להאזנה ל-SKILLS באפליקציות

פרק 47 – ג’אסט טוק טו עם שירה לוק זילברמן ורותם פרץ

מערכת יחסים בין פאונדרים היא אולי הדבר החשוב ביותר בסטרטאפ. צוות שיודע לתקשר יוכל לשנות את המטרה עשרות פעמים ובסוף להצליח, צוות שלא יודע לעשות זאת יתפרק במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יצור סטרטאפ מצליח עם תרבות רעילה.

שירה לוק זילברמן ורותם פרץ, המייסדים של הסטרטאפ JustTalkTo, נתנו לנו הצצה מרתקת לנבכי מערכת היחסים שלהם. למדנו איך בוחרים שותף טוב, למה רוב הפאונדרים לא משתפים באותנטיות על התהליך שלהם, למה מערכת יחסים טובה צריכה לאפשר לכל אחד להיות פגיע ולקבל יחס אמפתי מהקולגות, ולמה בשביל תקשורת טובה לא צריך לדבר כל כך הרבה, אבל כן צריך לעשות זאת בטיימינג הנכון.

פרק מרתק, שכולנו יכולים ללמוד ממנו על התנהלות עם קולגות ושותפים.

להיות אותנטיים

בניגוד גמור להרבה מאוד פאונדרים של סטרטאפים שדוגלים ביצירת תמונה אופטימית מאוד כלפי חוץ, רותם ושירה החליטו מהרגע הראשון לשדר דווקא תמונה אמיתית יותר. למשל, לשתף ולהוציא החוצה קשיים, ודברים שלא הולכים טוב. כשרותם התחיל ללמוד על סטרטאפים הוא כמעט ולא מצא תוכן שמדבר על חווית ההקמה תוך כדי התהליך, אלא רק תוכן שנכתב בדיעבד.

רותם התחיל עוד טרם JustTalkTo לכתוב על החוויה שלו כעובד ראשון בסטרטאפ תחת #סטרטאפיזם (שהתפתח לבלוג), ושירה ורותם בחרו לשתף באותנטיות תוך כדי תהליך ההקמה דרך הפייסבוק של רותם. הם שיתפו כמעט באופן מיידי שאחד האקסלרטורים הגדולים והחשובים בעולם (Y-Combinator) לא קיבל אותם, הם שיתפו שהחליטו לחשוב על כיוון שונה לסטרטאפ, והם שיתפו שלבסוף שירה החליטה שהיא לא רוצה להיות פאונדרית של סטרטאפ גדול.

ולא תמיד זה עובר חלק. חלק מהקולגות והחברים של שירה ורותם חשבו שהשיתוף האותנטי עושה להם נזק, אבל בדיעבד שירה ורותם מציגים שהם קיבלו חיבוק חזק ומחמם מהאנשים שגישתם דומה לשלהם, ועבורם זה היה שווה את זה.

לבחור נכון את השותפים

השותפות היא הדבר הכי חשוב בסטרטאפ. לא הרעיון או הבעיה, לא גודל השוק, לא הטכנולוגיה. יש אלפי דוגמאות לכך שצוות מסויים עשה מספר פיבוטים, ונשאר לעבוד ביחד כל פעם על רעיון אחר.

לדעת רותם, רותם ושירה מאוד שונים אחד מהשנייה בדרך שבה הם עובדים וחושבים, ודרך ההסתכלות שלהם משלימה אחד את השנייה. לדוגמה, רותם דוגל בבחירת נקודות הסתכלות צרות יחסית ולהעמיק בהן, בעוד ששירה יודעת להסתכל יותר לרוחב. בשביל שותפות טובה האנשים לא צריכים להיות אותו דבר, אבל צריך לדעת לתקשר בצורה טובה, לגשר על מחלוקות במטרה לבנות ולא להרוס, תוך כדי קבלת השונות.

שירה חושבת שהם יותר דומים מאשר שונים, בעיקר בצורת התקשורת שלהם והפתיחות שלהם אחד לשניה. היא חושבת שסולם הערכים של פאונדרים צריך להיות דומה, כדי שתהיה קרקע לשיתוף פעולה ולביסוס הסכמה. דרכי ההסתכלות, או המיומנויות של כל אחד, יכולות להיות שונות, אבל הערכים הבסיסיים והאופי צריך להיות דומה. ההחלטה של שירה, רותם ואמרי להיות חשופים נבעה מכך שהערכים ואמות המידה שלהם מאוד דומים, וזה מתכון נהדר לבחירת השותפים לסטרטאפ או למיזם. 

לדבר על הבעיות

בהנחה והשותפים קצת שונים בדרך החשיבה או בדרך העבודה, זה יכול להוביל להתנגשויות, דילמות ובעיות אמיתיות שיכולות לסכן את עתיד החברה. רותם ושירה לקחו על עצמם כחלק מהתרבות הארגונית שעיצבו, והגיעה גם לעובדים שלהם, לדבר על הבעיות איך שהן קורות ולא לדחות או לאגור את זה.

לפעמים נדמה לנו שלזרום זה הכי קל, כי לדבר על בעיות זה מורכב, זה דורש אנרגיות, זה כלול באמוציות וזה יכול גם לגרום לנו לסטות מהמסלול של פיתוח המוצר. אבל ברגע שאנחנו זורמים ושומרים הכל בבטן, אנחנו רק דוחים את הקץ, בסופו של דבר נצטרך להתמודד עם הבעיות האלה. 

הרעיון הוא ללכת אחד לקראת השני, להתגמש, למצוא את נקודת האמצע. לעשות חשיבה מהירה כדי לגשר על השוני ולהמשיך הלאה.  כשמערכת היחסים עובדת יש מעט מאוד תקשורת. כל אחד מבין מה התפקיד שלו, מה הוא צריך לעשות, והסנכרון הוא קצר ומהיר. 

להיות פגיעים

מערכת יחסים טובה מאפשרת לנו להיות פגיעים. דווקא בצומת קבלת ההחלטה שאיננו מסכימים איתה נדרש מאיתנו להיחשף, ולהיות מספיק בטוחים שהשותפים האחרים יהיו מספיק פתוחים ואמפתיים לפגיעות שלנו. פתיחות תלויה במערכת היחסים שצריכה לאפשר את זה. יש אנשים שאנחנו פתוחים איתם ויש אנשים שלא. מותר לנו לחשוב אחרת מהקולגה, וזה לא אומר שאחד מאיתנו טועה. זה אומר שיש לנו דעות אחרות.

ולא חייבים להגיע להסכמה, אלא להגיע לדרך פעולה. בסופו של דבר כולנו רוצים לזוז קדימה. לא תמיד נגיע להסכמה על המהות, אבל נגיע למסקנה על השלב הבא או מה צריך לעשות. בנוסף, רותם ושירה מגלים פתיחות לשינוי של החלטות גם לאחר שהתקבלו – ובעצם “לחזור אחורה”.

מה עושים אם הגעתי לחברה עם תרבות רעילה?

יחסית קשה לעובד בודד לשנות ארגון עם תרבות ארגונית לא נעימה, או אפילו דינמיקה של צוות. בעיקר אם אנחנו לא בפוזיציה עם הרבה השפעה. אנחנו צריכים להרגיש שרואים אותנו, שאנחנו מסוגלים להשמיע דעה מנוגדת לדעה הרווחת.

כנראה שבמקרה כזה הבחירה שעומדת לנגד עיננו היא אם להישאר או להמשיך הלאה. מצד אחד אנחנו מצפים שיהיה לנו נעים במקום העבודה, שנרגיש שמעריכים אותנו, שמכילים את הפגיעות שלנו ומתייחסים אלינו באמפטיות. מצד שני, אף פעם הכוכבים לא באמת מסתדרים כמו שצריך. אם הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים יכולה לקדם את הקריירה שלנו, אולי נעדיף להישאר עד שכבר לא נוכל להכיל זאת.

טיפ נוסף של שירה הוא להיעזר בנקודת מבט חיצונית של חבר, מנטור או קולגה מחברה אחרת. נקודת המבט החיצונית יכולה למקד אותנו על דברים שלא שמנו לב אליהם, לשפוט באובייקטיביות את הסיטאציה ולעזור לנו לקבל החלטה נכונה.

להעמקה נוספת

שירה לוק זילברמן בפייסבוק ובלינקדאין

רותם פרץ בפייסבוק, בלינקדאין ובטוויטר

הבלוג “סטארטאפיזם” של רותם פרץ

תקשורת אמפתית עם יפעת גרוס אריאב

תקשורת מקרבת עם רחלי בן עמרם

אהבתם? שתפו!

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?

כל מה שלא מדברים עליו

כל האמת על ניהול קריירה בפיתוח, וטיפים פרקטיים ייחודיים

מהניסיון שלי, בניוזלטר שבועי

רגע! הקישור לקבוצה כאן

כיף שהצטרפת! 🎉

לנוחיותך, אם נרשמת מהמחשב, הקישור כבר אצלך במייל