הביטוי העתיק “ידע הוא כוח” הושרש בילדותי מכל כיוון. כולם רצו בשבילי שאהיה בעל ידע, שאהיה בעל כוח. כולם – ההורים, המורים, הם הרי אלו שיודעים. אף פעם לא התעמקתי יותר מידי במשמעות של הביטוי הזה, אלא קיבלתי אותו פשוטו כמשמעו. הביטוי מוגש לעיתים קרובות כאקסיומה – כדבר ברור לכל שאין צורך להוכיחו, ומעטים האנשים שמהרהרים במשמעותו.
אני מציע לפרק לגורמים את הביטוי הזה על מנת שנוכל להבין אותו לעומק.
מהו ידע?
טינה סיליג היא מרצה בחירה לחדשנות וליצירתיות באוניברסיטת סטנפורד. היא מתייחסת לידע ולמקורותיו בספרה “InGenius“, שתורגם לעברית כ”אתה גאון”.
ידע, היא טוענת, הוא הדלק של הדמיון. לא משנה אם אנחנו מדברים על מתמטיקה, מוזיקה או ביולוגיה, ככל שאנחנו יודעים יותר, אנחנו יכולים גם ליצור יותר. לצערי הרב לא ניתן למצוא תרופה לסרטן ללא ידע מקדים של עשרות שנים ברפואה או בביולוגיה שניתן להתבסס עליו במחקרים.
ידע הוא רב מימדי, נבנה שכבה על שכבה, וכמו שבניין לא נבנה מהקומה העשירית, כך תמיד אנו מתחילים עם רכישת ידע בסיסי שיעזור לנו בשלבים הבאים.
זה גם ההסבר לביטוי “ידע הוא כוח”, פשוטו כמשמעו, ככל שאדע יותר אצליח יותר.
Windows
אני אוהב מאוד להמשיל ידע בנושא מסוים לחדר סגור. ככל שאנחנו יודעים יותר, ככה החדר גדול יותר. החדר יכול להיות ענקי, מלא באביזרים, משחקים, אולם כדורסל, קהל, ואנחנו יכולים מאוד להינות בתוכו וליצור עולם ומלואו.
אבל אחרי הכל מדובר בחדר אחד.
ככל שאנחנו מעמיקים בידע בתחום אחד אנחנו מתרחקים מהקירות, מהחלונות והדלתות. אנחנו סוגרים את עצמנו בחדר, ולפעמים מאבדים קשר לעולם שבחוץ. ככל שאנחנו רוכשים יותר ידע אנחנו עלולים שלא לשים לב לכך שהוא משתנה, ואנחנו בעצמנו הופכים ללא רלוונטים יחד עם כל העולם שבנינו בתוך החדר.
חוסר ידע הוא כוח?
האם חוסר ידע לא מהווה בעצמו כוח? יש גם יתרון רב לחשיבה של מתחיל, שבאמצעותה אנחנו ניגשים לאתגרים ללא ידע מוקדם, ללא אמונות מושרשות.
אנשים שיודעים לעשות זאת עובדים אחרת לגמרי. החדרים שמסמלים את הידע שלהם אולי קטנים ומוגבלים, אך הם מלאים בחלונות ובדלתות המקשרות בין תחומים משיקים או קרובים. הם עסוקים בהרחבת החלונות והדלתות שלהם – לאנשים שיודעים יותר מהם, לאתגרים שהם רוצים להתמודד איתם – כי הם לא יודעים שאי אפשר, אין להם תקרות זכוכית.
יזמים מצליחים באים לא פעם מחוץ לתחום היוזמה החדשה שלהם, ובזכות כך הרעיונות שלהם חדשניים ואינם חסומים ע”י דוקטורינה כלשהי. הם מתבססים על הצלחה קודמת, עוטפים את עצמם באנשים שיודעים יותר מהם, אך בסופו של דבר הם גוזרים את הקופון.
שמעתם על הסיפור של רוג’ר בניסטר? הוא האדם הראשון שהצליח לרוץ מייל בפחות מ-4 דקות. רופאים רבים הוכיחו שזה בלתי אפשרי, מחקרים פורסמו, טונות של ידע הופגן, תקרות זכוכית נבנו. היה צריך רק סטודנט אחד לרפואה שאפילו לא היה אתלט רב כישרון כדי לנפץ אשליה, כדי לנפץ ידע. אחריו כבר מאות אנשים הצליחו לעשות את זה.
חוסר ידע הוא לא דווקא בורות. החוכמה היא לדעת גם לקפוץ מחדר לחדר כשצריך ולהיות רב גווני, במיוחד בעולם שלנו שלא מפסיק להתחדש.
הכוח האמיתי
אם נחזור לביטוי “ידע הוא כוח”, אני ממעט להשתמש בו ובטח לא אחנך את ילדיי לפי הביטוי הזה. אנחנו צריכים להחליף דיסקט.
הכוח האמיתי הוא איך להשתמש בידע שצברת.
השאלה היא לא מה אתה יודע, אלא איך אתה משתמש במה שאתה יודע. ידע הוא כבר ממזמן לא קשור לדיסציפלינה כזו או אחרת, גם מיומנויות שונות הן ידע ללא ספק. אם לא פיתחת לעצמך מיומנויות של חקר, של ניסוי וטעיה, עבודת צוות ולמידה עצמאית, הידע הגולמי הוא פחות ופחות רלוונטי.
למדתי תואר ראשון בהנדסת תוכנה, הדבר הכי חשוב שלמדתי בתואר הוא איך לחפש בגוגל. גוגל כבר יסביר לי כל מה שאינני יודע, אני רק צריך לדעת להשתמש בו. עצוב לי שתלמידים מסיימים בית ספר בלי לדעת להשתמש בגוגל, ולמצוא מידע באינטרנט.
אפל, גוגל, יבמ כבר הבינו: בעולם שלנו אנחנו כבר לא צריכים לדעת הכל. אנחנו צריכים לדעת לפתוח חלונות ודלתות, לעבוד בצוות ולא לפחד להתנסות. הידע הוא כבר לא נחלת היחיד, הוא נחלת הכלל.