ענבר בדיאן לא מסתפקת בלהיות “רק” מנהלת מוצר במייקרוסופט, ובמסגרת הפרוייקט שלה “חושבים קדימה” היא מחברת בין תלמידים בבית הספר לעולם האמיתי. בכך היא יוצרת אימפקט רחב בדרך שלא מתאפשרת לה במסגרת הדייג’וב הרגיל.
את הפרק שלפניכם אפשר לקחת ל-2 מקומות שונים: מצד אחד הוא מספק הצצה לתופעה שנקראת “גם וגם”, של אנשים שבוחרים לפתח פרוייקט או משרה נוספת כדי לענות על צרכים אישיים, לגעת בהרבה תחומים ולהשפיע בדרכים מגוונות. מצד שני, הסיפור של ענבר מכיל נגיעות של הרבה מיומנויות שכבר דוברו בפודקאסט, ואפשר לקחת אותו כקייס סטאדי לאיך המיומנויות מתחברות תוך כדי עשייה.
בפתיחתה של שנה חדשה הגענו גם לפרק ה-30 בפודקאסט. ענבר ואני מעודדים אתכם לעשות את מה שתמיד חלמתם עליו, ולשבור את המוסכמות הישנות של מומחיות וקריירה.
למה לעשות גם וגם?
הדורות האחרונים – דור ה-Y, המילניאלס, דור ה-Z, הם דורות שמנסים לשלב ולמקבל – לטרוף את העולם, להתנסות, לשבור מסלולי חיים ותיקים שכבר לא מתאימים לעולם העכשווי. כיום יותר ויותר אנשים יוצרים לעצמם את צורות החיים שלהם – חלקם עובדים במשרה מלאה ומפתחים פרוייקט צד, חלקם בנוסף למשרה העיקרית מפתחים עסק קטן או עובדים כפרילנסרים.
הם עושים את זה כי כל “גם” עונה על צורך אחר. למשל אצל ענבר העבודה שלה כמנהלת מוצר עונה על הצורך הטכנולוגי – לפתור בעיות מורכבות לאנשים בדרך טכנולוגי, אך מצד שני הפרוייקט שהיא מובילה מאפשר לה להוביל שינוי ואימפקט חברתי בקנה מידה רחב, באופן ששונה לגמרי מהתפקיד “העיקרי” שלה.
איך כל "גם" גורם לשני להתעצם?
היופי בשילובים המעניינים האלה הוא שההתנסויות שלנו מאפשרות לנו גם למידה שונה. בפרקים קודמים דיברנו גם על למידה מעשייה וגם על יצירתיות, ככל שנתנסה בתחומים שונים יהיו לנו יותר כלים לפתור בעיות בדרכים שונות.
כך הניסיון של ענבר ביזמות החברתית משלים את הניסיון שלה בניהול מוצר – מניהול המוצר היא למדה לגרום לדברים לקרות, וכיזמת חברתית היא למדה גם לגלות אמפתיה לאנשים שהיא לא דווקא מכירה, גם לנהל צוות, ליצור קשרים עם גופים שונים – וההתנסויות האלה משני תחומים שונים משלימות אחד את השני. היופי הוא שכל “גם” הוא מעניק לנו זוג משקפיים אחר, שדרכם העולם נראה לנו קצת שונה.
כל “גם” מוסיף גם למורכבות של האישיות שלנו, וזה מאתגר לשלוף את ה”גם” המתאים למול אדם שפוגש אותנו לראשונה. אנשים כאלה לעיתים לא תופסים “גם” אחד שלהם כעיקרי, אלא נעים בין הזהויות השונות שלהם.
מהם החסרונות בלהיות גם וגם?
החסרון הכי גדול הוא ה-context switch התמידי, לקפוץ מדבר לדבר, שמביא איתו קשיים בניהול זמן, בהתמקדות, ויש הרבה ויתורים שצריך לעשות. הכל נהיה מאוד חשוב וכל הזמן צריך לתעדף מה בא לפני מה: מה יותר חשוב? איפה אני יותר משמעותי? מה יותר דחוף?
הטיפ של ענבר בהקשר הזה הוא להשתדל במסגרת הזמן שאנחנו עוסקים בכל “גם” להתפקס בתוכו כמה שיותר – כשאנחנו בעבודה אנחנו בעבודה וכדאי שנתרכז בה, וכשאנחנו עוסקים בתחומים הנוספים אז להשקיע בהם את הכל.
מצד שני, ענבר מודה בעצמה שאפילו היא “גונבת” קצת משעות העבודה הפורמליות שלה בשביל הפרוייקט, אך ברור לכולנו שזה פועל גם בכיוון הפוך. אני לא חושב שיש מישהו מאיתנו שלא נתן במקום העבודה שעות נוספות או נשאר עד מאוחר כשצריך.
חסרון נוסף בגם וגמיות הוא הקושי בלהוביל פרוייקט לבד מצד אחד, והקושי בלגייס אנשים מצד שני. לא כל פרוייקט אפשר להוביל לבד, ויש קושי מטורף בלגייס עוד אנשים שיהיו מחוייבים לפחות כמוך גם לפרוייקט וגם לאנשים האחרים, שיעזרו לך לפנות זמן לדברים אחרים ושירימו אותך כשקשה. זה תיק גדול כי מצד אחד עוד אנשים מייצרים עוד מחוייבות, זה נהיה חשוב וקשה יותר, ומצד שני אולי להוביל לבד זה קשה הרבה יותר כי אין אחרים לצרה. כך או כך, זה ממש לנהל עוד חיים.
האם גם וגמיות פוגעת במומחיות?
אפשר להסתכל על גם וגמיות ומומחיות כניגודים. כיום עדיין מומחיות נתפסת כשקידה לעומק בתחום אחד, והתפיסה של “גם וגם” היא מראש לא לעשות רק דבר אחד. המפתח הוא שבכל סיטואציה אנחנו גם מרוויחים וגם מפסידים.
ההפסד המשמעותי בלהיות גם וגמי הוא הזמן והפוקוס כדי להקדיש לתחום אחד. הכאב מורגש בדרך כלל מתי שתחום אחד נתפס על ידינו כתחום עיקרי, או אפילו יש ציפיה מהסביבה שלנו שנתמקד. מעבר לכך שענבר מציעה לשדר לסביבה את העובדה שיש לנו עוד עיסוקים והעבודה, למשל, היא לא כל חיינו, מראש אנשי הגם וגם בוחרים להתפתח יותר לרוחב מאשר לעומק. וכאן נמצא היתרון.
גם וגמיות זה מיינדסט ששונה ממסלולי התעסוקה המובנים, הוא מאפשר לנו להתנסות על חם בתחום אחד ולתרגם את הניסיון שצברנו לתחום אחר. הוא מאפשר לנו לנסות יותר ברגליים מאשר ללמוד באופן תיאורטי רק תחום אחד. אם נשכיל לתרגם את הניסיון בין התחומים אנחנו נוכל לפתח מומחיות אחרת, רחבה יותר, ושונה יותר ממומחיות קלאסית.
הטיפים של ענבר כדי להיות גם וגם
קודם כל אנחנו צריכים להחליט שזה מספיק חשוב לנו. אם אנחנו לא נבין למה אנחנו רוצים לפתח עוד תחום, לעולם לא באמת נוכל להיות מחויבים לו במאת האחוזים, לוותר על הרבה רצונות אחרים כדי להגשים את זה.
הדבר השני – אל תחכו, פשוט תתחילו לעשות. תתחילו לכתוב חזון על דף, דברו עם אנשים על הרעיון שלכם, תתחילו מצעד קטן שיעזור להגיע לצעד גדול. לצאת עם פרוייקט חדש זה יכול להיות קשה, זו יציאה מאיזור הנוחות, והמפתח הוא להתחיל מצעדים קטנים. הרבה מאיתנו מחכים ו”מתבשלים” עם הרעיון שלנו, מחכים שיהיו יותר אנשים סביבנו, אך ככל שנחכה יותר יהיה לנו יותר קשה להתחיל. החוכמה היא להתחיל ולקבוע את הקצב הנכון, אבל כשמתחילים זה הופך להרבה יותר קל.
להעמקה נוספת
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com