fbpx

פרק 15 – קבלת החלטות עם נועה גנות

להאזנה ל-SKILLS באפליקציות:

כל תחילת שנה כולנו מחליטים מחדש מה לעשות, מה לא וקובעים יעדים אישיים ומקצועיים. למה לקבל החלטה זה כל כך מורכב? איך אפשר לחשוב אחרת על הבעיה? איך מתמודדים עם כל כך הרבה משתנים ותלויות? איך מפרקים הנחות יסוד? למה “להחליט שלא להחליט” זה לא תמיד חיובי, ולמה שווה להקשיב לאינטואיציה שלנו?

נועה גנות היא מבכירי אנשי המוצר בישראל, יועצת אסטרטגית ומנטורית של product executives. לשיחה ביננו נועה הביאה עימה שנים של ניסיון כדי לעזור לנו לקבל החלטות בצורה טובה יותר, ולהשפיע גם על החיים האישיים וגם על החיים המקצועיים שלנו. אין דרך טובה יותר לפתוח את 2021!

למה כל כך קשה לנו להחליט?

המילה “החלטה” שייכת למשפחה של מילים כמו “חלוט”, “מוחלט”, וגם באנגלית המילה “Decide” שייכת למשפחה של מילים לא כל כך נחמדות: “Genocide”, “Homicide”. בשתי השפות השורש של המילה מתאר משהו סופי, מוחלט, שאיננו בר שינוי. 

באיזשהו מובן, קבלת החלטה היא הריגת האלטרנטיבה. לפעמים ההחלטה גובלת באימפקט מאוד משמעותי, לפעמים אין לנו את כל המידע לקבלת החלטה כשמדובר בממלכת אי הוודאות, ולפעמים ההחלטה כל כך מורכבת.

אנשים שונים מתנהלים באופן שונה – יש כאלה שרוצים להשאיר בהחלטה את הקצוות פתוחים, ויש כאלה שלא מסוגלים להתמודד ולהתקדם בלי תוכנית מסודרת וברורה. אפשר לראות בשתי דרכי ההתנהלות האלה כסותרות, בעיקר כשאנשים משני הסוגים יושבים לפעמים באותו החדר וצריכים לקבל החלטה יחד. נועה ממליצה להשתמש באתר שמאבחן את האישיות שלך כדי לקבל תובנות על ההתמודדות שלך במצבים אלה.

לחשוב על הבעיה

ברגע שחושבים על הבעיה לעומק, הפתרון נעשה ברור הרבה יותר ולכן קל יותר גם לקבל החלטה. משפט שמיוחס לאיינשטיין אומר כי אם הייתה לו שעה לפתור בעיה מסויימת, הוא היה חושב על הבעיה במשך 55 דקות ורק ב-5 דקות האחרונות היה חושב על הפתרון.

כדי להבין את הבעיה חייבים ממש לחפור, להשקיע זמן בהבנה עמוקה, בשאילת “למה”, בפירוק הנחות יסוד נסתרות, ולהתחיל מחשיבה על פתרון מטופש לבעיה – זה גם עוזר ליצירתיות שלנו, וגם עוזר לנו להבין את הבעיה יותר לעומק.

אז איך עובד הפתרון המטופש? נסו לחשוב על חייזרים שבאים ועושים משהו, שלב בדרך לפתרון הבעיה. נסו לחשוב – האם זה באמת פותר לי את הבעיה? אם זה לא פותר את הבעיה, אבל כן עונה לקריטריונים שהגדרנו או להנחות יסוד מסוימות – יש לנו עוד משהו נסתר שלא גילינו. 

להחליט שלא להחליט

יש משמעות גם לאי-קבלת החלטה, או בניסוח אחר: “להחליט שלא להחליט”. זה נכון גם לחיים האישיים שלנו, וגם בחיים המקצועיים ובעבודה בארגונים. נדמה לנו לפעמים שאם אנחנו לא מקבלים החלטה העולם קופא, המצב מתמשך, ואנחנו יכולים פשוט לקחת זמן ולהתמהמה עם מתן תשובה – לעמננו, או לסביבה שלנו.

אי-קבלת החלטה היא בעייתית כשמדובר בארגון – היא יוצרת אי וודאות, היא יוצרת לפעמים פירוק והיפרדות לדרכי פעולה שונות שיכולות גם למשוך את הצוות או הארגון לכמה מקומות שונים. המצב של “אין החלטה” לא נשאר בעינו והדרגים הנמוכים פשוט עושים משהו. מנהל שלא יודע להחליט מסתכן באובדן הדרך והחזון שלו, באובדן יכולת ההשפעה שלו וביצירת דרכי פעולה שונות תחתיו שלא נפגשות.

אי קבלת החלטה היא בעייתית גם במישור האישי. לאורך כל הפודקאסט דיברנו על להיות אקטיביים, ליצור את השינוי מבפנים, לגלגל ולא להתגלגל. כשאנחנו לא מחליטים, כשאנחנו לא מנווטים בכיוון כלשהו, אנחנו משאירים את עצמנו נתונים לחסדי הסביבה שלנו, נתונים לשינויים בעולם שהם לא דווקא טובים לנו.

ככלל, אם אנחנו רוצים להיות רלוונטים גם לעצמנו וגם בסביבת העבודה שלנו, מוטב שנחליט. לפעמים החלטה לא טובה עדיפה על אי קבלת החלטה, כי היא מאפשרת תזוזה ולמידה.

Photo by HARUN BENLİ from Pexels
Photo by HARUN BENLİ from Pexels

בידוד משתנים

החלטה כוללת לפעמים משתנים רבים. לא כולם ידועים לנו, לא כולם נלקחים בחשבון, ואנחנו חייבים להניח שלא כל המידע שאנחנו צריכים שקוף לנגד עיננו. 

אחד הכלים שמאפשרים להתמודד עם החלטה מורכבת מרובת משתנים, הוא הניסיון לבודד אותם. בכל פעם לקחת משתנה אחד ו”למחוק אותו”, או לשנות את ערכו, ואז לבדוק האם זה מקל עלינו לקבל את ההחלטה. אפשר לדמיין את המשתנים הללו כמסגרת או גבולות של הבעיה, ובידוד המשתנים יכול לאפשר לנו לקבל החלטה עקרונית, ולהמשיך לעבוד ולהתקדם בציר שיבטיח את ערכי המשתנים שאנחנו מעוניינים בהם.

בתור דוגמה נועה הציגה דילמה של רכישת דירה שתלוי בכמה משתנים: תקציב, איכות הדירה, מיקום וכדומה. המצב הנתון הוא שהדירה במיקום לא הכי משהו, שהיא קצת ישנה, וקצת מעל התקציב. באמצעות בידוד המשתנים נשאל: אם היא הייתה בול במחיר, היינו קונים אותה? אם במידה ואנחנו בחל”ת והיינו יכולים להבטיח שנחזור לעבוד תוך 3 חודשים, היינו קונים אותה? בצורה כזו אנחנו נתמקד בערך של משתנה מסוים (לנהל מו”מ על המחיר, למצוא עבודה) כדי להבטיח את כל ההחלטה.

להחליט עם הלב

ההגדרה המילונית של אינטואיציה היא ידע שיש לנו אך אנחנו לא יודעים להסביר אותו, או מה המקור שלו. שימו לב שאינטואיציה היא ידע, ולכן יש משקל כבד בקבלת החלטות גם לאינטואיציה שלנו. בינה מלאכותית או deep learning מנסה לדמות את האינטואיציה האנושית, למשל האלגוריתם של פייסבוק מקבל החלטות שלא ידוע לנו מאיפה הן באות.

יש הרבה שמנסים להתעלם מהאינטואיציה, בעיקר בעולם או תפקיד מאוד לוגי, ובסגנון קבלת החלטות מאוד רציונלי. הרבה יותר קשה להתעלם מהאינטואיציה שמדובר בהחלטה שהיא יותר אישית, שנעשית לבד. גם בעולם לוגי רצוי לא להתעלם מהאינטואיציה, אבל כן לנסות להסביר אותה באמצעות מידע אחר שיש לנו. ההסבר באמצעות כלים אחרים נועד לבחון עד כמה האינטואיציה שלנו נכונה, וגם יעזור לנו להסביר את ההחלטה שלנו לאחרים במקרה שאינטואיציה לא מתקבלת כנימוק.

זה נכון גם הפוך – אם אנחנו מרגישים שקולגה או בוס מקבלים החלטה או מנווטים על סמך אינטואיציה- נשאל שאלות, ננסה להבין את הרציונל של הבקשה, עד כדי כך שנרגיש שלבשנו את הדמות של הקולגה, שהבנו את תהליך החשיבה שלו. לא פחות חשוב מכך- נחשוב מה השלב הבא, לאן ההחלטה הזו לוקחת אותנו, כי כל החלטה יוצרת מצב חדש ומקדמת אותנו בכיוון כלשהו. נרצה להבין שהכיוון הזה הוא אכן חיובי ותורם.

לקריאה נוספת

האתר של נועה גנות – אסטרטגיית ניהול מוצר, קבלת החלטות באי ודאות ועוד.

נועה גנות בפייסבוק ובלינקדאין

לעדכונים בערוץ הטלגרם

לקהילה “BeRelevant – מיומנויות העולם החדש”

music by https://scottholmesmusic.com

עורך ראשי- בוזי רביב, BGU Radio

מוזמנים ומוזמנות לשלוח לי בפייסבוק ובמייל הצעות לפרקים הבאים ולמיומנויות שתרצו ללמוד.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?

למידה מתמשכת מתחילה כאן

למה ללמוד לבד כשאפשר ללמוד ביחד?