fbpx

פרק 7 – תקשורת מקרבת עם רחלי בן עמרם

להאזנה ל-SKILLS באפליקציות:

הקצב שבו אנחנו חיים גורם לנו לפספס הרבה. הטכנולוגיה, הקורונה, משפיעים על ההתנהגות שלנו וגורמים לנו לבסס מערכות יחסים רדודות יחסית ורגשיות מאוד. שכחנו קצת איך להתחבר לאנשים.

מודל התקשורת המקרבת נועד להזכיר לכולנו את החשיבות בתקשורת הבינאישית. למדתי שבתקשורת שלנו אנחנו ממוקדים בדבר הלא נכון, באסטרטגיות במקום בצורך. באמצעות הגישה המקרבת נוכל להתקרב יותר לאנשים סביבנו – חברים, בני משפחה, מנהלים ועובדים, והכי חשוב לעצמנו.

בשביל ללמוד (וללמד) את המיומנות הזו הזמנתי את רחלי בן-עמרם, חברה יקרה שמלמדת הורים, מנהלים ומרצים לתקשר באופן מקרב. אחרי 3 ניסיונות הקלטה (!), מקווה שיצא לנו גם פרק מקרב 🙂


מהי תקשורת מקרבת?

תקשורת מקרבת היא גישה שפיתח אותה פסיכולוג קליני, דר’ מרשל רוזנברג.

בבסיס הגישה כל אחד ואחד מאיתנו מונע מסט של צרכים: צרכים פיזיים כמו שינה או מזון וצרכים רגשיים כמו היקשרות, חיבור, אהבה, שותפות והדדיות.

הצרכים שלנו משתקפים בהתנהגויות שלנו. כל דבר שאנחנו עושים ואומרים משקף צורך שמבקש לקבל מענה. אנחנו מופעלים כדי למלא אחר הצרכים שלנו. התקשורת באה לידי ביטוי בטקטיקות ובאסטרטגיות שבהן אנחנו בוחרים כדי למלא אחר הצרכים שלנו, שהם קודם כל היקשרותיים (בשונה מתיאוריות אחרות כמו פירמידת הצרכים של מאסלו)


איך אני ממלא את הצרכים שלי?

ביחד עם סט הצרכים מגיעה גם האחריות שלנו למלא אותם.

אנחנו מתבלבלים בכך שאנחנו חושבים שהצד השני צריך למלא את הצורך שלנו. אני נתתי דוגמה משלי- קונפליקט מקצועי עם קולגה.

בכניסתי לתפקיד בארגון הובטח לה שאסייע לה בדרכים מסוימות, בעולם תוכן מסוים, אך התפקיד שלי התעצב באופן אחר במהלך החודשים הבאים, בכך שהייתי רחוק ממנה מקצועית וציפו ממני לעשות דברים אחרים. ככל הנראה הצרכים שלי היו הצורך בבהירות, בהערכה ובבטחון, בכך שאני עושה מה שמצופה ממני לעשות. הצרכים של הקולגה שלי יכולים להיות צורך בשותפות ובתמיכה. 

שימו לב שהצרכים שלנו הם מאוד עמוקים ולעיתים איננו מזהים אותם. הטקטיקות, או האסטרטגיות, הן שקופות הרבה יותר: למשל להרשים את הבוס שלי, לבקש עזרה, להתמקד ברבדים מסוימים בתפקיד.

אם נדע לתקשר את הצרכים שלנו באופן מיטבי יותר נוכל לעזור אחד לשני לפתור את מה שבאמת כואב לנו. אנחנו מפספסים בכך שברוב המקרים אנחנו נעולים על אסטרטגיה אחת למילוי הצורך.


איך הטכנולוגיה והקורונה משפיעים?

הטכנולוגיה מצד אחד דורשת מאיתנו מסרים קצרים ומיידיים. בעידן הקורונה אנחנו עוד יותר מרוחקים פיזית אחד מהשני. הריחוק הפיזי והשימוש הרב באמצעים טכנולוגיים מקשים עלינו לבסס תקשורת עמוקה ומקרבת שמצריכה זמן משלה.

הבעיה נוצרת קודם כל בכך שהתקשורת הוירטואלית מנטרלת המון מהחושים שלנו. איננו רואים כמעט את חבר השיח שלנו, איננו מבחינים בהבעות פניו והנימה או הטונציה של הדברים הנאמרים לא עוברת בכתב.

הפתרונות קשורים לנתינת מירב החושים והכוונה שלנו לצד האחר. אפשר במקום לכתוב להתקשר או לשלוח וואטספ קולי, ואז גם הקול והטון שלנו עובר. אפשר להשתמש באימוג’יס שמשמשים אותנו להבעת רגש, אפשר וכדאי לקרוא שוב ושוב את המייל שרשמנו כדי להבין אם המסר שלנו עבר, ואולי להוסיף פסקת הקדמה וסיום. 

תמיד כדאי להתעניין באמת באנשים שאתם עובדים איתם, לפתח תקשורת אמיתית שהיא מעבר להעברת מידע ונתונים סביב משימות. התקשורת מתחילה ב”מה שלומך” מתוך דאגה כנה והתעניינות אמיתית, ומגיעה גם לצורה שבה אנחנו נותנים משוב אחד לשני ובאופן בו אנחנו באמת מבינים ורואים את העשייה, העבודה והמאמץ אחד של השני.


לדבר על עצמנו

אחד הדברים הראשונים שרחלי אימצה, לאחר תרגול רב בקבוצות פייסבוק של תקשורת מקרבת, הוא לדבר על עצמה. הכוונה כאן היא לדבר על הניסיון שלנו, על מה שעבד לנו ולא על מה שיכול לעבוד לאחר. ברגע שאנחנו מדברים על עצמנו הצד השני מרגיש פחות מותקף, יותר קל לו לקבל את מה שיש לנו להגיד.

זה יכול להיות אפילו בפוסט בפייסבוק. למשל מישהו כותב שהוא צריך עזרה או שהוא נתקע באיזו סיטואציה, יהיו כאלה ש”יורים עליו” כל מיני עצות: תעשה א’ ב’ ג’, אתה חייב ככה וככה. הבנאדם ששאל יכול להרגיש מאוד מותקף ומבוייש, או להרגיש פחד ושיתוק בעקבות כל המידע הזה.

הדרך לעשות זאת היא להתרכז במה שעבד לנו: כשאני נתקלתי בסיטואציה הזו אז עשיתי… מה דעתך לנסות? כך האדם ששאל ירגיש פחות מותקף, יבין שזו נקודת הסתכלות אחת שהוא יכול לאמץ ויכול שלא.  

גם בספר “ארבע ההסכמות” מדובר על חוסר שיפוטיות ועל לא להניח הנחות. אל תניחו שהאדם השני רוצה עצות וטיפים, אולי הוא סתם רוצה לפרוק? זה נשמע מאוד טכני, אבל הטיפים הראשוניים של מיומנויות רכות תמיד נשמעים כך, צריך להתחיל מבסיס כלשהו 🙂


תצפית נקייה

הכלי השני שלנו הוא להסתכל על הסיטואציה ממבט על, מעדשת המצלמה. אנחנו לפעמים נותנים לפרשנויות שלנו לנהל את הסיטואציה במקום להסתכל עליה מזווית נקייה.

למשל, כיור מלא בכלים. אפשר להסתכל על הכיור העמוס ולהגיד: “אוף איזה מעצבן אף אחד פה בבית לא עושה שום דבר והכל תמיד נופל עליי וכולם פה עצלנים”, סביר להניח שיהיה איזשהו ויכוח או עימות חזיתי ביננו לבין בני הבית.

אפשר להסתכל על הסיטואציה בחוסר שיפוטיות: “וואו יש פה הרבה כלים בכיור, אני ממש אשמח אם הכיור יהיה מסודר ונקי”. כך הצד השני לא מרגיש מותקף או אשם, ואולי אף יהיו לו יותר אנרגיות וחשק לעזור לנו לשטוף את הכלים. 

בפרק הבאנו דוגמאות נוספות של נעליים בסלון, נהג מטורף שחותך אותנו בכביש ואפילו הראינו איך הכלי הזה בא לידי ביטוי בסיטואציה שהבאתי קודם לכן.


כל אחד בעד עצמו?

אין לנו מושג מה קרה לפני זה, מה הוביל לסיטואציה שאנחנו רואים, ולכן לפעמים השיפוט שלנו לא יהיה נכון. זיכרו שגם לצד השני יש את הצרכים שלו, לכל אחד יש את האחריות למלא את הצרכים של עצמו ויש טקטיקות רבות לכך.

בגלל שכל אחד פועל כדי למלא את הצרכים שלו, חשוב להבין שאף אחד לא עושה לנו “דווקא”, אף אחד לא באמת רוצה ברעתנו.

מה כן אפשר לעשות? אנחנו יכולים למלא את הצרכים של שנינו, עם צורת אסטרטגיה שתתאים לשנינו. להבין כמה שאפשר את הצורך של האדם השני ולמצוא שיטה שתוכל למלא את הצרכים של כל אחד בנפרד. 

הצרכים שלנו יכולים להתקיים במקביל, האסטרטגיות שלנו עלולות להתנגש.


התקשורת שלנו עם עצמנו

חלק גדול מהתקשורת שלנו היא בכלל עם עצמנו. אנחנו השופטים והמבקרים והמוציאים להורג הכי גדולים של עצמנו. זה תמיד ככה וזה תמיד יהיה ככה כי בסופו של דבר אנחנו הבן אדם שמכיר אותנו ונמצא איתנו הכי הרבה.

הכלים שהוזכרו כאן יוכלו לעזור לנו להבין את עצמנו טוב יותר. למשל, אני תמיד משדר כלפי חוץ את מה שאני מרגיש וקשה לי לשלוט בכך. לפעמים אני מתנתק, לפעמים חברים שלי נפגעים, ופעמים רבות אינני מצליח להבין ממה אני כל כך כעוס.

כשנבין מה הצורך שלנו שלא מקבל מענה, כשנסתכל על העולם בתצפית נקייה נוכל להיות גם שלמים יותר עם עצמנו ולנהל את הרגשות הפנימיים שלנו. כשיהיה לנו יותר קל עם עצמנו, יהיה לנו יותר קל עם אחרים.


לקריאה נוספת

ארבע ההסכמות – ספר קצת רוחני שמדבר גם על עקרונות מקרבים

סדנה של מארשל רוזנברג– סדנה מדהימה שבה הוא ממש מרחיב על כל הגישה והשפה.

ששת השורשים של גורדון ניופלד – מודל של ההיקשרות והחיבור 

קבוצת תרגול של תקשורת מקרבת

הפייסבוק של רחלי בן עמרם – Walk The Talk של תקשורת מקרבת

 

music by https://scottholmesmusic.com

עורך ראשי- בוזי רביב, BGU Radio

מוזמנים ומוזמנות לשלוח לי בפייסבוק ובמייל הצעות לפרקים הבאים ולמיומנויות שתרצו ללמוד.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

לעוד פרקי פודקאסט על למידה ומיומנויות הירשמו:

למידה מתמשכת מתחילה כאן

הצטרפו לניוזלטר שכולו למידה ומיומנויות