לפני כשנה עלו הפרקים הראשונים בפודקאסט MindED- "חינוך בעולם החדש". השקעתי בפודקאסט הזה את מלוא המרץ, ובתחילת תקופת הקורונה החלטתי לתלות את המיקרופון (ככה אומרים?) ולהתחיל מחדש.
תוך כדי שהפרק העשירי של Skills נמצא בחדר העריכה (אם הלינק הזה פעיל הוא כבר עלה), ובזמן שאני עורך פוסטים ישנים מהתקופה ההיא, ובזמן שפייסבוק מעלה לי כל יום זיכרונות מהעבודה על הפודקאסט הראשון שלי, החלטתי לספר לכם למה החלטתי לסגור את MindED, מה למדתי מכך ואיך אני דואג שב-Skills זה יהיה שונה 🙂
לפני שנתחיל, בפודקאסט "מאחורי המיקרופון" של דנית בן-דוד דיברתי בדיוק על זה, אם תרצו להאזין זה כאן.
הטעויות שעשיתי עם שם הפודקאסט
טוב, אולי הטעות היחידית שלא עשיתי בMindED היא שקניתי את הציוד הכי טוב שיכלתי להרשות לעצמי, והוא נשמע מעולה. אבל אני אתחיל מההתחלה.
קודם כל, קראתי לפודקאסט (ובתקופה ההיא גם לבלוג) MindED, שלא הרבה הבינו כהלחם בין Mind ל-Education. מסתבר שזו הייתה טעות רצינית שהשם יהיה כל כך מסובך, שאני צריך לתקן ולהסביר לכל כך הרבה אנשים איך לכתוב אותו נכון, איך למצוא אותו באפליקציות, ומה המשמעות שלו. המלצה שלי – אם כבר בחרתם שם באנגלית, תדאגו שהוא יהיה קליט ושאפשרי יהיה לחפש אותו בקלות בעברית (כמו סקילס).
גם על הנושא לא פסחתי
הנושא היה "חינוך בעולם החדש" וקהל היעד היה אנשים צעירים, כדי להוכיח להם כמה חינוך חשוב ונוגע לכל תחומי חיינו. בגדול, זו הייתה בחירה מאוד לא חכמה של נושא. המילה "חינוך" מחזירה את רובנו לזיכרונות שאנחנו רוצים לשכוח. בפועל הפודקאסט עשה את הדבר ההפוך- הוא הרחיק את קהל היעד שלי, השאיר אותי עם קהל יעד של מורים (המשוכנעים), וקיבע אותי בתוך מקום שלא דווקא רציתי להיות בו.
מה גם שחלק מהמרואיינים שבחרתי לא הבינו מה הקשר שלהם לנושא, וכמו שאומרים בעולם הטכנולוגי – ממשק משתמש צריך להיות מובן מאליו, ואם אתה משקיע יותר זמן בלהסביר את עצמך, תתחיל מחדש.
"לעשות את" ו"לדבר על"
הקמתי פודקאסט שמדבר על חינוך כשאני לא עוסק בחינוך, לפחות לא באופן ישיר. תוך כדי ההפקה הבנתי כמה ההבדל בין "לעשות את" ל"לדבר על" הוא קריטי וחשוב, ומתחבר ללמידה באמצעות עשייה שבה אני מאוד מאמין. הכי קל זה לפתוח מיקרופון או לנהל את העולם מהפרלמנט, זה גם כל כך ישראלי. אבל מסתבר שבכלל לא ידעתי על מה אני מדבר.
קשרתי בין תהליכים של התפתחות אישית, של מנטורינג, של העצמה, של למידה, לחינוך. לאחר שחקרתי את הנושא והבנתי את השוני בין חינוך ולמידה, הבנתי שמה שבאמת מעניין אותי הוא לא חינוך, אלא דווקא למידה.
כשהתחיל משבר הקורונה ונכנסנו לסגר הראשון, הבנתי שזה המסמר האחרון בארון של הפודקאסט. השיח החינוכי נסוב סביב נושאים שאין לי איך לתרום להם, אין לי מה לחדש או להוסיף בהם, ויש מומחים ואנשים שיכולים לעשות את זה יותר טוב ממני. עם הסגר של הקורונה, הכנסתי גם את הפודקאסט לבידוד סופי ואת עצמי סגרתי במחשבות, לקראת החלטה על "מה אני עושה עכשיו".
אז מה עכשיו?
הרעיון לפודקאסט החדש עלה לי, איך לא, במקלחת. תמיד הרעיונות הטובים ביותר עולים במקלחת. הפעם זה היה נושא שאני חי אותו באופן יומיומי, שהוא בשר מבשרי, שרלוונטי לקהל יעד שאני רוצה לפנות אליו, שיכול לשפר ולקדם אותי ואת הסביבה שלי.
הבטחתי לעצמי שהפעם זה יהיה מדוייק, על גבול המדעי, וקראתי כמות נכבדת של מחקרים שעוסקים בלמידת מיומנויות, בעתיד עולם התעסוקה ובקשר ביניהם. בחרתי שם קליט שקשה לטעות בכתיבה שלו באנגלית ובעברית. ניתחתי את קהל היעד שלי לפרסונות מדוייקות יותר, ודאגתי שהמרואיינים יידעו באמת סביב מה הפודקאסט, ויידעו לדבר על המיומנות שלהם וגם ללמד אותה. בחרתי לפודקאסט את האנשים הכי טובים שאני מכיר, מספר אחת בתחומם לדעתי.
הניתוח, העבודה המדוייקת והסקת המסקנות מהפודקאסט הראשון עזרו לי גם להבין לאן מועדות פניי, גרמו לי לביטחון רב יותר במה שאני עושה, והוציאו את המסר שלי בצורה הכי מדוייקת שאני יכול.
אתם צריכים עזרה?
אם חשבתם על הקמת פודקאסט, הדבר הוא כלל אינו פשוט. תוך כדי העבודה על הפודקאסטים שלי מצאתי את עצמי עוזר לעשרות אנשים מהקהילה הרחבה של הפודקאסטרים בהקמת הפודקאסט שלהם.
אם אתם מרגישים קצת תקועים, אם אתם זקוקים לאוזן קשבת, ממש אשמח לעזור לכם וממליץ לכם להתחיל מהמגה-פוסט שכתבתי בבלוג של יונית צוק.
מעבר לכך, תמיד אשמח לשמוע גם מכם תובנות על הדרך שלי, במה עוד אני יכול להשתפר, ואילו נושאים מתחשק לכם לשמוע בפודקאסט.
נתראה 🙂