הבחירות בארצות הברית וההתנהגות של דונאלד טראמפ בעקבותן הציפו שוב את אחד הפחדים העמוקים ביותר של האנושות -הפחד מכישלון. הפחד הזה מונע מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות ולהגשים את החלומות הכי כמוסים שלנו.
מהי תחושת כישלון? למה אנחנו מפחדים להיכשל? למה מעטים כל כך מדברים על הכישלונות שלהם? האם אפשר ללמוד להתמודד עם כישלונות בצורה טובה יותר? ואיך אפשר להשתמש בהם כמנוע לצמיחה?
בפרק אישי ומרגש (בשידור חוזר) אני ומלי מרטון חושפים את כל הקלפים, מדברים על הכישלונות הכי כואבים שלנו ונותנים את העצות הכי טובות כדי להפוך כל כישלון לניצחון.
המאזין דונאלד טראמפ, זה בשבילך.
הרקע לפרק
הפרק עלה לאוויר לראשונה בנובמבר 2019, בפודקאסט הקודם שלי MindED.
כמה חודשים לפני ההקלטה התמודדתי עם אחד הכישלונות הכואבים בחיי עד עתה, וכתבתי פוסט ארוך על ההתמודדות עם הכישלון שלי. הייתי זקוק לזריקת אומץ כדי לפרסם אותו.
את זריקת האומץ הזו נתנה לי מלי, שפירסמה אז פוסט משלה על למידה מכישלונות.
בפרק אנחנו משתפים את הכישלונות האישיים שלנו, משוחחים על הפוסטים שכתבנו ומוסיפים הרבה עצות פרקטיות.
ההחלטה להעלות את הפרק מחדש
קודם כל, אין ולא יהיה פודקאסט על מיומנויות ללא פרק על למידה מכישלונות.
לא רק שפרק כזה הוא הכרח, לדעתי לא יהיה פרק שיתקרב לרמת השלמות כמו הפרק הזה. לא משנה כמה אנסה לשחזר את התוכן, זה אחד מהפרקים האהובים עליי ביותר.
למרות שהופיע לראשונה בפודקאסט על חינוך, הפרק הזה רלוונטי לכל אדם שרוצה להתמודד עם הכישלונות שלו. יותר מכך – הפרק מתאים כמו כפפה לסקילס כי על פיו בניתי את הקונספט של הפודקאסט ואת מבנה הפרקים בו.
חיכיתי לזמן הנכון כדי לשחרר את הפרק בשנית, ואני חושב שבעקבות הבחירות בארצות הברית וההתמודדות של נשיא ארצות הברית עם הכישלון האישי שלו, לא יכול להיות תזמון אקטואלי יותר לעליית הפרק.
לדבר על הכישלונות שלנו
לדעתי המסר הכי חשוב מהפרק הוא שאנחנו חייבים לחגוג ולדבר על הכישלונות שלנו.
בעולם הרשתות החברתיות אנחנו עדים לשלמות. קל לנו לכתוב על ההצלחות שלנו, קל לנו כל כך לפרסם את התמונה הכי יפה שלנו, והעולם מעולם לא היה נראה זוהר יותר. אנחנו מתביישים לדבר על הכישלונות שלנו כי אנחנו פוחדים ממה שהקהל שלנו יחשוב עלינו. אולי יש בקהל מעסיקים פוטנציאלים? אולי החשיפה הזו תפגע בנו בסופו של דבר? אולי יתפסו אותנו באופן אחר?
כשהתחלתי את הפעילות שלי ברשת החלטתי שאני אדבר גם על הדברים הפחות זוהרים בחיי. לצד הפוסט שעל בסיסו נערך הפרק, אחד הפוסטים הנקראים ביותר בבלוג הוא על הדרך בה התקבלתי לתואר שני עם ממוצע לא משהו בתואר הראשון שהתביישתי בו שנים. התייחסתי בהמשך גם לפחד שלנו מכישלון וממה יחשבו עלינו כשכתבתי על הדרך שלי להתחיל פרוייקטים חדשים.
אני רוצה להגיד לכם חד וחלק – שיתוף הקהל בכישלונות הוא חלק מתהליך הלמידה שלנו. הכתיבה על כישלונות מעודדת, מחזקת, ואני בטוח שגם הקהל שלנו יחבק אותנו בעקבות כך. אנחנו פשוט נצטייר כאמינים יותר.
הכישלון הטרי שלי
בתחילת תקופת הקורונה הרמתי ידיים, וסגרתי את הפודקאסט הקודם שלי מיינדד. הודיתי בכישלון. ההחלטתי לתחקר אותו, להבין למה הוא קרה ולצאת לדרך עם כוחות מחודשים – עם הפודקאסט סקילס.
אנשים רבים שאלו אותי מאיפה האומץ לסגור פודקאסט שעבדתי עליו כל כך קשה ומאיפה החוצפה לפתוח אחד חדש. הם חשבו על הכאב הרב שהרגשתי תוך כדי.
אני מרגיש שזו לא הייתה החלטה אמיצה, זה היה כורח המציאות כדי להישאר רלוונטי ולהביא ערך. זה גם לא כאב, כי עם כישלונות כבר התמודדתי, ואני ידעתי בדיוק מה צריך לעשות כדי להתמודד איתו.
לקריאה נוספת (או: הסיכום האמיתי של הפרק)
הפעם לא יכלתי לסכם כאן את הפרק כמו תמיד. הסיכום האמיתי של הפרק הוא בשני הפוסטים שאני ומלי כתבנו. הם עמוסים ברקע וטיפים כמו שאנחנו אוהבים, כמו שהפודקאסט מביא תמיד.
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com