איך התמלאתי בתחושת שליחות

אני רוצה לספר לכם על יום מיוחד שהיה לי השבוע, יום בו מילאה אותי בכל הגוף תחושת שליחות וסיפוק מחממת.
היום היה מיוחד בעבורי כי זכיתי לעשות בו דברים שאינני עושה בדרך כלל, דברים מהסוג שאני צריך לעשות יותר. לקחתי ברייק מהתפקיד שאני ממלא בצבא, מהטייטל, וביקרתי בהשלמה הטכנולוגית של חיל תקשוב.

יתרה מזאת, אף אחד לא ביקש ממני להגיע. אני יזמתי את הביקור הזה וחיכיתי להזדמנות זו מספר חודשים, כי הרגשתי שיש לי מסר להעביר שהיה חסר לי בזמן שהייתי בעצמי חניך בקורס.

השל-מה?

אז קצת סדר למי שלא עשה עדיין צבא, או למי שעשה הרבה דברים מאז הצבא.
כל המעוניין לשרת כקצין בצה"ל מחויב לעבור קורס קצינים.

קורס הקצינים מחולק לשני חלקים: הקורס עצמו שהוא לרוב כלל צה"לי, אורכו כ-10 שבועות ומתקיים לרוב בבה"ד 1 במצפה רמון, וההשלמה החילית שמקיים כל חיל בנפרד, מחולקת למגמות שונות ומועבר באיזורים שונים בארץ. בוגרי קורס הקצינים בבה"ד 1 מקבלים את סיכת הקצונה ובוגרי ההשלמה מקבלים את דרגות הקצונה.

ההשלמה הטכנולוגית של חיל התקשוב בה ביקרתי מורכבת מבוגרי בה"ד 1 המשרתים ביחידות הטכנולוגיות בחיל, בדרך כלל מדובר בבוגרי קורסים טכנולוגיים בחיל (תכנות, סייבר…) ועתודאים המשרתים בחיל.

אוקי, אז מה עשית שם?

דיברתי איתם על היצירתיות שלהם. זו שטבועה בכולנו מלידה אך במעלה הדרך אנו שוכחים קצת כיצד להשתמש בה. היצירתיות שלהם והיכולת להמציא את עצמם מחדש בכל פעם קריטית להצלחתם בתפקיד, ובכלל בעולם שלנו שלא מפסיק להשתנות

הזכרתי להם שלכל אחד יש דברים שהוא רוצה לעשות במסגרת התפקיד וגם בחיים האישיים, אבל הם הרבה פעמים נשארים במגירה.
Make Shit Happen הדגשתי להם, תהיו חדשניים ולא רק יצירתיים. תעלו רעיונות חדשים אך לא פחות חשוב – תוציאו אותם אל הפועל.

דיברתי איתם גם על הפחד מלהיכשל, על ניצול מיטבי של ידע וחוסר ידע ועל יציאה מאיזור הנוחות שלהם.

לאחר השיחה השתתפתי יחד עם קצינים נוספים מהחיל בפורום קצינים – חניכים המאפשר שאילת שאלות וקבלת טיפים לגבי כניסה והתחלת התפקיד הראשון שלהם.

עשיתי את זה מתחושת שליחות

בכל מקום שבו אני נמצא אני משתדל תמיד לתת את מקסימום הקשב לפיתוח אישי ומקצועי של הבאים איתי במגע, ולא משנה לי אם מדובר בחיילים תחת פיקודי, במשרתים לצידי או בהזדמנות לפגוש את חניכי קורס הקצינים. אני רואה את זה כחלק מהתפקיד שלי וגאה לעשות זאת כל יום מחדש.

לדעתי מדובר בשליחות, לא פחות. הרבה מורים מתמלאים בתחושת שליחות יום יום כאשר הם נכנסים בדלת הכיתה, כך אני מתמלא שליחות כאשר אני תורם להכשרת דור העתיד של הקצינים בחיל התקשוב ובצה"ל.

להכיר מקרוב את אותם החניכים שניגשו אלי, ששאלו עוד שאלה קטנה או סתם אמרו מילה קטנה – תודה שהגעת, אין תחושה נפלאה מזאת.

זו ההרגשה שעשית משהו טוב היום, שהיית משמעותי, שנתת טיפ אחד קטן למישהו.