fbpx

למה להיפגש עם אנשים חדשים ואיך עושים את זה נכון

פגישות קפה! עם אנשים חדשים! בערך הדבר האהוב עליי בעולם.

זה מנהג שהתחלתי לפני שנים רבות והיווה גם את הבסיס להקמת הפודקאסטים שלי. גם בחופש הגדול שלקחתי לי בין השחרור מהצבא לאתגר הבא, קיימתי כ-25 פגישות קפה. חלקן עם חברים חדשים, חלקן עם אנשים חדשים.

בפרק עם ליאת נתנאל דיברנו על איך לכתוב הודעה לבן אדם שאנחנו לא מכירים, מה עושים בפגישת הקפה עצמה ולאחריה. כאן הרצה להוסיף כמה טיפים: למה לי בכלל להיפגש עם אנשים חדשים? איך זה יכול להראות מהצד השני שמקבל את הבקשה? ולמה לא כדאי להציע לי שת"פים?

למה להתייעץ עם אנשים חדשים?

קודם כל, האנשים שאנחנו מכירים מוטים. הורים, חברים ומשפחה קבורים בהנחות יסוד לגבי מי אנחנו, מה מתאים לנו, ולא תמיד שמים לב לשינויים שאנחנו עוברים. האנשים מהמעגל הקרוב לא תמיד מקצועיים מספיק כדי לעזור לנו. הם יודעים לייעץ על סמך הניסיון שלהם, אבל תמיד עדיף להתייעץ עם אנשים שעשו דרך דומה לזו שאנחנו רוצים להתחיל.

בנוסף, אם נחשוב על זה, אנחנו לומדים בעיקר מאנשים שאנחנו לא מכירים. ספרים, קורסים, פודקאסטים, בלוגים- כולם נכתבים ע"י אנשים מקצועיים שהם לא חלק מהמעגל הקרוב שלנו. אז למה לא לקחת את זה צעד אחד נוסף?

איך זה יכול להראות מהצד של מקבל ההזמנה?

גם אני מקבל מידי פעם פניות מאנשים שאני לא מכיר. לפעמים שיחות קטנות עם אנשים חדשים הופכות לשיחות על קפה, לשיתופי פעולה, להיכרות עמוקה יותר וכאן אני מרגיש את הניצחון הכי מתוק, של להכיר עוד חבר או חברה. לפעמים גם לא.

כותבים לי לפעמים אנשים שעוקבים אחריי שנים ופתאום צצו. הם זוכרים את הצעדים שעשיתי ומה שאמרתי ומה שכתבתי אפילו יותר טוב ממני. קצת קריפי, אבל כל כך מרגש, ואף פעם לא אתרגל לזה. כותבים לי לפעמים אנשים שהקשיבו לכמה פרקים וממש רצו להגיד תודה. זהו. כל כך פשוט וכל כך מרגש. אלה אחלה סיפתחים להיכרות עם אדם חדש, בעיקר כשהוא רוצה לפגוש אותי.

אבל זה לא תמיד ככה.

לפעמים כותבים לי אנשים שמחפשים במה. לפעמים הם עושים זאת באופן כל כך שקוף, שזה הדבר היחידי שמעניין אותם. הם לא מדברים את השפה שלי כי הם לא מכירים אותה בכלל. הם יענו תשובות מתחמקות כשאני מנסה להבין מה הם אהבו בתוכן שלי, כי הם לא קראו מילה. הם כן מציעים את עצמם בדרך שכל כך מרחיקה אותם ממני, והם לא יודעים את זה כי הם לא הקדישו דקת מאמץ כדי ללמוד אותי🤦🏻

תראו, אני לא מישהו מיוחד כל כך. אני לא מצפה שכולם יכירו אותי וישרקו את קורות חיי, אני לא מצפה לריגוש עמוק בכל פעם שמישהו פונה אלי. אני מצפה לטיפת כנות, אותנטיות ושלא יבזבזו לי את הזמן. כי אני אוהב להכיר אנשים חדשים, כי אני מצפה מעצמי לבדיוק אותו דבר. ואני מריח מקילומטרים, בקלות, במשפט הראשון, כאלה שהם לא. 

אל תציעו לי שת"פ

אם יש מילה שאני לא אוהב היא שת"פ. שת"פ בדרך כלל מתייחס לסוג של פרוייקט תחום בזמן, חד פעמי, שכביכול אמור להביא ערך לשני הצדדים. מהניסיון שלי רוב מי שמציע שת"פ חושב לרוב רק על הערך שיוצא לו מתוך השיתוף פעולה הזה.

שת"פ היא לא דרך מוצלחת לבסס מערכת יחסים לטווח ארוך. בפרק עם מייק על רתימת אנשים נגענו בכך שנרצה לשמר אנשים לטווח הארוך, מעבר לפרוייקט כזה או אחר.

זה גורם לנו לחשוב באופן מתמיד במונחי רווח-הפסד, במונחי משא ומתן, וזה מפריד במקום לקרב. במערכת יחסים טובה אין הרגשה של קח ותן, יש זרימה טבעית בין אנשים שמצאו חיתוך בין ערכים משותפים 🤩 במערכת יחסים אתה גם נותן וגם לוקח, אבל זה בכלל לא מרגיש ככה. זה תמיד מרגיש כיף, ומאפשר להגיע להיכרות ולערך שהוא מעבר לסגירת פינה כזו או אחרת.

זה מה שאני מנסה ליצור עם אנשים. קודם כל היכרות מעמיקה, הבנה כיצד אני יכול לעזור ולתת ערך, והכי חשוב – להכיר באמת את הבנאדם ולא רק את מה שיש לו להציע 🤗

אהבתם? שתפו!

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?