אנחנו חיים בעידן שבו הלמידה הפורמלית מקנה לנו רק 10 אחוז מהמיומנויות שנדרשות לנו כדי להפוך למומחים בתפקיד שלנו. כדי להישאר רלוונטים אנו נדרשים לפתח מיומנות של למידה במשיכה (pull) תוך כדי מסלול החיים שלנו. זה לא קל, כי אף אחד מאיתנו לא רגיל לדרך הלמידה הזו.
מהם האתגרים בלמידה מעשייה? מהן החסרונות בה? אילו מודלים קיימים בתחום? ממה אנחנו מתחילים? איך אפשר לנצל בהקשר זה את מקום העבודה ומה התפקיד שלו? איך נוכל לבחור פרוייקטי צד בחוכמה שיעזרו לנו מאוד בדרך ליעדים שלנו? איך ניתן ללמוד דרך ריאיונות עבודה? ואילו עוד אפשרויות יש לנו כדי ללמוד?
אייל נגב הוא איש מוצר בכיר ברפיניטיב (חברת פינטק) ומוביל את תחום הפרודקט בקודה, פלטפורמה להתפתחות אישית לרכישת ניסיון מקצועי בהייטק. הוא מביא לפרק ניסיון עשיר בלמידה ומנטורינג לאנשי הייטק. פרק מושלם לשכירים שרוצים להתקדם במסגרת התפקיד ומחוצה לו!
למה למידה פורמלית לא מספיקה?
מה הופך בן אדם להיות מומחה בתפקיד שלו? המיומנויות שמשתקפות בניסיון שלו. בלמידה פורמלית אנחנו לומדים רק כ-10 אחוז מהמיומנויות שנדרשות לנו כדי להפוך למומחים בתפקיד שלנו.
למידה פורמלית היא סוג של אירוע – אנחנו עושים מספר מוגבל של תארים או קורסים במהלך החיים. החוויה הלימודית היא ב-Push, הדרך היא מוגדרת, כוללת אופרציה מורכבת והיא גם די יקרה. בנוסף, פעם הנגישות למידע הייתה מוגבלת, אך היום אנחנו מוצפים במידע שאותו אנחנו צרכיכים להבין יותר לעומק כדי לקבל החלטות נכונות יותר.
הלמידה הפורמלית היא לא מספיק אפקטיבית, כי היא לא מתחברת לכאב מוחשי של הלומדים. ברגע שבעולם העבודה אנחנו חווים כישלון או בעייתיות בתהליך כלשהו, יותר קל לנו ללמוד מתודולוגיות ותיאוריה שיכולה להציע תהליך אחר, כך הלמידה קרובה לליבנו הרבה יותר, היא מוחשית.
70-20-10
זהו שם של מודל שפיתחו באקדמיה בשנות ה-80, שעשה מיני מהפכה בעולם הלמידה: 10 אחוז מהלמידה שלנו צריכה להיות פורמלית, 20 אחוז היא למידת עמיתים (למשל מנטורינג, פידבק ושאילת שאלות), ו-70 אחוז מהלמידה צריכה להיות למידה מעשייה (לנסות, להיכשל, לנסות שוב…). 90 אחוז מהלמידה שלנו צריכה להיות בלתי פורמלית.
למידה מעשייה היא איננה אירוע נקודתי אלא מסע, שמכריח אותנו לאמץ מיינדסט שאנחנו במצב למידה תמידית. זוהי למידה הרבה יותר איטרטיבית, Hands On, והיא ב-Pull (אנחנו צריכים לגלגל את הלמידה שלנו ולא להתגלגל אחרי מנחה או מרצה בקורס).
המודל איננו חף מביקורת. לאור דניאל יש פרק מעולה עם ביקורת על המודל, אבל ניקח לדוגמה את הבעיה העסקית שהמודל יוצר: הוא אומר למעסיקים שאמורים להכשיר את העובדים שלהם ש-70 אחוז מהלמידה נעשית תוך כדי התגלחות והתנסות חמה במהלך התפקיד. חשיבה זו יכולה ליצור מרחב טעויות רב מידי במהלך התפקיד, וגם להפסדים כספיים ואולי למידה ממושכת יותר. הלמידה הזו היא קצת החלום הרע של המעסיק.
התשובה של אייל לביקורת היא שבתחומים שונים (כמו עיסוק בחיי אדם, רפואה) זה אכן בעייתי, אך יש גם תחומים (כמו טכנולוגייה והייטק) שזה פשוט הכרחי. בנוסף, מודלים מעודכנים יותר מציעים גמישות בחלוקת האחוזים והתאמת האחוזים למציאות הארגון וללומד.
החסרונות של למידה מעשייה
אין לך מסגרת של למידה. זהו מסע שאין לך נקודות סיום ודאית, אין לך את כל התשובות ואת כל השאלות, אין לך זמן מוגדר. בנוסף, לא כל הלמידה שלנו היא קריטית ודחופה, אלא הרבה ממנה נמצא בקטגוריה של "חשוב אבל לא דחוף", שאנחנו מאוד מתקשים להגיע אליה.
בנוסף, אם אנחנו לומדים ומסתכלים רק פנימית, לתוך הארגון שלנו, אנחנו יכולים להיות הכי מומחים בבירוקרטיה הפנימית בתוך החברה. אך הרבה מהתהליכים שאנחנו מומחים בהם פשוט לא רלוונטים לעולם שבחוץ, או לחברה אחרת.
למידת עמיתים שהיא חוצת ארגונים, ייבוא פרקטיקות חדשניות מארגונים אחרים (איך גוגל עושה את זה?) וחשיבה מתמדת על שינויים, היא הכרחית כדי שהארגון ימשיך לשגשג בעולם המשתנה שלנו. גם כדי שאנחנו נמשיך להתפתח וללמוד, כדי במינימום להישאר במקום ולא ללכת אחורה.
אז איך לומדים?
הלמידה מתחילה מתוכנית ויעדים – מה אנחנו רוצים להשיג? כמו כל תוכנית צריך לפעמים לעצור ולהבין מה השגנו, לאן הגענו, והאם התוכנית שלנו עדיין ריאלית.
בנוסף, אייל ממליץ להקיף את עצמנו בחומרים ומקורות מידע – ספרים, פודקאסטים, בלוגים, אנשים, מיטאפים. לא תמיד המקורות האלה יקנו לנו ידע חדש מאפס, אבל הם יכולים גם לחדד לנו מחדש נושאים שכבר למדנו ולהוביל ל-Aha Moments, להדלקות נורה שמובילות אותנו דווקא עכשיו, מתוך הסיטואציה והכאב שאנחנו חווים, לפתרון של בעיה. אם לא ניישם את מה שלמדנו אנחנו עלולים לשכוח עשרות אחוזים ממה שלמדנו תוך כשעה!
פידבק מאחרים – מנטורים, חברים, קבוצות למידה, הוא גם חשוב כדי להצליח, כי לא תמיד אנחנו יכולים לראות את הכל בעצמנו. הלמידה נעשית גם תוך כדי הפריה הדדית, שאילת שאלות שמובילות לחקר אחר ידע חדש. בשלבים מאוחרים, אפילו למנטר אנשים אחרים יכול לחזק אצלנו אספקטים מסוימים בלמידה.
אפשר ללמוד רק במקום העבודה?
בפודקאסט דיברנו על כך שהלמידה הכי טובה מתבססת על חוויה או כאב מוחשי, ולכן קל לנו מאוד ללמוד במסגרת התפקיד שלנו במקום העבודה, שם ה"חשוב" וה"דחוף" מתמזגים. אם יש לנו מנטורשיפ טוב ובעיות מספיק מאתגרות, זו הדרך הכי טובה. מקומות עבודה מסוימים יעודדו אותנו להגר לתפקיד אחר במסגרת הארגון אם נרצה בכך. אך לא תמיד המצב האידיאלי קורה בשטח.
יש סיטואציות שבהן הלמידה במקום העבודה איננה מספקת. לדוגמה, אם אנחנו לא מאותגרים במסגרת התפקיד שלנו, אם אנחנו בכלל בכיוון של להגר למקום עבודה אחר או לתפקיד אחר, ומקום העבודה לא מעודד אותנו לעשות את זה. במקרה כזה נצטרך גם לפזול החוצה, לחפש התנסויות ופרוייקטים גם מחוץ לשעות העבודה.
אפשר לעשות זאת ע"י התנדבות בארגונים מסוגים שונים שיכולים לנצל את הידע שאיתו אנחנו מגיעים, ודרכם ללמוד ולהתנסות בתחומים אחרים (למשל קודה מאפשרים להתנסות בפיתוח תוכנה למטרות חברתיות), ואפשר גם לפתח פרוייקט צד באופן עצמאי. לדוגמה בתחומי ה-Data אפשר להוריד מהרשת בחינם מסדי נתונים שונים ולבנות פרייקט צד באמצעותם.
ככלל התנדבות ופרוייקט צד היא תמיד חיובית, ללא קשר לסיטואציה במקום העבודה. הם יכולים להיות האקס פקטור שלנו בחיפוש האתגרים הבאים, להגדיל את נפח העיסוק שלנו, וגם אנחנו לומדים המון על הדרך. הפודקאסט שלי הוא פרוייקט צד כזה, שנועד גם כדי להכיר אנשים חדשים וגם כדי להשלים חוסרים שלדעתי יש לי בתחומים של שיווק ותוכן.
איך לבחור פרוייקט צד?
אייל ממליץ לבחור לעשות פרוייקט צד בנושא שאנחנו פחות מכירים, הוא מעניין אותנו והוא עובר בדרך שלנו להגשים את המטרות שלנו- שהפרוייקט צד ישלים חוסרים שלנו. אנחנו צריכים להתחבר אליו (למשל אל הבעיה שאנחנו מנסים לפתור במסגרת הפרוייקט).
חשוב להתחבר לאנשים בפרוייקט – לעשות איתם תיאום ציפיות ולהבין האם הציפיות של כולם תואמות, ולהבין האם כיף לך לעבוד איתם והאם הם באים ללמוד ולעבוד כמוך.
בנוסף, פרוייקט צד מעמיס עלינו שעות עבודה נוספות, אנחנו צריכים לעשות אותו על הצד הטוב ביותר שאנחנו יכולים ולכן חשוב להבין האם יש לנו את ה-Capacity כדי להשקיע בו.
חשוב להבין שפרוייקט צד לא חייב להיות קשור באופן הדוק לתחום המקצועי שלכם. אני לקחתי אספקטים מסויימים מהעבודה על הפודקאסט לניהול מוצר (הכרת קהל היעד, פרסונות, היכרות עם אנשים, שאילת שאלות, שיווק), ולמרות שהוא לא קשור באופן ישיר – אני מנהל את הפודקאסט כפי שהייתי מנהל מוצר כלשהו. היתרון הוא שניתן לעשות זאת לבד, אך החיסרון הוא שצריך לדעת לספר את הסיפור ולהצדיק את העשייה הזו, קודם כל לעצמנו, כדי שנוכל לוודא שאנחנו אכן לומדים כמו שהיינו מצפים.
למידה דרך ריאיונות עבודה
ריאיונות עבודה יכולים להיות אחלה טריגר ללמידה. הם משמשים לנו סוג של עין חיצונית שבוחנת כמה אנחנו שווים, אנחנו לומדים על הדרישות המשתנות בתחום שלנו מהעובדים, וגם כחלק מההתכוננות לריאיונות עבודה אנחנו לומדים עוד בעצמנו.
אייל ממליץ ללכת להתראיין לאורך הקריירה, גם אם אנחנו מרגישים יחסית בטוחים במקום הנוכחי. זו הדרך שלנו לקבל פידבק חיצוני על מה שאנחנו שווים.
מה עושים כשיש לנו כל כך הרבה מה ללמוד?
לפעמים לאורך התהליך אנחנו מרגישים overwhelmed מכל הנושאים שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים ללמוד. למשל לאחר ריאיון עבודה שבו הבנו שאנחנו רחוקים מאוד מדרישות התפקיד.
בנקודה זו אנחנו צריכים להבין מהן הנקודות שעליהן אנחנו צריכים לעבוד, ולמצוא את הדרך לחזק אותן: אם זה ע"י קורסים, התנסות במקומות העבודה, התנסות חיצונית ע"י פרוייקט צד. חלק חשוב מאוד בהרפתקאת הלמידה שלנו היא התיעדוף של הנושאים – לפעמים נרצה לסתום דווקא את החורים הגדולים, לפעמים נבין שעדיף להתחיל עם הפערים הקטנים יותר.
איך נדע לתעדף? גם לפי היעד הבא שאליו אנחנו מכוונים (מטרות ויעדים), גם תוך היכרות עם עצמנו וחוזקותינו – אולי יש נושאים שיותר קל לנו ללמוד בדרך כלשהי? וגם באמצעות אנשים מקצועיים יותר מאיתנו – במקום העבודה, ברשתות החברתיות ובפרוייקטי צד שנוכל להיעזר בדעתם ואף ללמוד מהם.
לכל אחד יש חורים מסויימים, לא נוכל להיות טובים ביותר, לכן רצוי להדגיש תמיד את החוזקות שלנו ודרכם לכפר על החורים שלנו. לדוגמה, אני תמיד מציג את יכולות הלמידה הטובות שלי ואת היותי לייפלונג לרנר, כדי להתמודד עם אתגרים שעדיין לא נתקלתי.
תעצרו!
אל תמלאו כל חור בלו"ז שיש לכם בלמידה. לפעמים אנחנו צריכים לשקוט, לעצור, לשים את המוח במצב פסיבי וגם לעבד את המחשבות שלנו.
זה בסדר גם להניח ללמידה העצימה כמה ימים או אפילו חודשים, כי אנחנו בשלב בחיים שאנחנו לא צריכים את זה. יש לי רגעים שאני כל כך עמוס בעשייה, שאין לי זמן אפילו לשמוע פודקאסטים ואני מרגיש שאין לי כרגע את הדחף ללמוד ולאכול את הראש עם תוכן נוסף. זה בסדר לקחת הפסקות, ולחזור בכוחות מחודשים כשנצטרך.
להעמקה נוספת
ללמוד איך ללמוד עם אור דניאל
לעשות את מה שאני לא יודע.ת עם תום אורבך
לייפלונג לרנינג עם ליאור פרנקל
מנטורינג עם שלי סבר
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com