אמפתיה היא הוויה פוטנציאלית בכל פעולת תקשורת שאנחנו עושים בנינו לבין עצמינו או לקשרים עם הסביבה שלנו, אבל אנחנו בכלל לא יודעים איך להפעיל אותה. גם כשאנחנו חושבים שאנחנו הכי אמפתיים – נותנים או נותנות עצות לחבר בבעיה, או מזדהים עם הסיפור של הצד השני – זו לא בהכרח אמפתיה.
פיתוח תודעה אמפתית זה לפתח מיינדסט שונה מהמוכר לנו כיום. זה קשה, זו עבודה שיכולה לקחת המון זמן בטווח הקצר, בעיקר כי קשה לפעול בצורה אמפתית בעולם שלא יודע להכיל את זה- עולם שמקדש את המהירות, חוסר הזמן ואת התנועה קדימה דרך כוחניות ותחרות.
מספיק להסתכל על הטרנספורמציה שעברה יפעת – היא הגיעה מתפקידים בכירים בעולמות המוצר והשיווק עד לאימון אנשים לחיבור פנימי עם עצמם ובהתאם גם עם הסביבה שלהם, בשיטת תקשורת מקרבת והמצפן. פיסה מהמיינדסט שפיתחה יפעת מובאת בפרק עמוק, מעניין ומטלטל.
מה זו אמפתיה?
אמפתיה זו היכולת שלך להיות נוכח עם האחר בלי שיפוטיות או דעה , היכולת שלך להיות עם האחר, עם הרצון להיות בחיבור אליו. ממש לנסות למקם את עצמינו בתוך העולם הפנימי של האחר, לנסות להבין מה הוא חש ומרגיש כרגע ובהתאם להתבונן בעולם מנקודת מבט שלו.
אני רוצה להרחיב את המילה עצמה – למשמעות של להיות בתודעה אמפתית. העולם המקצועי שלי, בעיקר לקוח מהתפיסה של תקשורת מקרבת– מרשל רוזנברג פסיכולוג ומייסד את המרכז לתקשורת לא אלימה – שיטת תקשורת ועבודה שקיימת כיום ב-120 מדינות. בנוסף, שיטת המצפן של ארנינה קשתן – שתרגמה את תורתו של מרשל והרחיבה אותה באינטגרציה רחבה יותר של תקושרת מקרבת, ביירון קטי וקונסטלציה משפחתית.
מה התפקיד של אמפתיה בתקשורת עם אנשים?
כדי להבין את החשיבות של אמפתיה בתוך תקשורת , שווה רגע להבין כמה הנחות יסוד שאיתם אני יוצאת לדרך:
כיום, אנחנו מונעים מביטוי של בסדר/לא בסדר, “נכון/לא נכון”: “אמור”, טוב ורע, ראייה של או- או, צודק/ לא צודק, שימוש בציוניות , הכללות, ביקורת, הקטנה,פרשנות פנימית – נרטיבים פנימים חזקים, פחד מדחייה.
כל אחד בדרך שלו יצר לו אסטרטגיית הישרדות שמתבססות מהיכן הוא הגיע- משפחה, חוויות, חברה – יש מי שמתפרץ, יש מי ששותק, יש מי שדוחה, יש מי שנמנע יש מי שלא מספיק לדבר….
יש מי שבתוך תקשורת עובר ישר מבעיה לפיתרון, או יודע מה נכון בשביל האחר. יש מי שמבקר ומסביר למה לא, יש מי שדורשים במקום לבקש, יש מי שמניח שמה שברור לך ברור לאחר. יש מי שישר מתנצל, יש מי שמוותר.
עם ההנחות האנושיות הללו אנחנו יוצאים לדרך להכיר שפה של צרכים ורגשות, חיבור עצמי, ביטוי עצמי, בקשה, הקשבה אמתפתית – מתוך רצון לחיבור
תקשורת זו האסטרטגיה או דרך הפעולה שעוזרת ליצור חיבור לצרכים שלנו. להיות בהוויה אמפתית זה להחזק הנחות יסוד של תקשורת: כל בני האדם שותפים לאותם צרכים, כל פעילות שלנו היא ניסיון לענות על הצורך, רגשות מצביעים על צרכים שנענו ולא נענו, כל בני האדם הם בעלי יכולת חמלה, לעולם יש משאבי טעינה לכולנו.
המסלול להוויה של שלום בקשר היא לא בהכרח דרך מענה של צורך אלא בחיבור פנימי, הצרכים של כולם שווים בחשיבותם.
מה הקשר בין אמפתיה כלפי עצמך לבין אמפתיה כלפי אנשים אחרים?
ברגע שאתה במהות אמפתית – בעצם זה לא משנה. ככל שאנחנו נהייה יותר בהשלמה ובקבלה על מי שאנחנו ובחיבור לעצמינו דרך גוף נפש ויכולת לדייק מה אנחנו צריכים ורוצים, ברגע שנדע לקחת אחריות על הצרכים שלנו, יהיה לנו קל להיות בעמדה הזו כלפי אחרים.
לפתח אמפתיות לאנשים מהמעגל הרחוק זה אפילו יותר קל. זה מאפשר תרגול נהדר להיות בהוויה כזו, כי אז בהכרח זה לא יושב על דרך התמרה של נרטיב פנימי או הפחד שזה יושב על האשמה או שאני לא מספיק טוב. אלו הנחות יסוד שמופיעות בקשרים קרובים יותר.
אנחנו לא מוותרים על עצמינו. זה בדיוק השינוי בתפיסה שנדרש לאמן – הקשבה לא אומרת הסכמה. כאב של אחד לא בא על חשבון של האחר. אנחנו רגילים להיות בתרבות שלחשוב שלא יהיה לנו מספיק זמן או מקום או כל דבר אחר.
איך אפשר לשפר את האמפתיה שלנו?
דרך תרגול. קודם כל מודעות – התבוננות של זה. ממש לומר לעצמיך אני רואה / שומע אותי אומר לעצמי שאני…
לשאול את עצמיך שאלות, לשאול את האחר שאלות, מתרגמים שיפוטים לצרכים, מתרגלים הקשבה בשתיקה, יש ממש תרגילים של 5 שאלות שמכין אותך לשיחה טעונה. יש משולש היחסים המודעים, שממש עושה תהליך שעובר איתך על כל אחד מהחלקים – החיבור לעצמיך, ביטוי עצמי וההקשבה אמפתית.
זה ממש ממש שריר – במצפן קוראים לזה אהבה- אומץ, הקשבה, בחירה והתמרה.
להעמקה נוספת
יפעת גרוס אריאב בפייסבוק ובלינקדאין
תקשורת מקרבת עם רחלי בן עמרם
חשיבה עיצובית עם מיקי מלניק
פיצוח אתגרים עם אסף פרל ברשדסקי
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com