כל שנתיים הפורום הכלכלי העולמי מפרסם את אחד הדוחות החשובים ביותר בהקשר עתיד עולם התעסוקה, שנקרא Future Of Jobs. הדו”ח האחרון יצא באוקטובר 2020 והוא נותן צפי לעתיד הכלכלה ועולם התעסוקה עד שנת 2025.
אני הזמנתי את אור פלח, מומחית לשינויים ולחדשנות טכנולוגית, כדי לפרק לחתיכות את הדו”ח הזה בשבילכם. יחד נבדוק האם יש “משרות בטוחות”? אילו מקצועות יחדלו מלהתקיים? אילו מקצועות חדשים יווסדו? אילו שינויים צפויים לנו? איך הארגונים הולכים להתמודד איתם? מה ההשפעה של הקורונה על עולם התעסוקה? ואיך נוכל להישאר רלוונטים?
[03:48] האם יש כזה דבר עדיין "משרות בטוחות"?
בדוח של שנת 2018 צויין ש-48% מכל המשרות הקיימות יישארו יציבות- המשרה תהיה קיימת גם ב-2022 עם פחות או יותר אותו נפח עבודה, אותה חשיבות לארגון, אותו עיסוק. המשלים של אחוז זה – 52%, אלו משרות שעתידות לעבור אוטומציה. הדרישה אליהם תרד ומתישהו כבר לא יידרשו עובדים נוספים בהן.
נתון זה לא קיים בדו”ח של 2020, כי אולי הפורום הכלכלי הבין שאין כזה דבר כבר “משרה בטוחה”. יכול להיות שהכוונה היא שגם המשרות שלא ייעלמו ישתנו במהלך השנים וידרשו מהמחזיקים בהן לפתח עוד מיומנויות, לגדול ולצמוח. יכול להיות שהקורונה השפיעה על התפיסה הזו, כי היא הוכיחה שגם המשרות “הבטוחות ביותר” הן כבר לא כל כך בטוחות. לדוגמה: מקצועות התעופה והתיירות סובלים מחוסר ביקוש, ואפשר היום להחליף חלק מאנשי ההדרכה בארגונים בקורסי אונליין או לומדות.
ככל שיהיה אפשר להמיר פעולות שמבוצעות ע”י אדם במכונה, אלגוריתם או תוכנת מחשב, וככל שזה יהיה זול יותר ומשתלם מלהחזיק אדם בתפקיד זה, מנהלי הארגונים לא יהססו לעשות את זה. בהיעדר אנשי מקצוע מתאימים בארגון שלכם, שימו לב איך הסקילס שלכם יכולים לשפר את מעמדכם בארגון ו”להחליף” חלק מאחוזי המשרה שכבר לא קיימים בארגון, למשל אם אתם יודעים ללמד אחרים.
[9:00] אילו משרות ייעלמו?
בשנת 2018 ניבאו שתוך 5 שנים 75 מליון משרות עתידות להיעלם, וב-2020 נתון זה התעדכן לכ-85 מיליון משרות שעתידות להיעלם.
משרות אלו כוללות תפקידים רבים שניתן להפוך לאוטומטיים – ניתן בקלות רבה יחסית להשקיע משאבים בהכנסת רובוטים, רחפנים או תוכנות שיבצעו את אותה פעולה בדיוק. ההשקעה היא לטווח ארוך ויכולה לחסוך הרבה כסף, וזו ה-סיבה להיעלמות של מקצועות שלמים. משרות אלו לא ייעלמו בבת אחת, הביקוש להן ילך ויפחת עד להיעלמותם הסופית. מדובר בתהליך ארוך יחסית שיכול לקחת שנים, אך לפי הניבוי זה בטוח יקרה בשנים הקרובות.
המשרות כוללות קופאים, שליחים, מוקדני שירות והזמנות, עובדי מפעלים, מנהלי משרדים ומתפעלי אופרציות פשוטות יחסית. תופתעו אולי לדעת שלא רק בעלי השכלה נמוכה בסיכון, אלא גם עובדי צווארון לבן רבים: כיום יש תוכנות שיכולות להחליף חלק מעבודתם של עורכי דין והביקוש למקצוע זה ירד, וגם חברות רבות מציעות בוטים שנכתבו ע”מ לראיין מועמדים ומחליפים חלק מעבודתם של אנשי משאבי האנוש. אפילו יש מספר שירותים שיוצרים תוכנות קטנות לפי דרישה ויכולות להחליף עבודות תכנות פשוטות. אין משרה בטוחה, כבר אמרנו.
[15:45] המשרה שלי הולכת להיעלם, מה אפשר לעשות?
לינקדאין עשו מחקר ב-5 שנים האחרונות והגיעו למסקנה ש-50% מהאנשים עשו הסבה לתחום אחר לגמרי, הם שינו לחלוטין את הקריירה שלהם. רוב ההסבות היו לתחום הנותנים והבינה המלאכותית.
נוכל לתת דוגמה למשל מתחום המשפטים. הרבה מאוד אנשים לומדים היום משפטים, אך בסופו של דבר הם עוסקים בתחומים אחרים לגמרי, כי עולם המשפט הוא לא רק ייצוג במשפט אמיתי וכל הפאן והאתגר שאנחנו רואים בסדרות. מה שכן, המשפטנים מאומנים למצוא “מחט בערימת שחט”, למצוא את פסיק המידע הזה שיאפשר לא לממש חוזה, לתבוע מישהו או לנצח במשפט. לכן אנשים מתחום המשפטים יכולים גם להיות אנשי דאטה מעולים.
איך עושים את זה? אנחנו נשתמש בכישורים שכבר יש לנו כדי להתאים את עצמנו למשרות שהמשק צריך. זה לא קל, אבל זה מה שאנחנו נדרשים לעשות. המונח המקצועי נקרא Reskill, שבעצם אומר שכדי למלא משרה או תפקיד אחר אנחנו צריכים להתאים את הסקילס שלנו למה שהמשרה דורשת. זה כרוך בלמידה ובמאמץ, אבל ייתכן שזה מה שישאיר אותנו במקרה זה בעניינים.
[17:55] אילו משרות חדשות ייכנסו לשוק?
בשנת 2018 דיברו על 133 מיליון משרות חדשות שהולכות להיכנס להיכנס על חשבון 75 מיליון משרות שהולכות להיעלם, אך ב-2020 הנתונים צמודים יותר ומדברים על 97 מיליון משרות חדשות לעומת 85 משרות שייעלמו.
משרות אלו בעלות התמחות אחרת לגמרי מאשר בעלי המשרות שייעלמו, וכוללות עבודה לצד אלגוריתמים ומכונות שמצריכה כישורים אחרים לגמרי. לפי הדו”ח קיים פער מאוד גדול בכל הנושא של כישורים, ולכן אנשים שנפלטו החוצה יתקשו למצוא את דרכם במשרה חדשה.
המשרות החדשות כוללות אנשי דאטה, למידת מכונה, התמחויות שונות בטרנספורמציה דיגיטלית ובאוטומציה (שתחסל בעצמה מליוני משרות), אנשי אסטרטגיה ושיווק, מקצועות הIOT וכדומה. אמנם הפנים של העולם הן לכיוון הטכנולוגיה, אך המשרות החדשות הן לא רק טכנולוגיות: אנחנו נצטרך הרבה מאוד אנשי תוכן ואסטרטגיה, מומחים למדיות חברתיות, קופירייטרים, אנשים שעוסקים בתרבויות שונות (כי העולם הוא גלובלי הרבה יותר) וגם אנשים שיודעים למצוא את הטאלנטים הכי טובים ולגייס אותם לארגון (וריאציה של משאבי אנוש). אנשים אלה פועלים בעצם לצד אלגוריתמים ומכונות אבל תפקידים אלה הם לא דווקא טכנולוגיים.
[23:10] מה זה להיות "טאלנט"?
אור מאוד מאמינה שהמפתח לצמיחה בימינו אנו הוא להיות “טאלנט”. כהגדרתה, לא מדובר רק באדם עם הרבה מאוד נסיון בתחום אחד, אלא יותר אדם שהוא רב גווני.
טאלנטים שהם רב גווניים יישארו רלוונטים בשוק התעסוקה גם אם המקצוע שלהם ייעלם או ישתנה, כי הם תמיד יוכלו למצוא את עצמם במקצוע חדש או אחר. עם ליאור פרנקל דיברתי על מודל ה- T-Shaped, הוא לגמרי רלוונטי פה ומסביר לנו איך אנחנו יכולים לפתח כישורים שהם סביב ההתמחות שלנו, אבל לא היא באמת.
הסוד פה הוא לא להתגלגל אלא לגלגל, להיות פרואקטיבי וליזום את השינוי מבפנים. כשהעולם כל כך משתנה אי אפשר יותר לחכות לגשר, אי אפשר לחשוב שיהיה בסדר. התשובה לשינוי היא שינוי מבפנים, מכיוון שבסופו של דבר אנחנו עלולים לגלות שהמקצוע שלנו כבר לא נדרש. כנראה שכולנו נצטרך לעשות מעבר כזה במהלך החיים, חשוב להגיע לרגע הזה מוכנים.
[27:54] הבעיה הגדולה של הארגונים
לפי הדו”ח יש בעיה מאוד גדולה בנוגע למיומנויות העובדים. 40% ממיומנויות הליבה של העובדים צפויות להשתנות במהלך ה-5 שנים הבאות, ו-50% מהעובדים יצטרכו לעבור Reskilling עד 2025. הם יצטרכו לקחת את המיומנויות שלהם, לפתח אחרות ולהגר למשרה חדשה.
הבעיה הולכת ומעמיקה ככל שממשיכים וקוראים את הנתונים, שמראים שלמרות ש-94% מהמנהלים מצפים מהעובדים שלהם לרכוש כישורים חדשים, לא כל המנהלים מצליחים לעזור ולתמוך בתהליכי הלמידה של העבודים שלהם, ובאלו שכן – ¾ מהמנהלים מצפים להחזר השקעה על Reskilling של פחות משנה.
הנתונים מראים שאסור לנו לסמוך על הארגון שבו אנחנו עובדים בהקשרי למידה והתפתחות. אנחנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים, לצפות ככל האפשר את השינויים במשק ולהתניע תהליכי Reskilling בעצמנו. ראשית כדאי שנתחיל בלמפות את הידע והכישורים שכבר יש לנו, ולהבין אילו ידע וכישורים נדרשים בתפקיד החדש שאליו אנחנו מייעדים את עצמנו.
[37:20] ה-מיומנויות של 2025
בדו”ח מצויינות 15 המיומנויות המובילות עד שנת 2025. חלקם הופיעו גם בדו”חות קודמים: פתרון בעיות מורכבות, ניהול אנשים, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, הקשבה אפקטיבית. אני מניח שכל המיומנויות האלה לא מפתיעות אתכם, ולכן אני ואור בחרנו לכוון את הזרקור על כמה מיומנויות עם טוויסט, או למיומנוית חדשות שלפתע הרקיעו שחקים.
חשיבה אנליטית וחדשנית: אנחנו נצטרך יותר אנשים שחושבים בצורה שונה ויודעים לנתח נתונים ולכן אנחנו נצטרך את המיומנות הזו, שהיא קצת חיבור בין מיומנויות דאטה ליצירתיות וחדשנות.
מנהיגים עם יכולת השראתית: היכולת להניע אנשים דרך חזון דוגמה אישית, השראה ולא מכוח הזרוע, וליצור השפעה גם בארגון שלך וגם מעבר לארגון – על קהילה שלמה.
למידה אקטיבית ואסטרטגיות למידה: שימו לב איך הלמידה שלנו מודגשת כאן! אנחנו צריכים לפתח אסטרטגיות למידה רבות שיעזרו לנו להמשיך ולהתמקד, ולמידה פעילה מתייחסת גם ללמידה תוך כדי עשייה וללמידה עצמאית.
Resillience: מתייחסים אליה במיוחד בעקבות הקורונה. היכולת שלנו לשמור על רוגע, להתגבר על קשיים וכישלונות, ולהמשיך לצמוח באי וודאות. העמידה שלנו בתנאי לחץ הפכה לקריטית יותר מפעם.
[48:50] איך הקורונה השפיעה על עולם התעסוקה?
קודם כל מגיפת הקורונה גרמה לעלייה באבטלה בכל העולם. השילוב של מגיפת הקורונה יחד עם השילוב של האוטומציה הביא לשיבוש כפול שנקרא Double Disruption.
לפי התחזית עד 2025 כי 43% מכלל הארגונים מתכוונים להכניס טכנולוגיות חדשות בעקבות כל מה שקרה, וזה אומר שהם גם יצמצמו בכוח אדם. בין השאר בדו”חות של מקינזי וגרטנר אי הוודאות גרם למעסיקים לוותר על כוח העבודה הבלעדי של הארגון ולהשתמש יותר בפרילנסרים וספקי חוץ.
אם הארגונים יחליטו להשאיר עובדים, הם כנראה ישאירו את העובדים החזקים יותר ואלה שתורמים יותר לארגון. את העובדים האלה הם ירצו לשמר, לפתח, לשלוח לReskilling אך גם לצפות מהם להחזר השקעה מהיר.
[53:21] המלצות וטיפים להמשך
קודם כל שימו לב שהתהליכים הם לא מידיים. הם ייקחו זמן, וזה יאפשר לנו לצפות אותם מראש. עצם זה שקראתם והתעדכנתם עם הנתונים בדו”ח הזה- זה מעולה, המשיכו ככה. דאו לצפות את הנשינויים מראש ולפעול בהתאם.
נטוורקינג: כדאי מאוד לכולנו להכיר אנשים גם בתוך התעשייה שלנו וגם מחוץ לתעשייה שלנו, על מנת להבין מה קורה בעולם, לשתף רעיונות ולגבש דרכי פעולה. אפשר להכיר אנשים עם תפקיד דומה לשלי או תפקיד שאני רוצה לעשות.
Learning By Doing: כדאי לנו להתנסות בדברים חדשים. אם לא ננסה לא נדע למה אנחנו מסוגלים, אילו סקילס יש לנו ואילו חסרים. האיזור שתוחם את כל הדברים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים (תקראו לאט) הוא הכי מסוכן. למידה דרך עשייה ונטוורקינג מאפשרים לצמצם איזור אי מודעות זה.
פרואקטיביות ויצירת הזדמנויות: הזדמנויות לא נוצרות יש מאין, הן כמו זרעים קטנים שאנחנו שותלים בהרבה מקומות ובסוף צומחים בדיוק ברגע שאנחנו צריכים אותן. נטוורקינג זו דרך אחת, המיתוג האישי שלנו היא דרך נוספת.
לקריאה נוספת
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com