"תגיד, למה אתה עוסק בלמידה ומיומנויות? בשביל מה הפודקאסט שלך?"
זו שאלה ששואלים אותי לא מעט, בעיקר אחרי שמבינים שאני בכלל איש טכנולוגיה. לקח לי שנים רבות להבין בשביל מה אני עושה את זה, בשביל מה אני כותב כאן בבלוג, בשביל מה אני מפיק פודקאסט, מה יוצא לחברה מזה ומה יוצא לי מזה.
בפוסט הזה אספר לכם את ה"למה" שלי, ואיך הוא גם משפיע עליכם 🙂
גיליתי את המטריקס של החינוך
הסיפור הארוך הזה התחיל כשבתור סטודנט חנכתי בפרוייקט "נחשון" של מט"ח (שלצערי נסגר). דרך הפרוייקט נחשפתי לעובדה שמערכת החינוך כל כך רחוקה מלהכין אותנו לעולם האמיתי. זה המשיך ללמידה, קריאת ספרים, הצטרפות לקהילות בנושאי חינוך, טיסה לכנס EDtech עולמי, פתיחת פודקאסט על חינוך בעולם החדש וסגירתו. בפסקה אחת סיפרתי סיפור של כמה שנים, מקווה שאתם עדיין איתי 🙂
הבעיה שאני זיהיתי כעיקרית היא דמות הבוגר.ת של מערכת החינוך. איך אנחנו אמורים להסתדר עם כל השינויים המטורפים של תחילת החיים האמיתיים, כשאנחנו בכלל לא מוכנים אליהם?
התקופה החשובה בחיינו
אנחנו מסיימים תיכון בגיל 18, ומייד מתגייסים. אנחנו מחליפים מסגרת קשוחה אחת במסגרת קשוחה אחרת, שהיא דומה אבל מאוד שונה. המסגרת הצבאית מאירה את חייהם של רבים, אבל רבים אחרים חווים בעקבותה קשיים לכל החיים.
אחרי הצבא אנחנו משתחררים, סופסוף אדונים לעצמנו. אין לנו מושג מה זה אומר לגבינו, חלקינו רק בשלב זה מתחילים לבנות את עצמנו. בסופו של דבר רובנו מגיעים לאוניברסיטה, מסיימים תואר ראשון וממשיכים לעולם התעסוקה. עד סביבות גיל 30 אנחנו התחלנו את הקריירה שלנו, ואפילו מצאנו זוגיות, התחתנו, והקמנו משפחה.
כל השינויים הכי מטורפים של החיים קורים בגילאים 18-30. השינויים כוללים יציאה ממסגרות, הפיכה לאדונים לעצמנו, קבלת החלטות משמעותיות להמשך החיים, הקמת התא המשפחתי, ושינויים, כל כך הרבה שינויים. אני מצאתי את עצמי מאוד מבולבל בתחילת התקופה הזו, מאוד מקובע בהנחות יסוד שלי. אני שייך לדור מבולבל שהמסגרות כל כך קיבעו אותו, שמרגיש שהעולם גדול מידי ומכיל יותר מידי אפשרויות, שלא יודע לכוון את עצמו ולשאול את השאלות הנכונות.
מה שבתי הספר לא מלמדים
אחרי שהגעתי למסקנה שאני רוצה לעזור לאנשים להתמודד עם התקופה החשובה בחייהם, שאלתי את עצמי איך ניתן לעשות את זה. אני חושב שאחד הקיבעונות הכי גדולים הוא שמבוגרים לא מתחנכים. אני חושב שהחינוך שלנו ממשיך גם כמבוגרים, בדרכים אחרות. לאחר שהעמקתי ולמדתי על הקשר בין חינוך ולמידה, הבנתי שרוב האנשים הבוגרים חושבים על מושגים כמו התפתחות אישית ולמידה, ופחות על חינוך.
מכל המאמרים שעוסקים בעתיד עולם התעסוקה הבנתי שאנחנו חייבים לעבוד על המיומנויות שלנו. הבנתי שבית הספר מלמד אותנו את כל החומר הגולמי, אבל לא עובד איתנו על האישיות שלנו. אנחנו לא החלטיים ומרגישים אבודים בעולם כי המיומנויות הרכות שלנו לא מפותחות מספיק.
אז מה יוצא לי מזה?
למדתי על עצמי שאני פשוט נהנה מלראות אנשים צומחים ומתקדמים. אני משלב את זה בכל תפקיד שעשיתי בשנים האחרונות, דואג להקיף את עצמי עם אנשים שמקדמים את עצמם, ואוהב לראות את זה קורה גם אם אין לי קשר ישיר בכך.
אני מאמין שלמידה בכלל ומיומנויות בפרט הן בעלות כוח ענקי, כוח שיכול לחזק אותנו, להוביל אותנו, ולעזור לנו להתמודד עם כל בעיה שתגיע.
העשייה שלי מאפשרת לי להעמיק בלמידת המיומנויות בעצמי, ומאפשרת לי עוד יותר לעזור לאנשים לצמוח ולהתמודד עם התקופה החשובה בחייהם.
אם אתם באמת רוצים להתקדם בחייכם, אני יכול לעזור לכם להתחיל לעשות את זה 🙂