נכון יש את הקטע הזה שאתם וחברים שלכם מדברים על שני דברים שונים, ואתם מגלים שאתם מתכוונים לאותו דבר? אז זה מה שקרה לי עם שחר. מעבר לכך שהיא חברה טובה, היא קואוצ’רית, מרצה, ועוזרת לאנשים להתמודד עם טראומות וקשיים במהלך החיים.
כששחר דיברה על פרואקטיביות, אני דיברתי על “לגלגל ולא להתגלגל”. כששחר סיפרה לי איך פרואקטיביות עוזרת לנו לצמוח ממשברים, לצאת ממצבי התקרבנות, להשתנות ולהתמודד עם שינויים, אני ראיתי את האופן שבו אנו לוקחים חזרה שליטה על החיים שלנו.
אז החלטנו לדבר על זה עוד פעם, הפעם עם מיקרופונים וכל השיט. תהנו!
מהי פרואקטיביות?
פרואקטיביות באה לידי ביטוי בכל דבר מקצועי, לאורך כל החיים. היא ההבנה שכל דבר שקורה לנו, למשל מקום עבודה, מערכות יחסים, עבודה, או איך שאנחנו נראים, זה תוצאה ישירה של הבחירות שאנחנו עושים. אני קורא לסקיל הזה “לגלגל ולא להתגלגל“: אנחנו צריכים לקחת שליטה, לגלגל, ולא להתגלגל. ההפך מפרואקטיביות זה ריאקטיביות: להיות רספוניבי ולהגיב למה שקורה בלי לחשוב אם זה טוב לי או לא.
אפשר גם להיות ריאקטיבי, פשוט לזרום עם החיים. לכל אחד יש תקופות בחיים שבהם הוא זורם, ותחושת זרימה היא התחושה הנעימה הזו שהזמן פשוט בורח כשאנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים. לפעמים דווקא הזרימה היא פרואקטיבית, וגם הזרימה פותחת לנו הזדמנויות חדשות.
איך פרואקטיביות עוזרת לנו לצמוח ממשברים?
לדוגמה, שחר עברה תקיפה מינית בבניין שלה בבית בגיל 12, היא מדברת על התקיפה ועל ההתמודדות איתה בהרצאה שלה “מבכי רע לבחירה”. לאחר התקיפה שאלו אותה ההורים: האם היא רוצה להגיש תלונה? לדבר על זה? בזה שהם שאלו שאלות וגילגלו את הבחירה אליה, זה עזר לה להבין שאפשר וצריך לקחת אחריות על המשבר הזה. זה שקרה לה משהו רע זה לא מה שמגדיר אותה, וזה לא אומר שהמשבר צריך לנהל אותה. מהמשבר הזה שחר סיגלה את המיינדסט של אחריות על החיים שלה ועל התוצאות של החוויות שלה.
באופן שבו היא חוותה את ההתמודדות עם המשבר הזה, שחר הבינה איך להתמודד עם כל משבר בחיים. משבר לא חייב להיות טראומה, אלא למשל כישלון במבחן לאחר שחרשנו אליו, מוות של חבר קרוב, או פתאום נקודת כישלון אחרי סדרה של הצלחות, במיוחד בדבר שאנחנו מרגישים טובים בו. למשל פגישת עבודה שלא ניהלנו כמו שצריך, נפילה או נקע באימון ספורט. לא נוכל להעריך את האושר אם לא ניגע גם בתחתית, לא נוכל להרגיש הצלחה ללא משבר.
מה שצריך לעשות הוא לעשות את ההפרדה בין הפעולה, הסיטואציה, התוצאה למי שאני כבן אדם. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להגיד “אוקי, אז הפעם לא הצלחתי, אבל זה לא אומר עלי כלום”. אם נחשוב מה היה טוב בסיטואציה, מה היה רע וללמוד להבא, נוכל לעשות את הדברים בצורה יותר טובה בפעם הבאה. הנקודות שיצרנו לשיפור הן תוצר פרואקטיבי, כי יש לנו מה לעשות עם זה בשלב הבא. לכאן בדיוק מתחבר לייפלונג לרנינג, זה מיינדסט שמדבר על למידה מתמדת, וגם כאן אנחנו יכולים לנתח את המשתנים סביבנו, ולהבין איפה אפשר להשתפר.
התקרבנות ופרואקטיביות
לפעמים תחושת כישלון מלווה בכאב ובהתקרבנות, אנחנו לוקחים את הרגש של הכישלון למשהו מאוד שלילי: “אכלו לי שתו לי”, זה ממש ההפך מפרואקטיביות. חשוב לתת לזה מקום כדי שנוכל להתמודד עם הכישלון באופן רגשי, אבל צריך להפריד בין רגשות קשים של “קשה לי”, לבין סבל והתקרבנות של ממש.
זה קורה גם במערכות יחסים עם חברים – פתאום חבר או חברה טובה לא מגיבים כמו שאני ציפיתי. יכול להיות שסתם לא מתחשק להם לדבר או שנפל עליהם יום לא טוב, ולא תמיד עשינו משהו שגרם לסיטואציה הזו. אפשר לשאול אם הכל בסדר, או פשוט לכתוב להם “אני רואה שאתה פחות פנוי כרגע, תחזור אלי שמתחשק לך”. סף העצבים שלנו יורד כי אנחנו לא אחראיים אליה, ובנוסף לקחנו בעלות על הסיטואציה, וגילגלנו אותה לנקודה שאנחנו מעוניינים בה. זו דוגמה לסיטואציה שהיא לא נגדנו, אלא בעד אחרים.
איך פרואקטיביות עוזרת לנו להשתנות ולהתמודד עם השינויים בעולם?
אף פעם אין מספיק זמן לפתח את רשת הקשרים, למתג את עצמנו, ללמוד. דווקא מתי שהכל בסדר אנחנו צריכים להתניע, להתעדכן, לשתול זרעים בהרבה מקומות ולחכות שמשהו יפרח. את המשתנים הקשורים לעתיד עולם התעסוקה ניתן לנבא! צריך להיות עם יד על הדופק דווקא בתקופה שבה הכל בסדר, ללמוד ולזהות את הנקודה שבה כדאי ללמוד מיומנויות חדשות ולהגר לתחום אחר. אולי פיטורין הם בעצם הזדמנות לשינוי שתמיד רצינו לעשות? אם נהיה רק במקום של הקורבן והסבל לא נראה את ההזדמנויות האלה.
לא תמיד הזדמנויות באות במזל. אם לא היינו פרואקטיביים בתקופה טובה ושקטה, כנראה שלא יגיעו אלינו הזדמנויות. אנחנו צריכים לזכור שהבחירה בידינו, האם להיות תגובתי או האם להבין את המשתנים השונים ולבחור איך לפעול. התוכניות שאנחנו מתכננים עוברות אדפטציה, הן משתנות. כשאנחנו בתוך שינוי אנחנו יכולים לבחון מה מתוך התוכנית שלנו אנחנו יכולים לבצע.
כוחו של הרגע הזה
זה יכול להיות ממש מלחיץ לא להסתפק במה שאנחנו עושים כרגע. אנחנו צריכים לחשוב גם על העתיד שלנו ולהבטיח את זה שיהיה לנו טוב, וגם שיהיה לנו טוב בכאן ועכשיו. לפעמים זה מתנגש, לפעמים אנחנו שוכחים לחיות את החיים ואת הרגע, לבלות עם המשפחה ועם חברים, וגם לנוח. זה אולי הפן השלילי של פרואקטיביות, שמרוב פרואקטיביות אנחנו לא רואים את החיים של עכשיו.
סטיבן קובי כתב על 7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד. הוא הכניס משתנה ליעדים ולתוכניות של העתיד: אנחנו צריכים להגיע לקו הסיום בצורה שהיא חשובה וטובה, לא לאחר שהרסנו את הקשרים שלנו, שהזנחנו את המשפחה ואת החיים שלנו, אלא להגיע לקו הסיום כשלא הזנחנו משתנים אחרים שהם כל כך חשובים, גם אם זה גורר עיכוב.
אז מה עושים? מתעדפים. איזה מחיר אני מוכן לשלם? אני למשל בוחר לשים גבול כל שבוע לכמות הפעמים שאני פוגש אנשים או עושה דברים שקשורים להרחבת רשת הקשרים שלי, ומתעסק בזה מקסימום שני ערבים, כדי להשאיר זמן גם לדברים האחרים. אנחנו צריכים להבין שתוכניות ויעדים עתידם להשתנות, הם רק כיוון חשיבה כלשהו ושום דבר לא חקוק בסלע.
למה קשה לנו להיות פרואקטיביים?
אנחנו תופסים את עצמנו כמקשה אחת חד משמעית וקבועה של תוכניות ותכונות: “זוט עני”, ואני בחיים לא אשתנה. וכשזו התפיסה שלנו ככה נשאר, נשאר רספונסיביים ולא פרואקטיביים כי ככה אנחנו למדנו להתנהג. אנחנו צריכים לדעת להפריד ביננו כבני אדם לבין התוצאות שלנו, טובות ורעות. אם אנחנו רוצים לקבל תוצאות שונות נצטרך לפעול בצורה שונה. כמו שהמציאות משתנה ככה אנחנו משתנים.
קשה לנו לקחת אחריות, אנחנו אלופים בלגלגל את הסיטואציה לסביבה שלנו ולא מבינים כמה כוח יש לנו כדי לשנות את הסיטואציה סביבנו. אנחנו יכולים להתחיל בקטן – להסתכל רק על הצעד הראשון בדרך למטרה ולפרוט רק אותו. להסתכל על כל התוכנית ככיוון כללי אבל כל הזמן להסתכל בזום אין רק על השלב הנוכחי.
יש גם את הפחד מהלא נודע – מה יגידו עלי? איך הסביבה שלי תתפוס אותי? כדי להתמודד עם הפחד הזה אנחנו צריכים להרחיב את ההסתכלות על המציאות ולהבין מה אני יכול לעשות כרגע. יש לנו תמיד שתי נקודות חשיבה: מה בתחום ההשפעה שלי? מה בתחום הדאגה שלי? יש כל כך הרבה דברים שמדאיגים אותנו ואין לנו בכלל השפעה מיידית עליהם, אז כדאי לנו להתרכז בתחומים שבהם יש לנו השפעה עליהם ולא להתעסק עם משתנים שאין לנו יכולת להשפיע עליהם.
לינקים להעמקה נוספת
שחר גולדשטיין באינסטגרם ובפייסבוק
להיכשל טוב עם מלי מרטון
נטוורקינג ויצירת קשרים עם מורד שטרן
מיתוג אישי עם יונית צוק
ניהול קריירה עם נועה אוחיון
קהילת אוטוריטה – סטוריטלינג, מיתוג ואסטרטגיה עסקית
🫂לקבוצת הוואטספ השקטה שלי
צרו איתי קשר
music by https://scottholmesmusic.com