צפיתי בסושיאל דילמה ושרדתי כדי לספר

לאחר הרבה זמן שנמנעתי מלעשות זאת, היום צפיתי בSocial Dilemma. נמנעתי מלצפות בזה כי חשבתי שהוא לא יחדש לי שום דבר ולא יוסיף דבר שלא ידעתי קודם, חשבתי שזה יהיה די בזבוז זמן בשבילי. בסופו של דבר הלחץ החברתי עשה את שלו וישבתי להבין על מה כל המהומה.

בתור התחלה, אגיד שהסרט עשוי טוב בגדול. הוא מציג את שלל הדברים הגרועים ברשתות החברתיות ובמוצרים הממכרים של פייסבוק וגוגל (באמת? להתמכר למייל?!), מביא אנשים רלוונטים בעמדות מפתח. אך באמת שהכל ידוע וצפוי מראש, כולל זה שאנחנו המוצר. 

מה שכן, לדעתי הסרט לא מציג את התמונה בכללותה, ואף מציג תמונה די מגמתית. זה רק אחד הפגמים שמצאתי בסרט החשוב הזה.


כאילו הכל רע בעולם

הסרט מדבר על ההשלכות השליליות של השימוש ברשתות החברתיות בצורה מגמתית מאוד. ה”טוב” מוזכר במשפטים קצרים, כבדרך אגב, ומוצג כ”לא משמעותי” לעומת כל היתר. 

וכן, יש גם טוב. 

אגיד את זה הכי חד- רוב מה שלמדתי בשנים האחרונות הוא כתוצאה מפעילותי ברשתות החברתיות. אני לא חושב שכל משתמשי הרשתות החברתיות משתמשים בה רק כי זה ממכר. 

אני חושב שרבים מאיתנו מפיקים ממנה Value אמיתי. הValue הזה הוא לפעמים במה להשמיע את מה שאנחנו חושבים, לפעמים להכיר אנשים שונים מאיתנו (וגם דומים לנו), ולפעמים פשוט להסתכל על חתולים חמודים, אם זה מה שצף לנו בפיד. אני באמת מאמין שהקהילות הן קרקע ללמידה והתפתחות, שאנחנו יכולים להשתמש ברשת החברתית כדי להרחיב את מעגל הקשרים שלנו, בצורה שתעלה את הערך שלנו ותועיל ללמידה ולהתפתחות שלנו. 

אני לא משלה את עצמי ולא מתעלם מכל החרא שצף בסרט, אני פשוט רוצה לאזן ולכלול גם קצת “טוב” בין כל ה”רע”.


אוקי, מה עושים עכשיו?

תודה רבה לנטפליקס שהקדישו את ה-2 דקות האחרונות לכמה טיפים קצרים, יחד עם הכתוביות. במשך שעה וחצי חפרו לנו כמה זה נורא, כמה זה איום, ובסוף השאירו לנו לחפש את התשובות לבד. תוכן שעוסק רק ב”מה” ולא ב”איך” הופך למאוס בעיניי, ולדעתי לא מצביע על כוונה אמיתית לשנות.

ציפיתי מהאנשים החשובים האלה לטיפים קצת יותר מתוחכמים מ”לכבות נוטיפיקיישנס” ולא לבחור בהמלצות של יוטיוב. וכן, יש למין האנושי מה לעשות ברשתות החברתיות. למשל, ניר אייל הוציא ספר שלם על איך אפשר להחזיר לעצמנו את הפוקוס ולא להיות מוסח. 

אנחנו צריכים לזכור שבסופו של דבר השליטה בידינו. מעבר לכיבוי הנוטיפיקיישנס, אני למשל בוחר לא להיכנס לדיונים פוליטיים בפייסבוק. כי אני יודע שכל צד יישאר בעמדתו, וההתעסקות ברפש הזה גורמת לי ולחבריי לרגשות שליליים. מעבר לכך, לפי ה-Backfire Effect דיונים כאלה בכלל לא תורמים לשינוי עמדות אלא להעמקת העמדות שכבר ככה יש לנו (יובל דרור דיבר על כך החל מדקה 10). אני משתדל להפיץ טוב, לכתוב על דברים מעוררי השראה ואגב, כך גם נראה רוב הפיד שלי. 

יש עוד כל כך הרבה מה לעשות מעבר ללחכות במשיח בדמות הרגולציה. אני מסכים שיש בעיה בעיקר בגיל הצעיר, שקל לפתות אותו, אך זו סוגיה שונה לגמרי ומרתקת מאוד


נטפליקס לא כל כך תמימה

בעידן שבו אי אפשר להאמין לשום דבר אני שואל את עצמי מה האינטרס של נטפליקס להפיק את הסרט הזה. 

נטפליקס הפכה לפרה החולבת של הזמן שלנו, במיוחד בתקופת הקורונה. היא כוללת מערכת המלצה שעוקבת אחרי הצפיות שלנו ובוחרת איזה תוכן להפיץ לנו. היא אפילו הוציאה פיצ’רים לצפייה משותפת במהלך הקורונה. אני בכלל לא בטוח שנטפליקס חפה מאינטרסים כאן להפיק סרט כל כך מגמתי, כל כך נגד פייסבוק וגוגל ובהתעלמות מעשייתה שלה עצמה

אולי היא רוצה שכולם יסגרו את הפייסבוק ויתנחמו בספה הנוחה מול הסרטים והסדרות שלה, אולי היא רוצה להדגיש עד כמה היא טובה בהשוואה לאחרים. אבל לא, אני רואה בנטפליקס את אותה הסכנה כמו ברשתות חברתיות. 

אז חברים, אל תתבלבלו ותתייחסו בחשדנות לכל פריט מידע שאתם מקבלים, גם אם זו נטפליקס.

 

ומה דעתכם על הסרט? אשמח לשמוע

אהבתם? שתפו!

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?

כל מה שלא מדברים עליו

כל האמת על ניהול קריירה בפיתוח, וטיפים פרקטיים ייחודיים

מהניסיון שלי, בניוזלטר שבועי