הדרך שבה אנחנו מזהים אתגרים וחושבים כיצד לפתור אותם רצופה בשגיאות מתודולוגיות שכולנו חוטאים בהן. חלק מהשגיאות הן לקפוץ מהר מידי לפתרון עוד לפני שניתחנו את האתגר שאנחנו צריכים לפתור וחשיבה מוכוונת פתרונות טכנולוגיים.
הזמנתי את אסף פרל-ברשדסקי, אינוויישן דיזיינר (ולא מעצב חדשנות), כדי לשחוט כמה פרות קדושות בדרך שבה אנחנו מפצחים אתגרים (ולא בעיות). כי חדשנות היא לא תמיד לעשות משהו חדש לגמרי, היא לא קיימת רק בעולם הטכנולוגי, היא תהליך מאוד סדור, מאורגן ומתמשך, והאקתון הוא לא התשובה להכל.
אם חדשנות, אתגרים ושינויים מעניינים אתכם, אנחנו מחכים לכם 😊
מה זו חדשנות (Innovation)?
בשנים האחרונות חדשנות נמצאת סביב העולם הטכנולוגי. ההגדרה של חדשנות היא תהליך שמייצר ערך לפתרון. הערך לא חייב להיות רק בעולם הטכנולוגי, וטכנולוגיה לא חייבת להיות הפתרון היחידי. גם ההגדרה של טכנולוגיה היא לא דווקא מה שאנחנו מכירים. טכנולוגיה היא תורת האומנות, היכולת לשפר את החיים באמצעות כלים.
אפשר לקחת לדוגמה אילון מאסק וטסלה. טסלה היא לא דווקא המכונית החשמלית הכי טובה בעולם, אך טסלה יצרה אנגייג’מנט ללקוחות בדרכים אחרות: הטיס את הטסלה לחלל (חדשנות בשיווק ובמיתוג), הזמינה לקוחות לבנות את הטסלה (חוויה חדשנית ולהיות חלק בתהליך), והסתכלה על הרבה חווית שקשורות ברכב שנותנות ערך (למשל הודעה כשהכלב נשאר במכונית ממוזגת).
נתנו בפרק גם דוגמה למכשיר להקלטות לפודקאסט שאהוב על שנינו. החברה שייצרה את המכשיר (זום, לא זאת שאנחנו מכירים) היא חברה ותיקה וייצרה הרבה דגמים של מכשירי הקלטה. אך המכשיר שעליו דיברנו הוא מכשיר פחות טוב טכנולוגית, אבל מכיל הרבה יותר יכולות והבנה מקסימלית של מה זה להיות פודקאסטר. הם הורידו בעצם הרבה פיצ’רים למתקדמים, חשבו על מקסימום פשטות, ויצרו לעצמם יתרון תחרותי עם טכנולוגיה לא הכי חדישה.
איך מובילים Innovation?
הובלת חדשנות היא ניצוח על תהליך של מחקר והעלאת רעיונות, שרק בסופו מגיע השלב של הפתרון הסופי. אנחנו רגילים לחשוב בצורה מאוד תבניתית של בעיה-פתרון, וקופצים לפתרון עוד לפני ששהינו מספיק ב”עולם האתגר” והבנו מה אנחנו בכלל מנסים לפתור. חשוב לבנות את התהליך של הכרת האתגר בצורה טובה ולכן יש דגש רב על הובלת התהליך כזה.
דוגמה מעניינת בהקשר זה היא האקתון. התהליך בהאקתון הוא לרוב לא מאוד מובנה: יש אתגר, יש צוותים שמנסים לתת פתרון לאתגר, ופחות או יותר זה הכל. האקתונים לפעמים מושכים חזק מידי לפיתוח של פתרון בפועל, במקום להציג רעיון קונספטואלי. לדעת אסף האקתונים צריכים הבנייה והדרכה שמתחילה לפני ההאקתון ומסתיימת לאחריו, וההאקתון הוא רק שיא של תהליך.
האקתון הוא מסגרת של מגבלות כדי לייצר חשיבה בתוך הקופסה. האנשים היצירתיים ביותר מתמודדים עם אתגרים מרובי משתנים ומגבלות, כי אם אין מגבלות אין גם אתגר. זוהי גישה שונה מהגישה שאולי חלקינו רגילים אליה: לחשוב מחוץ לקופסה. דווקא מאתגר יותר לחשוב איך אפשר לפתור אתגר בתוך המגבלות הקיימות.
מחקר
אנחנו חייבים להכיר את התחום שבו אנחנו מנסים לפתור אתגרים, אם לא נבצע מחקר אמיתי ועמוק גם מרחב הפתרונות שניצור יהיה מאוד מוגבל. למשל בהאקתון שמוביל אסף “האקותיזם” במטרה ליצור פתרונות הקשורים בחוויות של אנשים בספקטרום האוטיסטי, ההאקתון מתחיל בהרצאות, חקר ולמידה עמוקה עוד לפני ההאקתון עצמו.
חשוב מאוד להבין מתוך המחקר איזו בעיה או אתגר נכון לפתור, מי הם האנשים או בעלי העניין שמעורבים בבעיה, איך הם ניסו לפתור אותה, מה ניסו לפני. המסגור של הבעיה הוא קריטי כדי שנוכל להתייחס אליה באופן ספציפי ונטול מרעשי רקע של בעיות אחרות.
למשל, אסף הדגים שצוות ניסה לפתור את הבעיה של דעת הקהל המוסלמי לגבי דאעש. הצוות הבין שמצד אחד טרור ושאהידיות הם מעוררי כבוד בעולם המוסלמי, ומצד שני שהעולם המוסלמי מוקיע עבריינות. שינוי ההתייחסות ברשת לדאעש מטרוריסטים לעבריינים יצר את האפקט המבוקש.
רעיונאות - Ideation
משמעות השלב הזה בתהליך הוא לקחת את הידע שצברנו ולהתחיל לגלגל רעיונות להתמודדות איתו. בשלב הזה צריך לחשוב בגדול, מחוץ לקופסה, ואפילו להתעלם מחסמים או בעיות. לא לשים ברקסים, לחשוב בגדול ויצירתי.
בפרק הראשון בפודקאסט עם אורי אשכנזי פומרנץ דיברנו רבות על בריינסטורמינג, הטיפים האלה מעולים בדיוק לשלב הזה. מה שצריך לזכור הוא שחשיבה על רעיונות בקבוצה גדולה היא לא לגמרי יעילה, מכיוון שקשה מאוד לתת לכולם את המקום להתבטא ולהגיב: אומרים את הרעיונות שהמנהל יאהב, והאנשים השקטים נעלמים בקלות.
הרעיונות הטובים באמת נולדים מחיבורים בין כמה רעיונות, הרעיונות הראשונים הם די ברורים מאליהם ומאוד דומים. חשוב לתת דגש למגבלות ולמידת הישימות של הרעיונות רק בסוף, כדי לא להגביל את החשיבה שלנו.
שיטות לפירוק והרכבת רעיונות
כדי לבצע ולידציה לפתרון שמצאנו, SCAMPER זה סט של טכניקות של פירוק והרכבת הרעיון שלנו. כך נוכל להבין את המגבלות שלו, האם נוכל לשנות אותו טיפה (אדפטציה) כדי להתאים אותו יותר למצב הקיים. ראשי התיבות והפירוש שלהם – בתמונה.
לדוגמה, ביסלי שמפורר לפירורי לחם כדי לעשות לשניצלים (Put to another use), או המיקס של הביסלי והבמבה (Combine). חברות תעופה לואו קוסט צמצמו את כמות המושבים, הגדילו את תא המטען ובנפח הנוסף בתא המטען הם עושים שליחויות.
שיטת דה וינצ’י זוהי שיטה שבאמצעותה בונים “מחוללי רעיונות”. מפרקים את החלקים של הרעיון לעמודות, כותבים בכל עמודה את כל האופציות האפשריות, וכל פעם מריצים סימולציה לרעיון ע”י בחירה רנדומלית של פריטים בכל עמודה. אסף לדוגמה הכין ככה פויקה בערב של פויקה ויצירתיות: העמודות היו למשל ירקות, פחמימות, תבלינים, רטבים, ומרכיב סודי, וע”י הטלת קובייה הולחט מה נכנס לפויקה.
להעמקה נוספת
אסף פרל-ברשדסקי כל הדרכים ליצירת קשר
האקותיזם – הזדמנות לקחת חלק בהאקתון לפיתוח פתרונות עובר א.נשים על הספקטרום
להיות יצירתי עם אורי אשכנזי פומרנץ
חשיבה עיצובית עם מיקי מלניק
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com