא אליהם, נספר קצת מי אנחנו ומה יש לנו להציע. זהו, תמשיכו מכאן.


טיפ #7 לסיום - סגנון ייחודי זה הכי אחי!

כתיבה היא כמו לשפוך מלא רעיונות על דף נייר, היא קצת כמו לשפוך כתמים של צבע על קנבס. כתיבה טובה היא כתיבה ששוברת תבניות.

הבה נשכח מכל הטיפים שנכתבו פה, מכל הטיפים של המורה בבית הספר. דווקא בכתיבה לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ניצור את הקול הייחודי שלנו ולא נפחד מזה. כל השאר כבר תפוסים. ניתן דרור ליצירתיות שלכם!

עכשיו, אני לא משלה את עצמי. אנחנו דור כזה שמחפש Quick Wins, שמחפש את הטיפים הקלים ליישום. אבל כדאי לזכור שמקוריות ויצירתיות היא שם המשחק, במיוחד אם אנחנו רוצים שקהל גדול יקרא אותנו.


לקריאה נוספת

כתיבה אפקטיבית – ספרים, הרצאות, קורסים, בלוג עצום וניוזלטר ממש מומלץ על טיפים לכתיבה כל פעם מחדש.

 

music by https://scottholmesmusic.com

עורך ראשי- בוזי רביב, BGU Radio

מוזמנים ומוזמנות לשלוח לי בפייסבוק ובמייל הצעות לפרקים הבאים ולמיומנויות שתרצו ללמוד.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

לעוד פרקי פודקאסט על למידה ומיומנויות הירשמו:

למידה מתמשכת מתחילה כאן

הצטרפו לניוזלטר שכולו למידה ומיומנויות