אז כן, גם אני חזרתי השבוע לספסל הלימודים, לפחות באופן האקדמי שלהם. ההחלטה לגמרי לא היתה פשוטה. אחרי יותר משנה של לבטים ולמידה אחרת ממה שהורגלתי. אני מרגיש מוכן לקראת הצעד הבא בחיי: לימודים לקראת תואר שני.
לבטים? למה בעצם?
במשך שנים חשבתי שיש רק מסלול אחד, יחיד ונכון להצליח בחיים. תסיים תיכון בצורה יוצאת מן הכלל, תרשם לתואר הכי נחשק והופס יש לך קריירה מובטחת עם שכר בשמיים וקביעות אין סופית.
הבעיה היא שהאדמה מתחת למסלול הקבוע הזה כבר ממש רועדת. פעם היה נכון להשאר שנים רבות באותו מקום, היום זה אולי הדבר הכי לא אחראי לעשות.
החיים מכריחים אותנו לזוז, להסתכל סביבנו ולהמציא את עצמנו מחדש. היום הידע הוא כבר לא הכוח היחידי בעולם, הוא הפך לזמין הרבה יותר. ככל שתהיו מיוחדים, שונים, עם טוויסט, ככה יש יותר סיכוי שתבלטו מול אנשים אחרים.
אתה חי בסרט, אין אלטרנטיבה
יש אלטרנטיבה. זה נכון שמחקרית הוכח כי לימודים באוניברסיטה יכולים לקדם אותך בחיים, אך בשנים האחרונות חלה תזוזה משמעותית בתחום הלימודים. זה עוד כל כך צעיר וראשוני שעדיין אין מספיק מידע כדי לחקור את השינויים הללו.
היום יותר קל לרכוש ידע. אם זה ע”י ספרים, לימודים אינטרנטיים כמו קורסארה, יודמי ושלל רב של קורסים מקצועיים.
יש גם בתי ספר מקצועיים בעולמות שונים כמו גרילה, elevation academy, ג׳ון ברייס וג׳ולט.
אם לפני שנים בודדות דובר על אינפלציה אקדמאית, היום כבר מדברים על ירידה באחוז הלומדים במוסדות אקדמיים. הרבה מאיתנו מקשיבים לרחשי ליבם, מבינים כי יש היום אלטרנטיבות זולות, קצרות ונוחות יותר כדי להשיג ידע.
אז למה חזרתי לאוניברסיטה?
מה שכן, גם האלטרנטיבות לא מתאימות לכל אחד.
אני חוזר לאוניברסיטה כי היה חסר לי עומק. רחבה היריעה של הידע החופשי, אך למרות כל מה שאמרתי ושיבחתי, עומק כמו שיש באוניברסיטה עדיין לא מצאתי בשום מקום אחר. כל מה שלמדתי באופן לא אקדמי פתח לי צוהר למחוזות חדשים, יפים ולגמרי קידם אותי. עכשיו אני רוצה להתעמק עוד יותר.
אני חושב גם שזה עניין של תקופה. חשוב מאוד לשלב בין תיאוריה לרכישת מיומנות. צורות לימודים שונות משלימות זו את זו, וניתן לשלב את כל האלטרנטיבות במהלך החיים. זה אפילו קל.
מה שהכי חשוב- אל תפסיקו ללמוד, בדרך המתאימה לכם