בואו נשחק משחק. לכו לאיש החינוך הקרוב אליכם ותשאלו אותו: מה המשמעות של חינוך? ושל למידה? מה ההבדל בין חינוך ולמידה?
אלו שאלות כל כך מכשילות שסביר להניח שאיש החינוך שלכם פשוט יתחמק מלענות עליהן. הוא יגיד לכם שבבית הספר עוסקים בלמידה ובבית בחינוך, או ההפך, וכמה שזה לא צריך להיות ככה. הוא יספר לכם סיפור יפה שקשור לשאלות האלו בעקיפין. הוא יעשה הכל כדי שתרדו ממנו ותעברו לשאלה הבאה. אלא אם כן הוא ממש אוהב אתגרים.
אם הוא אוהב אתגרים, הוא יענה על השאלה, ואז תניחו שתמצאו גם איש חינוך שחושב ההפך ממנו. ולא, זה לא בגלל שאנחנו יהודים ויש לנו יותר מידי דעות, פשוט רובנו כל הזמן משתמשים בשני המושגים האלה בלי לחשוב מה הם בעצם אומרים.
החלטתי לעשות סדר ולדעת להבדיל, לפחות בעצמי, בין חינוך ולמידה. חיפשתי פוסטים ומאמרים באנגלית, שאלתי הרבה שאלות בקהילות מחנכים כדוגמת חינוך 2020. בסופו של דבר הייתי צריך להכריע בעולם של ניגודים כה רבים.
בפוסט זה אציג את ההגדרה שלי. מבחינתי הפוסט הזה הוא רק חלק מתהליך הלמידה שלי (או של החינוך שלי?) , ולמרות שהוצאתי אותו לאור – הוא לא שלם, לא חלוט, ואשמח לשנות אותו גם בעתיד.
הכל מתחיל מחינוך?
אז נתחיל, איך לא, בהגדרת המושג “חינוך”.
רוב הפוסטים באנגלית שעסקו בנושא, התייחסו לחינוך במובן הפורמלי שלו – המסגרת הקשיחה של בית הספר, מסגרת הסילבוס. לדעתי ההתעסקות בחינוך פורמלי היא לא התמונה המלאה. אז מה כן?
חינוך הוא תהליך השפעתי ותודעתי שמטרתו להועיל לאדם ולהוביל לשיגשוגו. נשמע פשוט נכון? המשפט הזה הוא כל כך מורכב.
את החינוך מקבל האדם מסביבתו, החל משלב ינקותו ועד לבגרותו. למרות שמערכת החינוך נגמרת בכיתה יב’, האדם ממשיך לעבור תהליך חינוכי גם בבגרותו. הוא גם מעביר את החינוך שקיבל חזרה לסביבתו, לילדיו, לתלמידיו, לדור הבא.
השיגשוג של האדם קשור כמעט תמיד לסביבה והקהילה שבו גדל. חינוך לשיגשוג אישי, על חשבון אחרים, יוצרת לטעמי את כשלון תהליך החינוך בטווח הארוך. מה יועיל אדם מחונך שפועל למען שגשוגו העצמי אם אינו חלק מקהילה, חברה ועם? זו אחת השאלות המרכזיות שעוסקת במטרה של חינוך.
השאלה שאני שאלתי את עצמי לאחר כתיבת המשפט היא – מהו אותו תהליך חינוכי? מה הוא כולל?
מהו התהליך החינוכי?
התהליך החינוכי מתחיל קודם כל בערכים: נורמות התנהגות ומידות, דפוסי חשיבה, תפיסת עולם, וגם ערכים ספציפיים יותר. זה מתחבר לכך ש”החינוך הוא מה שנשאר אחרי ששכחנו את כל מה שלמדנו”.
הערכים עליהם גדלנו נשארים איתנו, אך הם משתנים בהתאם לניסיון שלנו, לידע שספגנו ולמיומנויות ששיכללנו. בדרך כלל החינוך יהיה לערך מסוים שאותו המחנך מנסה להעביר.
מיכל זק כתבה כי התהליך החינוכי כולל גם ליווי, הנחיה, הדרכה, דוגמא אישית, השראה, נוכחות, התבוננות, פעולה בצוותא, שאילת שאלות, הטלת מגבלות, חקר, יצירה משותפת.
אני חושב שהכלי החזק מכל אלה הוא הדוגמה האישית, ששאר השיטות יונקות ממנה. כל זה יכול להתרחש בבית הספר ובמסגרות חינוכיות אחרות, “לא פורמליות”.
המניע הפנימי של האדם הוא דווקא ללמידה ולא לחינוך. אז מה זו בעצם למידה?
ללמוד מהי למידה
באתר אבני ראשה מתייחסים לכך שללמוד מהי למידה זו משימה אינסופית. יש גם אינסוף הגדרות ותיאוריות ללמידה, מה שהופך את משימת ההגדרה למסובכת מאוד.
בגדול, למידה היא תהליך של רכישת ידע, מיומנויות, כלים וערכים. אבל, רגע, זה בעצם דומה מאוד לחינוך, לא?
צורת הסתכלות אחת על למידה היא כתוצר של חינוך, כאחד המופעים של חינוך. אורי ליבנה ביטא זאת בדוגמה יפה: “כושר הוא מופע אחד מני רבים לאורח חיים בריא. ניתן לעשות כושר נכון או לא נכון וכך לקדם או לא לקדם אורח חיים בריא. ניתן לא לעשות כושר בכלל ועדיין לקדם אורח חיים בריא”. למידה היא חלק מתהליך חינוכי.
מטפורת הרכישה מדגישה את החשיבות של יד מכוונת בלמידה. היא מסבירה שלמידה היא רכישה של יישות: ידע, מושג, תפיסה, רעיון, מחשבה, משמעות, מובן, סכֵמה, עובדה, ייצוג, חומר, תוכן. כל אלה מובלים ע”י מורה, שמעביר את היישות לתלמידים.
האם ההסבר הזה שלם? האם יש למידה שהיא לא תוצר של חינוך?
הצורך הפנימי ללמידה
למידה היא צורך פנימי של האדם, ושל בעלי חיים רבים. חוקרים רבים הבינו כי הצורך ללמידה הוא פנימי וקיים בנו מילדותנו, אם לא מהרגע שנולדנו. אפשר ללמוד לבד באמצעות חיזוקים מהסביבה והקהילה שלנו, גם לפי מטפורת ההשתתפות. ככה למדנו לדבר, לאכול וללכת.
השאלה היא – האם הלמידה העצמאית, או הצורך הפנימי ללמידה, הוא בהכרח חלק מתהליך חינוכי?
אפשר גם ללמוד ללא חינוך. הדוגמאות לכך הן רבות: למשל, אפשר ללמוד מתמטיקה ללא חינוך באמצעות הבנת הכללים, החוקים ורכישת מיומנויות מתמטיות.
המענה השלם יותר תמיד מלווה בחינוך, תמיד מלווה בערכים. בדוגמה הזאת הערכים הם למשל התמודדות עם קשיים, מצויינות, חקר והשקעה. אני חושב שזה מה שמבדיל מורה מ”סתם מורה”, ל”מורה לחיים”.
ידע, ערכים ומיומנויות
עדיין לא סיפרתי לכם את כל האמת. יש גם הצעות אחרות להבדל בין חינוך ולמידה.
עד עכשיו התייחסתי ל”תוכן הנלמד” כמקשה אחת. אם אנסה להכליל, מדובר בשלושה: ידע, ערכים ומיומנויות. יש אנשי חינוך שחושבים שהערכים שייכים לחינוך והידע ללמידה, וזה ההבדל בין חינוך ולמידה.
מה לגבי מיומנויות? לגמרי אין הסכמה. במיומנויות אני מתכוון למשל ללמידה מכישלונות, יציאה מאיזור הנוחות, ושלל מיומנויות שנוהגים לכנות כ”מיומנויות רכות”, או “מיומנויות המאה ה-21”.
אני לא חושב שניתן להפריד בין ידע וערכים. הם מעשירים זה את זה, הם משלימים זה את זה. באמצעות ידע ונסיון אנו דבקים פתאום בערכים שונים גם בבגרותנו. גם כשאנחנו מלמדים ידע בלבד, תמיד מתלווה לכך תוכן ערכי, לפעמים בלי להרגיש. אגב, יש שיטות למידה שהן מונחות ערכים.
אם כך, איך נוכל להפריד בין למידה וחינוך?
אז מה ההבדל?
הגענו לחלק המעניין באמת. אחרי שמנסים להגדיר “חינוך” ו”למידה”, שואלים לא פעם, מי מכיל את מי? האם למידה מכילה חינוך, ועוד כל מיני דברים, או בדיוק ההפך? אולי הם שני גורמים נפרדים? אולי סיבה ותוצאה?
הצעה אחת היא שלמידה מכילה בתוכה חינוך. כבר אמרנו שיכולה להתרחש למידה ללא ערך חינוכי, הדגמנו זאת על מתמטיקה אך הדוגמאות לכך רבות. אבל האם כל חינוך הוא למידה?
זה לא ממש נכון, כי אפשר לחנך ללא למידה, לפחות במובן הצר שלה. אני חושב על חינוך נוקשה שמונע מתוך פחד, שקרוב למה שמכנים “חינוך מחדש”. אמנם לומדים להתנהג אחרת תחת פחד, אבל אני חושב שבאופן פנימי הידע שלך לא משתנה, גם לא הערכים.
האם חינוך מכיל למידה? מעבר לכל מה שאמרנו, אפשר גם לחנך ללמידה. מושג זה מופיע במאמר של יורם הרפז. אז הלמידה היא גם ערך בפני עצמו, ויש שחושבים שהערכים הם אבני הבניין של התהליך החינוכי. אבל אם חינוך מכיל בתוכו למידה אז כל למידה היא בעצם חינוך, וכבר הסכמנו שזה לא חייב להיות ככה.
חינוך ולמידה נחתכים, זו התשובה הנכונה לדעתי. יש בהם גם חלקים מופרדים, יש בהם חלקים שהם אותו דבר. היחס בין החלקים לא ידוע, אני לא חושב שאפשר להגדיר באיזה אחוז הם נחתכים.
גם מחשבה זו היא בעייתית. קל יותר לחוש שלמדנו משהו חדש, בעיקר בגלל המניע הפנימי, אבל קשה לחוש שהתחנכנו. הכוונה שלי בחיתוך היא אותם תהליכים או סיטואציות שיש בהם גם חינוך וגם למידה.
מהן ההגדרות שלכם?
לסיפור הזה אין סוף. אני בטוח שרבים יהיו אלה שלא יסכימו איתי. הצגתי כאן מחשבות רבות שהן קצת סותרות, וזכותכם גם להאמין ולהגדיר זאת בצורה אחרת.
יצרתי גם אינפוגרפיקה שמציגה את עיקרי הדברים, אותה תוכלו לשתף עם חבריכם. בלחיצה על התמונה היא תיפתח באיכות מיטבית.
